מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

רשות ערעור על פסק דין בעניין שכר טרחה לעורכי דין

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2023 בעליון נפסק כדקלמן:

בבית המשפט העליון רע"א 7706/22 לפני: כבוד השופט י' אלרון כבוד השופט א' שטיין כבוד השופט י' כשר המבקשת: ציפורה שרה סינגר אטיה נ ג ד המשיב: עו"ד אייל אבידן בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי ירושלים (השופט א' רון) שניתן ביום 18.7.2022 בע"א 22350-11-21 בשם המבקשת: עו"ד אייל אלנתן בשם המשיב: עו"ד אריאל דיין ][]פסק-דין
]השופט א' שטיין: ]הסוגיה המשפטית נושא הדיון בפסק דין זה אנו נדרשים להכריע בשאלה משפטית חשובה אשר נוגעת להסדרי שכר טירחה שבין עורך דין ללקוחו: במקרים רבים, עורך דין מייצג את לקוחו בהתדיינות כספית תמורת שכר טירחה המותנה בתוצאה, דהיינו: שכר טירחה אשר ישולם מדמי הזכייה שבית המשפט יפסוק – אם יפסוק – לטובת הלקוח, כאשר שיעורו של שכר הטירחה קבוע באחוזים בהסכם הייצוג שבין עורך הדין ללקוח (להלן, בהתאמה: שכר טירחה מותנה, ה-contingent fee, כתאורו במשפט האמריקני, והסכם הייצוג).
במסגרת פסק דין זה, דחה בית המשפט המחוזי, בהסכמת בעלי הדין, את ערעור המבקשת על פסק דינו של בית משפט השלום ירושלים (השופטת ש' לארי-בבלי) אשר ניתן ביום 4.8.2021 בת"א 50756-05-17, ובגדרו התקבלה תביעת המשיב לחיוב המבקשת בתשלום שכר הטירחה אשר עוגן במסגרת הסכם למתן שירותים משפטיים שנערך ביניהם (להלן: הסכם שכר הטירחה או ההסכם).
כיצד ייתכן שפיטורי עורך דין שהחל לייצג אזרחית מן השורה, התובעת כ-1,000,000 ש"ח, תמורת שכר טירחה מותנה של 20%, יביאו לכך שלקוחתו תחויב לשלם לו כ-250,000 ש"ח לפני שהתביעה הגיעה להוכחות? אכן, כך קובע הסכם שכר הטירחה אשר נוסח על ידי המשיב, אך הוראת ההסכם שמעגנת בתוכה קביעה זו – על פניה – הנה מנוגדת לתקנת הציבור, שכן, כאמור, היא מתמרצת את עורך הדין, באופן אנומאלי, לגרום לכך שלקוחתו תבקש לפטרו, תוך שהיא מטילה על הלקוחה סנקציה כספית חריפה באם תעיז לעשות כן. קיצורו של דבר: בית המשפט המחוזי לא אמור היה לעודד – ולא אמור היה לאשר – את חזרת המבקשת מהערעור, שמשמעה מתן גושפנקא לפסק הדין אשר מורה על אכיפתה של תנייה חוזית דראקונית שבעליל סותרת את תקנת הציבור.
...
ניגוד שכזה, קיים במישור התיאורטי אולם נראה לי (וכך אני גם מקווה), שנדירים המקרים בהם עורך-דין אכן יגרום במתכוון ללקוח לפטרו בשל מה שחברי מכנה "פרס הפיטורין". רואה אני, לעומת זאת, כאקטואלי יותר, את החשש להשפעתה הפסולה של הוראה חוזית מסוג ההוראה דנן, על הייעוץ המקצועי שיינתן על ידי עורך הדין בהקשר לקביעת סכום התביעה, ואבאר: כאשר בעל דין קובע את סכום תביעתו (והכוונה היא בעיקר להליכים שבהם הסכום אינו קצוב וטריוויאלי, כתביעה שטרית, תביעה לפירעון הלוואה או לגביית סכום הקבוע בדין), נשקלים מגוון שיקולים בבחירת סכום התביעה (החל משיקולי אגרה, דרך שיקולים שעניינם בהערכת סיכויי הזכייה בעילה כזו או אחרת וכלה בשיקולים הצופים פני פשרה עתידית, והנ"ל אינם מהווים, כמובן, רשימה ממצה).
אכן, לכאורה יכולה המבקשת להישמע בטענה שהציפייה האמיתית בעת הגשת התביעה הייתה אף לסכום נמוך יותר, אולם נראה לי שהסכום בו נקב המשיב, הנגזר מהנחה שרק שליש מסכום התביעה ייפסק לבסוף, הינו בהחלט סביר וטעמי יעילות דיונית מצדיקים שלא להורות על קיום הליך ראייתי רק כדי לברר טענה כאמור.
התוצאה היא שאף אני סבור שהתוצאה לפיה הסכום שהיה זכאי לו המשיב מהמבקשת עומד על 70,000 ש"ח (10,000 ש"ח ששולמו בהתחלת הטיפול ועוד 60,000 ש"ח שהיה על המבקשת לשלם במועד סיום ההתקשרות), הינה תוצאה ראויה.

בהליך רשות ערעור על פסק בוררות (רע"ב) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

הבוררת בעירעור דחתה בהחלטתה מיום 13.4.2021 את בקשת המבקש להורות לקבוץ לשלם לו סכום זהה לתשלומים המשולמים לבא כוחו עבור שעות העבודה שהמבקש עצמו משקיע בהליך וקבעה שהמבקש זכאי למימון שכר טירחת עורך דין, ואולם, שהמבקש בחר לוותר על ייצוג, הוא אינו זכאי למימון ייצוג משפטי.
הבקשה לרשות ערעור הלכה היא כי רשות ערעור על החלטות ופסקי דין של בית משפט בעינייני בוררות תנתן במקרים חריגים כאשר מתעוררת שאלה עקרונית, משפטית או ציבורית, החורגת מעניינם של הצדדים או כאשר הדבר נידרש משקולי צדק ומניעת עוות דין (רע"א 5507/18 ג'ו דן מור בע"מ נ' תהל מהנדסים ויועצים בע"מ (13.8.2018); רע"א 2061/21 גרטלר נ' גרטנר (11.4.2021); רע"א 991/21 פורת נ' עו"ד זיו שלמה סימון (25.3.2021); רע"א 6412/18 הרב אליעזר כהנמן נ' הרב שמואל מרקוביץ (18.11.2018)).
...
בנסיבות אלה, אין בטענות המבקש בדבר ניגוד עניינים של הבוררים בערכאה הראשונה כדי להקים עילה לביטול פסק הבוררות בערעור, כך שאין נפקות לבקשה להבאת ראיות נוספות ודינה להידחות.
כן איני סבורה שיש בהחלטה נושא הבקשה כדי לגרום למבקש עיוות דין, כך שדין הבקשה להידחות.
בית משפט קמא דן בטענות הצדדים בשתי הבקשות וקבע כי לא מתקיימת עילה לביטול פסק הבוררות בערעור, כך שדין שתי הבקשות לביטול להידחות.

בהליך תביעה קטנה (ת"ק) שהוגש בשנת 2022 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

באשר לשכר טירחת עורך הדין, אין מדובר בשכר טירחה עבור ניהול התובענה בתביעות קטנות אלא למכתבי ההתראה שהתובעים נאלצו להוציא.
ניתן להגיש בקשת רשות ערעור על פסק דין זה לבית המשפט המחוזי בתל אביב.
...
לאור האמור לעיל ובהתאם לחוות דעת מומחה בית המשפט, ישלמו הנתבעים לתובעים בגין הנזק וההוצאות שנגרמו לתובעים בגין המזגן סך של 8,458 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין ממועד חוות הדעת (11/4/2022).
הנתבעים ישלמו לתובעים את חלקם של התובעים בתשלום שכרו של המומחה בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום התשלום על ידי התובעים ועד למועד התשלום על ידי הנתבעים.
הנתבעים ישלמו לתובעים את הסכומים שלעיל תוך 30 יום.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2023 בעליון נפסק כדקלמן:

בהחלטה נושא הבקשה נדחתה בקשת רשות ערעור על פסק הדין של בית משפט השלום בירושלים (השופט ג' ארנברג), מיום 27.3.2022, ברער"צ 49463-06-21 וברער"צ 49518-06-21, במסגרתו נדחו ערעורים הדדיים שהגישו הצדדים על החלטת רשמת ההוצאה לפועל נ' אפיק דר, בתיק 505299-02-19.
ביום 27.6.2018 ניתן לזכות המשיב פסק דין בתביעה שהגיש נגד מישפחת נור ג'ית ועו"ד ג'אבר (ת"א (שלום י-ם) 24234-12-13 עו"ד עמוס גבעון נ' נור ג'ית (27.6.2018)); יצוין כי פסק דין זה הכריע בתביעה נוספת לשכר טירחה שהגיש עו"ד גבעון נגד מישפחת נור ג'ית ועו"ד אמג'ד (ת"א 47719-01-14), אך תביעה זו אינה רלוואנטית לענייננו דכאן.
ואולם, בעניינינו, קביעת רשמת ההוצאה לפועל כי צו העיקול חל כלפי עו"ד וייל לא התבססה על ידיעתו על קיומו של הצוו העיקול, אלא על היותה של עו"ד פרימור (ששמה נכלל מפורשות בצו העיקול) שלוחתו של עו"ד וייל; וכן על הודעתו של עו"ד וייל כי כספי הפיצויים של מישפחת נור ג'ית מצויים בחזקתו, ועל הסכמת הצדדים, שניתן לה תוקף של החלטה, לפיה הכספים המצויים בנאמנות בידי עו"ד וייל יוחזקו על ידו עד להחלטת בית המשפט בתיק או כל ערכאה אחרת שתהיה מוסכמת על הצדדים בעיניין חלוקת שכר הטירחה בין עורכי הדין המעורבים.
...
דעתי היא כי דין הבקשה להידחות, אף ללא צורך בקבלת תגובתו של המשיב.
שנית, מקובלת עליי מסקנתו של בית המשפט המחוזי, לפיה אין להלכת גורדוניה כל השלכה לענייננו.
הנה כי כן, דין הבקשה להידחות.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2024 בעליון נפסק כדקלמן:

בבית המשפט העליון רע"א 5453/23 לפני: כבוד השופט י' עמית כבוד השופט נ' סולברג כבוד השופט ד' מינץ המבקש: עו"ד ברוך חכים, משרד עורכי דין נ ג ד המשיב: דוד לוי בקשת רשות ערעור על פסק הדין של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, מיום 28.2.2023, ועל ההחלטה מיום 16.5.2023, בע"א 59076-03-22, שניתנו על-ידי כבוד השופטת העמיתה ש' דותן
בשם המבקש: בעצמו בשם המשיב: עו"ד יולי אזולאי ][]פסק-דין ]השופט נ' סולברג: בקשת רשות לערער על פסק הדין של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, מיום 28.2.2023, בע"א 59076-03-22 (השופטת העמיתה ש' דותן), שבו נדחה ערעור המבקש; הן על החלטת בית משפט השלום בבת ים, מיום 28.12.2021, בתא"ק 47221-05-20 (השופט י' חסדיאל), שבה נדחתה בקשת רשות להיתגונן שהגיש המבקש; הן על הפסיקתה שנחתמה ביום 23.1.2022, ובה חויב המבקש בתשלום סך של 100,000 ₪, שכר טירחת עורך-דין והוצאות משפט.
כדי לעמוד על טיב הטענה, הינה הרקע העובדתי הנידרש; מפותל, מתיש, ורב תהפוכות: בהחלטה מיום 28.12.2021, שבה נדחתה בקשת המבקש למתן רשות להיתגונן בתביעה שהגיש נגדו המשיב, לא נאמר דבר באשר לפסיקת הוצאות, וכך גם לא בעיניין שכר טירחת עורך-דין.
...
לפיכך, בהתאם לסמכותי שלפי תקנה 149(2)(ב) לתקנות החדשות, החלטתי לדון בבקשת הרשות לערער כאילו ניתנה רשות, והוגש ערעור על-פי הרשות שניתנה.
לאחר עיון בטענות הצדדים מזה ומזה, באתי לכלל מסקנה כי דין הערעור – להתקבל בחלקו, בכל הנוגע לעניינה של אותה טענה צדדית.
ביום 16.5.2023 ניתנה ההחלטה האחרונה של בית המשפט המחוזי, שבה נקבע כי "לאחר קבלת תגובות והבהרות הצדדים, החלטתי כי דין הבקשה להתקבל. למרות שנראה, לכאורה, כי נפלה טעות בפסק הדין בסוגיית שכר הטרחה וההוצאות, וזאת בהסתמך על דברי [באת-כוח המשיב] בדיון כפי שציטט [בא-כוח המבקש] בבקשתו. [...] 'תיקון טעויות החורגות מגדר סעיף 81 לחוק בתי המשפט או השלמת חסרים מהותיים בפסק דין יכולים להיעשות על דרך הערעור' [...]. אין מנוס אלא לבטל את ההחלטה לתיקון פסק הדין ולדחות הבקשה לתיקונו". נוכח האמור עד כה, טוען המבקש כי יש להורות על תיקון הפסיקתה של בית משפט השלום, כך שזו תכלול אך את הסכום המקורי עצמו, ללא שכר טרחת עורך-דין והוצאות, שזכרם לא בא בהחלטה הראשונה.
משעמדנו על כך שהפסיקתה נחתמה ללא קבלת עמדת הצד שכנגד, אין מנוס מלהורות על ביטולה.
אשר על כן, אציע כי נורה על כך שבקשת הרשות לערער – נדחית ברובה.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו