רשות ערעור על פסק דין בעבירות תעבורה

לאחר שלא התייצב כנדרש לעבודות השרות, ואף נעצר בחודש דצמבר 2021 בחשד לבצוע עבירות תעבורה – החליטה ראש אגף האסיר, בחודש ינואר 2022, על הפסקה מנהלית של עבודות השרות.

כידוע, רשות ערעור על פסקי דין בעתירות אסירים תנתן רק במקרים חריגים המעוררים שאלה משפטית עקרונית החורגת מעניינו של המבקש או כאשר עולה חשש לעיוות דין (ראו למשל: רע"ב 2409/23 באז נ' שירות בתי הסוהר, פסקה 11 (7.5.2023); רע"ב 5314/23 אלסייד נ' מדינת ישראל, פסקה 8 (1.8.2023)).

...

אשר לטענת המבקש ולפיה נפל פגם בשימוע שנערך לו משלא הבין את זכויותיו ולא ניתנה לו הזדמנות להתגונן – גם דינה של טענה זו להידחות.

אוסיף ואציין, כי מלוא טענותיו של המבקש לגופם של דברים נשמעו לפני בית המשפט המחוזי, בשעה שהיה מיוצג, ולפיכך אין בטענתו זו כדי לשנות מן המסקנה האמורה.

בקשת רשות הערעור נדחית אפוא, וממילא נדחית גם הבקשה לעיכוב ביצוע.

לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (השופטת ש' זמיר) ב-עפ"ת 46849-07-23 ו-עפ"ת 54327-07-23 מיום 4.12.2023, במסגרתו היתקבל ערעור המשיבה ונדחה ערעור המבקש על גזר דינו של בית משפט השלום לתעבורה במחוז תל-אביב (בת-ים) (השופטת ר' פלג בר-דיין) ב-ת"ד 5737-01-20 מיום 5.6.2023.

אשר לעונש הפסילה, נקבע כי אמנם מדובר בהרשעה חמישית של המבקש בעבירת נהיגה בזמן פסילה בעשור האחרון, אך יש הצדקה לחרוג לקולה בעיניינו מתקופת הפסילה הסטאטוטורית של עשר שנים עבור מי שהורשע בלפחות שתי עבירות של נהיגה בפסילה בעשור האחרון, לפי סעיף 40א(ג)(1) לפקודת התעבורה [נוסח חדש] (להלן: הפקודה).

...

דין הבקשה להידחות.

אשר על כן, הבקשה נדחית.

בבית המשפט העליון רע"פ 3431/24 לפני: כבוד השופט י' אלרון המבקש: יוסף גבארין נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה ב-עפ"ת 47566-07-23 מיום 4.3.2024 שניתן על ידי השופט א' בולוס; בקשה לעיכוב ביצוע עונש מאסר בפועל בשם המבקש: עו"ד אחמד כתאנה ][]החלטה

במסגרת פל"א 5080-10-21 בית משפט השלום לתעבורה בחדרה (השופטת ע' פלד) הרשיע את המבקש על יסוד הודאתו בעובדות כתב אישום מתוקן בעבירות של נהיגה בזמן פסילה לפי סעיף 67 לפקודת התעבורה [נוסח חדש] (להלן: הפקודה); נהיגה ללא רישיון נהיגה לפי סעיף 10(א) לפקודה; אי-ציות לשוטר במדים או שוטר שהזדהה לפי תקנה 23(א)(1) לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961 (להלן: התקנות); נהיגה כאשר נוסע לא חגור לפי תקנה 83ב(א) לתקנות; ונהיגה ברכב ללא ביטוח לפי סעיף 2(א) לפקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], התש"ל-1970.

...

דין הבקשה להידחות.

הבקשה נדחית אפוא; ממילא מתייתרת הבקשה לעיכוב ביצוע עונש המאסר בפועל.

  דיון והכרעה:   המצאת הודעת תשלום קנס   בעבירות קלות קובעת תקנה 44א לתקנות סדר הדין הפלילי, התשל"ד – 1974 :   "בעבירות תעבורה שעליהן חל סעיף 239א לחוק ובעבירות קנס רואים את ההודעה על ביצוע העבירה, ההודעה לתשלום קנס או ההזמנה למשפט לעניין עבירת קנס כאילו הומצאה כדין גם בלא חתימה על אישור המסירה, אם חלפו חמישה עשר ימים מיום שנשלחה בדואר רשום, זולת אם הוכיח הנמען שלא קיבל את ההודעה או את ההזמנה מסיבות שאינן תלויות בו ולא עקב המנעותו מלקבלן."   דהיינו אם הוכיחה המאשימה, כי שלחה את ההודעה בדואר רשום כדין חזקה שההודעה הומצאה כדין ועל הנאשם מוטל הנטל להפריך חזקה זו.   משהוכח כי נשלח דואר רשום אף בהיעדר אישור מסירה או אישור שאינו ממולא כדין, רואים אותו כמי שהגיע למענו תוך 15 יום מיום שנשלח (עפ"ת (ב"ש) 47513-02-17 בולנדי נ' מדינת ישראל, מיום 21.5.17, עפ"ת (חי') 67571-03-18, אפשטיין נ' מדינת ישראל, מיום 25.4.18 ורע"פ 106/15 עו"ד קריב נ' מדינת ישראל, מיום 20.1.15.

    בקשה להארכת המועד להשפט לצורך הסבת הדו"ח על שם נהג אחר שנהג ברכב ביום ביצוע העבירה נדונה בהרחבה בעפ"ת (נצ') 42642-12-17 שלום נ' מדינת ישראל, מיום 1.4.18 ונקבע כי:   "גם בקביעה כי לא נגרם למערער עוות דין ממשי, צדק כב' השופט קמא ואין מקום להתערב בהחלטתו. עמדת המערער בעיניין זה נסמכת על טענתו כי הוא עצמו לא נהג ברכב, אלא אישתו, אשר הגישה תצהיר ובו הודתה בבצוע העבירה.

בית המשפט העליון (כב' השופט א' שהם) נידרש לסוגיה זו במסגרת בקשת רשות ערעור על פסק דין במסגרתו נדחה בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר הנאשם, וקבע: "... אין בידי לקבל את טענת המבקש, כי דחיית בקשתו תיגרום לו עוות דין, שכן לא הוצג כל טעם ממשי המצביע על חשש כלשהוא לעיוות דין שניגרם לו. ועוד אוסיף, כי טענתו לפיה הוא עצמו לא נהג ברכב, אינה מבססת חשש לעיוות דין כלפיו (רע"פ 7709/13, שמעון סאסי נ' מדינת ישראל, 28.11.13).

...

המשיבה מתנגדת לבקשה וטוענת כי, כי הדו"ח נשלח לכתובת הרשומה של המבקשת וחזר בציון "עזב". טענת המבקשת כי עסקינן בכתובת שגויה לא מגובה באסמכתאות, המסמך שצורף כלל לא מתייחס למועד שינןוי הכתובת ואינו מעיד על כך. הבקשה הוגשה בשיהוי של למעלה משנתיים ודינה להידחות.

בית המשפט העליון (כב' השופט א' שהם) נדרש לסוגיה זו במסגרת בקשת רשות ערעור על פסק דין במסגרתו נדחה בקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר הנאשם, וקבע: "... אין בידי לקבל את טענת המבקש, כי דחיית בקשתו תגרום לו עיוות דין, שכן לא הוצג כל טעם ממשי המצביע על חשש כלשהו לעיוות דין שנגרם לו. ועוד אוסיף, כי טענתו לפיה הוא עצמו לא נהג ברכב, אינה מבססת חשש לעיוות דין כלפיו (רע"פ 7709/13, שמעון סאסי נ' מדינת ישראל, 28.11.13).

  משכך, אין מקום להיעתר לבקשה גם מטעם של הסבת הדו"ח על שם הנהג שנהג ברכב ביום ביצוע העבירה.

שיהוי בהגשת הבקשה   העבירה נשוא דו"ח זה בוצעה ביום 26.2.21 בעוד שבקשתה הוגשה רק ביום 15.1.24 בשיהוי ניכר ביום 15.6.23 ללא הסבר לפשר השיהוי וללא נימוקים מיוחדים המצדיקים מתן אורכה כה ממושכת לקיומו של משפט וגם מהיבט זה דין הבקשה להידחות ( רע"פ 9580/11 יוסף נ' מדינת ישראל (2011), רע"פ 1896/18 הדני נ' מדינת ישראל (2018) עפ"ת 27622-09-18 עאסי פתח אללה נ' מדינת ישראל פורסם ביום 3.12.18 עפ"ת 45005-06-18 הלל רוזנברג נ' מדינת ישראל פורסם ביום 24.12.18).

לאור האמור הבקשה נדחית.

...