רשות ערעור על פסק דין בית המשפט לתביעות קטנות

המועד להגשת בקשת רשות ערעור על פסק דין אשר ניתן בבית משפט לתביעות קטנות הוא, כפי שקבוע בתקנה 16 לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), תשל"ז-1976 "15 ימים מיום מתן פסק הדין". בקשת רשות ערעור הוגשה בחלוף למעלה מארבעה חודשים מיום מתן פסק דין, ולמעלה מחודשיים ימים מהיום שאישר המבקש את קבלת פסק הדין.

...

המבקשים הגישו בקשה לביטול פסק הדין ביום 12/7/18 וביום 12.05.19 ניתנה החלטה בבקשה, לאחר שהתקיים דיון בפני בית משפט קמא בבקשת הביטול, נעתר בית משפט קמא לבקשת הביטול בתנאי להפקדת מלוא סכום פסק הדין בתוספת הוצאות שנקבעו.

באשר לתביעה שכנגד שהגיש המבקש נקבע שהמבקש לא הוכיח את תביעתו ובין היתר ציין בית משפט קמא: "בדרך בה הוגשה התביעה על ידי התובע שכנגד, ללא שום תימוכין ליתרת החוב הנטענת, למרות שאפשר היה לתמוך אותה ולאור המסמכים שצרף הנתבע שכנגד, לרבות לעניין סיום חשבון וכן טענותיו המפורטות לגבי העסקאות, בכתב ההגנה לתביעה שכנגד, אין מקום לקבל את התביעה שכנגד ודינה להידחות. הנתבע שכנגד אף העלה את טענותיו כנגד החוב הנטען במהלך הדיון תוך התייחסות לאותם מסמכים שצרף התובע שכנגד ואת התייחסותו אני מקבלת.". המבקש מיאן להשלים עם פסק דינו של בית משפט קמא והגיש את בקשת רשות הערעור.

אך גם לגוף הבקשה, דינה להידחות.

רביעית, באשר לתביעה שכנגד, ולאחר שעיינתי בפסק הדין, צדק בית משפט קמא בעת שקבע כי התובע לא הוכיח את תביעתו ולא טרח להציג את הראיות , ואין לו אלא להלין על עצמו.

מכאן, אני מורה על דחיית הבקשה למתן רשות ערעור, ומשלא נדרשה תשובה אין צו להוצאות.

אין לי אלא להפנות לדבריו של כב' השופט זילברטל אשר מסכם את ההלכות הנוהגות בעיניין מתן רשות ערעור על פסקי דין בבית המשפט לתביעות קטנות ברע"א 2095/15 אולמי נפטון בת-ים בע"מ נ' משיח, מיום 20.5.15: "ההליך המשפטי בבית המשפט לתביעות קטנות נועד להיות הליך פשוט ומהיר, וכדי לשמור על תכלית זו נקבעה ההלכה לפיה אמת המידה למתן רשות ערעור על פסקי דינו היא מחמירה במיוחד, כשרשות זו תנתן רק במקרים חריגים ביותר בהם נפל פגם מהותי הדורש את התערבותה של ערכאת העירעור (רע"א 1196/15 צח בר נ' פורטל (פורסם בנבו) (18.3.2015)). רשות ערעור על פסק דינו של בית משפט לתביעות קטנות לא בהכרח תנתן אף כאשר מתעוררת שאלה משפטית בעלת חשיבות החורגת מעניינם הישיר של הצדדים למחלוקת..." שנית, הפסיקה עקבית בקביעה כי ערכאת העירעור תמנע מלהתערב בקביעות של ממצאים עובדתיים.

...

אין בידי לקבל את טענת המבקשת כי בית משפט קמא שגה עת קיים את הדיון מבלי שהוגש כתב הגנה ומבלי שניתנה למבקשת האפשרות לשטוח את טענותיה באופן סדור ובכתב.

לכן אני סבורה כי למבקשת ניתן יומה בבית המשפט ולא נגרם לה כל עיוות דין מעצם ניהול ההליך הגם שלא הוגש כתב הגנה.

הגם שאני סבורה כי פסיקת בית משפט קמא, ברכיבי הנזק של טרחה, אובדן זמן והוצאות נפסק על הצד הגבוה, אין בכך כדי לעלות לכדי המקרים החריגים שבהם קובעת הפסיקה כי יש מקום להתערבות ערכאת הערעור.

סוף דבר, הבקשה נדחית.

אין לי אלא להפנות לדבריו של כב' השופט  זילברטל אשר מסכם את ההלכות הנוהגות בעיניין מתן רשות ערעור על פסקי דין בבית המשפט לתביעות קטנות ברע"א 2095/15 אולמי נפטון בת-ים בע"מ נ' משיח, מיום 20.5.15: "ההליך המשפטי בבית המשפט לתביעות קטנות נועד להיות הליך פשוט ומהיר, וכדי לשמור על תכלית זו נקבעה ההלכה לפיה אמת המידה למתן רשות ערעור על פסקי דינו היא מחמירה במיוחד, כשרשות זו תנתן רק במקרים חריגים ביותר בהם נפל פגם מהותי הדורש את התערבותה של ערכאת העירעור (רע"א 1196/15  צח בר נ' פורטל (פורסם בנבו) (18.3.2015)). רשות ערעור על פסק דינו של בית משפט לתביעות קטנות לא בהכרח תנתן אף כאשר מתעוררת שאלה משפטית בעלת חשיבות החורגת מעניינם הישיר של הצדדים למחלוקת..." לאחר שעברתי על הבקשה שבפניי, על פסק דינו של בית משפט קמא ועל התיק בבית משפט קמא, מצאתי כי דין הבקשה דחייה אף ללא צורך בתגובה.

...

לשיטתו, משהסתבר שהפרסומים של המבקשת היו מטעים כפי שמצא משרד הבריאות והרשות הישראלית לצרכנות לקבוע, כי אז יש לקבל את התביעה גם אם המשיב לא עמד במלוא התקופה על פי ההסכם.

אין לי אלא להפנות לדבריו של כב' השופט  זילברטל אשר מסכם את ההלכות הנוהגות בעניין מתן רשות ערעור על פסקי דין בבית המשפט לתביעות קטנות ברע"א 2095/15 אולמי נפטון בת-ים בע"מ נ' משיח, מיום 20.5.15: "ההליך המשפטי בבית המשפט לתביעות קטנות נועד להיות הליך פשוט ומהיר, וכדי לשמור על תכלית זו נקבעה ההלכה לפיה אמת המידה למתן רשות ערעור על פסקי דינו היא מחמירה במיוחד, כשרשות זו תינתן רק במקרים חריגים ביותר בהם נפל פגם מהותי הדורש את התערבותה של ערכאת הערעור (רע"א 1196/15  צח בר נ' פורטל (פורסם בנבו) (18.3.2015)). רשות ערעור על פסק דינו של בית משפט לתביעות קטנות לא בהכרח תינתן אף כאשר מתעוררת שאלה משפטית בעלת חשיבות החורגת מעניינם הישיר של הצדדים למחלוקת..." לאחר שעברתי על הבקשה שבפניי, על פסק דינו של בית משפט קמא ועל התיק בבית משפט קמא, מצאתי כי דין הבקשה דחייה אף ללא צורך בתגובה.

סוף דבר לאור דבריי שלעיל, הבקשה נדחית.

אין לי אלא להפנות לדבריו של כב' השופט  זילברטל אשר מסכם את ההלכות הנוהגות בעיניין מתן רשות ערעור על פסקי דין בבית המשפט לתביעות קטנות ברע"א 2095/15 אולמי נפטון בת-ים בע"מ נ' משיח, מיום 20.5.15: "ההליך המשפטי בבית המשפט לתביעות קטנות נועד להיות הליך פשוט ומהיר, וכדי לשמור על תכלית זו נקבעה ההלכה לפיה אמת המידה למתן רשות ערעור על פסקי דינו היא מחמירה במיוחד, כשרשות זו תנתן רק במקרים חריגים ביותר בהם נפל פגם מהותי הדורש את התערבותה של ערכאת העירעור (רע"א 1196/15  צח בר נ' פורטל (פורסם בנבו) (18.3.2015)). רשות ערעור על פסק דינו של בית משפט לתביעות קטנות לא בהכרח תנתן אף כאשר מתעוררת שאלה משפטית בעלת חשיבות החורגת מעניינם הישיר של הצדדים למחלוקת..." לכך יש להוסיף את הפסיקה הרבה והעקבית לפיה ערכאת העירעור תמנע מלהתערב בקביעות של ממצאים עובדתיים בשל יתרונה של הערכאה קמא על פניה אשר שמעה את העדויות ובחנה את הראיות.

...

אין בידי לקבל את טענת המבקש כי המשיבה לא הגישה את תביעתה מכוח החוק.

סוף דבר לא נפל כל פגם מהותי בפסק דינו של בית משפט קמא.

משכך ועל פי ההלכה אין מקום להתערבות בו והבקשה נדחית.

בקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור על פסק דין בית המשפט לתביעות קטנות (ראשל"צ) ת"ק 8864-11-10 מיום 26.12.19 (כב' הרשמת הבכירה ד. אסטרייכר).

...

לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה החלטתי לקבל את הבקשה.

אני סבורה שחסימת דרכה של המבקשת במצב דברים זה, כאשר המחדל אינו מחדל שלה והיא נזקקת לתמיכה של הסיוע המשפטי, אינה מוצדקת בנסיבות העניין.

בנסיבות אלה סבורני כי יש מקום כאמור ליתן הארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור.