חיפוש במאגר משפטי, ניתוח מסמכים וכתיבת כתבי טענות ב-AI
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

רשות ערעור על חיוב בשכר טרחה לרואה חשבון

בהליך בקשת רשות ערעור (בר"ע) שהוגש בשנת 2019 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

השופט רועי פוליאק בקשת רשות ערעור על פסק דין בהליך דיון מהיר שניתן ביום 17.2.2019 על ידי בית הדין האיזורי בירושלים (הרשם עמי רוטמן; ד"מ 6170-09-17).
עם זאת, בית הדין חייב את המשיבה בהחזר עלויות הכשרה שנוכו משכר העובד לפי התחייבות בכתב בסכום של 2,100 ₪ (על החיוב לא הוגש ערעור, אך השוו לפסק דין שניתן לאחר מתן פסק דינו של בית הדין האיזורי: ע"ע (ארצי) 46539-09-16 בן בטחון (1989) בע"מ – אורטל (24.2.2019)).
התחשיב הוא אסופת טבלאות, על נייר חלק (ללא לוגו) אשר בשוליו פרטי משרד רואה חשבון.
המבקש מוסיף וטוען כנגד אי חיוב המשיבה בהחזר הוצאותיו בגין התחשיב ובגין שכר טירחת עורך דין, בגינם הוצגו לטענתו קבלות.
...
לאחר בחינת הבקשה לרשות הערעור, פסק הדין ומכלול החומר בתיק בית הדין האזורי, הגעתי לכלל מסקנה כי לא נדרשת תשובה לבקשה, משפסק דינו המפורט ומנומק היטב של בית הדין האזורי אינו מצדיק מתן רשות ערעור תוך חריגה מהכלל המנחה של התערבות מצומצמת ביותר בהליכי דיון מהיר.
הטענות הנוספות – לטענתו של המבקש על נזקים שנגרמו לו כתוצאה מעיקול שמומש על ידי המשיבה בתיק הוצאה לפועל כנגד המעסיק, אין אזכור בכתב התביעה ובפסק הדין ודינה להידחות.
סוף דבר –בקשת רשות הערעור נדחית.

בהליך תיק רבני (רבני) שהוגש בשנת 2020 ברבני הגדול נפסק כדקלמן:

הבקשה לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית הדין הרבני האיזורי ירושלים שהשיתה על המבקשת את שכר טירחתו של רואה החשבון שמינה בית הדין לבדיקת טענותיה.
בכל אחד מתרחישים אלה תזיק קבלת בקשתה לה עצמה יותר משתועיל לה בתרחיש האופטימלי מבחינתה, תרחיש של קבלת ערעורה, שיביא לידי חיובו הזמני בעלות שכר הטירחה, וחיוב המשיב בהוצאותיה, שהוא גם תרחיש שסיכויו נמוכים כאמור.
...
דיון והכרעה לאחר עיון בבקשה ובתגובה אני מחליט לדחות את בקשת רשות הערעור וכדלהלן: ההחלטה היא החלטת ביניים מובהקת, אומנם אפשר לתת רשות ערעור על החלטה כזו, אולם לשם כך יש לבחון את סיכויי הערעור, את התועלת למבקשת אם תינתן רשות הערעור לעומת הנזק שייגרם מכך למשיב – משוואה הקרויה 'מאזן הנוחות'.
מסקנה ומתן הוראות סוף דבר, בקשת רשות הערעור נדחית.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2020 בעליון נפסק כדקלמן:

בבית המשפט העליון רע"א 6837/19 לפני: כבוד השופט ע' פוגלמן המבקשים: 1. פ.א.מ. יזמות בע"מ 2. אליהו סופר 3. שאול אדלמן 4. מרים אדלמן נ ג ד המשיב: בנק מזרחי טפחות בע"מ בקשת רשות לערער על פסק הדין של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופטת א' כהן) ברע"א 52166-06-18 מיום 8.9.2019
באשר למחלוקת בין הצדדים לגבי חישוב ריבית זכות במצבים שבהם כתוצאה מהשחזור הופחתה יתרת החובה, בית המשפט עמד על הגישות שהוצגו על ידי מומחים שמונו על ידי בית המשפט וקבע כי מקובלת עליו עמדתו של רואה החשבון בועז יפעת שלפיה למבקשים יתרת חוב לבנק בסך של כ-83,000 ש"ח (נכון ליום 2.10.1996).
בהמשך לפסק הדין הגיש הבנק פסיקתה לחתימת בית המשפט, בהתבסס על תחשיב לפי המסלול הראשון שתואר בו, ואולם בהמשך, ביום 29.11.2016, זו בוטלה לבקשת המבקשים (תוך שהבנק חויב בתשלום הוצאות ושכר טירחת עורך דין; להלן: הפסיקתה הראשונה).
...
באשר למחלוקת בין הצדדים לגבי חישוב ריבית זכות במצבים שבהם כתוצאה מהשחזור הופחתה יתרת החובה, בית המשפט עמד על הגישות שהוצגו על ידי מומחים שמונו על ידי בית המשפט וקבע כי מקובלת עליו עמדתו של רואה החשבון בועז יפעת שלפיה למבקשים יתרת חוב לבנק בסך של כ-83,000 ש"ח (נכון ליום 2.10.1996).
אשר לטענת המבקשים בדבר החזר הוצאות חוות דעת המומחה שהוגשה מטעמם צוין כי הנושא זכה להתייחסות בהחלטתו של בית משפט השלום מיום 23.5.2018, שבמסגרתה הבהיר האחרון מדוע לא נעתר לבקשתם ואין מקום לשנות מקביעות אלו בהליך הערעור.
לאחר שעיינתי בבקשת הרשות לערער ובנספחיה, הגעתי לכלל מסקנה שדינה להידחות בהתאם לתקנה 407א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984.
הבקשה נדחית.

בהליך רשות ערעור תביעות קטנות (רת"ק) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי באר שבע נפסק כדקלמן:

זאת, לאחר שבית המשפט קבע כי המבקש חייב לשלם למשיב שכר טירחה בסך 19,126 ₪, בגין שירותים אשר סיפק המשיב למבקש כרואה חשבון.
לפיכך, בית המשפט מצא לנכון לחייב את המבקש בסך של 19,126 ₪ בבקשת רשות העירעור חוזר המבקש על העובדות כפי שהוא רואה אותן, טוען אותם בצורה קצת יותר בהירה מאשר כתבי הטענות בבית משפט קמא, וטוען כי בית המשפט שגה בהחלטתו ועל כן יש לקבל את בקשתו לרשות ערעור.
תוזכר ההלכה לפיה "ההליך המשפטי בבית המשפט לתביעות קטנות נועד להיות הליך פשוט ומהיר, וכדי לשמור על תכלית זו נקבעה ההלכה לפיה אמת המידה למתן רשות ערעור על פסקי דינו היא מחמירה במיוחד, כשרשות זו תנתן רק במקרים חריגים ביותר בהם נפל פגם מהותי הדורש את התערבותה של ערכאת העירעור" (רע"א 2095/15 אולמי נפטון בת ים בע"מ נ' אילנה משיח (20.05.2015), ההדגשה במקור).
...
המבקש אף הוסיף וטען כי לא נעשתה בפועל "המשך עבודה" לחוות הדעת הראשונה, פרט לעובדה כי "היה כנראה צורך לעבור על חוות הדעת". בבית משפא קמא נקבע כי יש לקבל את תביעתו של המשיב ולדחות את התביעה שכנגד, על יסוד מספר נימוקים.
דיון והכרעה מעיון בחומרים, נדמה כי בית משפט קמא הגיע למסקנה הוגנת, מנומקת המבוססת על הנתונים שהיו לפניו, בשים לב לכך שגרסתו של המבקש לא היתה ברורה, ולכאורה כללה סתירות פנימיות.
משכך, הבקשה למתן רשות ערעור נדחית ונימוק לכך יינתן תוך התייחסות לעיקר טענותיו של המבקש.
נוכח כל האמור, הבקשה למתן רשות ערעור נדחית.

בהליך בקשת רשות ערעור (בר"ע) שהוגש בשנת 2023 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

השופט רועי פוליאק בקשת רשות ערעור על פסק דין שניתן בהליך דיון מהיר על ידי בית הדין האיזורי חיפה (השופטת אילת שומרוני-ברנשטיין ונציג הציבור מר מוראד מפרע; ד"מ 6334-11-20), שבו חויבה המבקשת לשלם למשיב, עובד לשעבר במבקשת, תשלומים שונים בגין עבודתו וסיומה, וכן על החלטת ביניים שניתנה בהליך.
לנוכח התוצאה חויבה המבקשת לשלם למשיב אף הוצאות משפט ושכר טירחת עורכי דין בסכום של 5,000 ש"ח. בבקשת רשות העירעור נטען כי אין תחולה לצוו ההרחבה בבניין על עבודות של תחזוקת מכונות במפעלי תעשיה, וכי מדובר על כן בפסק דין תקדימי בעל השלכות רוחב "שהכניס מאות אלפי עובדים בתחום אחזקת המפעלים תחת הוראות צו ההרחבה בענף הבניין", כך שיש מקום למתן רשות ערעור בנסיבות המקרה.
עוד נטען כי היה מקום לאפשר את העדת רואה חשבון המבקשת לצורך הגשת מאזני הבוחן לתקופת עבודת המשיב, לאחר שבבקשה להעידו, שצורפה לתצהיר עדות הראשית של מנהל המבקשת, ניתנה החלטה "עיינתי" ולא החלטה הדוחה את הבקשה.
...
פסקה 8 (21.9.2015)), כך שאין מנוס מהתערבותנו על מנת להעמיד הלכה על מכונה.
יישום בית הדין האזורי קבע כממצא עובדתי, כמצוטט לעיל, כי המבקשת העסיקה יותר עובדים בעבודות תחזוקה במפעלי תעשיה מאשר בחנות, כך "שהצו שחל על עובדיה הוא הצו שחל על עובדי האחזקה", וכי "במקרה שלפנינו אין מחלוקת על כך שהנתבעת העסיקה את התובע כעובד אחזקת חשמל במפעלים כאשר במסגרת עבודתו הוא ביצע עבודות כגון החלפת נורות, מפסקים וארונות חשמל". לצורך דיוננו נניח כי אכן פעילותה הדומיננטית של המבקשת היתה פעילות התחזוקה במפעלים, בנסיבות בהן לא מצאנו מקום להתערב בהחלטה הדיונית שלא לאשר את העדת רואה חשבון המבקשת על מנת להציג מסמכים שלא גולו בגילוי המסמכים, הגם שנעיר כי "בחינת הפעילות העיקרית תתבצע בין השאר 'בשים לב להרכב כוח האדם' אצל אותו המעסיק" (עניין התאחדות התעשיינים.
סוף דבר – ניתנה רשות ערעור והערעור התקבל.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו