רשות ערעור על הרשעה בתקיפת שוטר והפרעה לשוטר

בבית המשפט העליון רע"פ 5990/21 לפני: כבוד השופט ג' קרא המבקש: עיסאם עינאתי נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה בעפ"ג 12731-05-21 מיום 15.7.2021 שניתן על ידי כב' סג"נ א' אליקים וכב' השופטים ת' נאות-פרי וא' פורת ובקשה לעיכוב ביצוע עונש מאסר בשם המבקש: עו"ד ויסאם עראף ][]החלטה

מן התסקירים עולה כי למבקש עבר פלילי, הכולל הרשעות בתקיפת שוטר, הפרעה לשוטר בעת מילוי תפקידו והשתתפות בהתפרעות.

...

דיון והכרעה לאחר עיון בבקשה ובנספחיה, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות.

סוף דבר, הבקשה נדחית.

כתב האישום: הנאשם הורשע על סמך הודאתו, ביום 09.06.2015 בעובדות כתב אישום מתוקן והורשע בעבירה של תקיפת עובד ציבור – עבירה לפי סעיף 382 א (א) לחוק העונשין , תשל"ז – 1977 (להלן: "חוק העונשין") , איומים – עבירה לפי סעיף 192 לחוק העונשין והעלבת עובד ציבור – עבירה לפי סעיף 288 לחוק העונשין, מיום 14.04.2015 ובעבירה של איומים – עבירה לפי סעיף 192 לחוק העונשין והעלבת עובד ציבור – עבירה לפי סעיף 288 לחוק העונשין מיום 11/03/15 ו – 12.03.2015.

ויפים לעניינו דברים שנאמרו ברע"פ5940/06 גל נ' מדינת ישראל(לא פורסם, [פורסם בנבו], 18.12.2006)): "המבקש תקף עובד ציבור ואף איים על חייו, אך ורק בשל העובדה שהחלטותיו של עובד הציבור לא תיאמו לאינטרסים האישיים שלו. מדובר בהתנהגות נלוזה כנגד עובד ציבור אשר מילא את תפקידו. הנני מצדיק איפוא את החלטת בית-המשפט המחוזי להחמיר בעונשו של המבקש הן משום עברו הפלילי הכולל הרשעה בעבירה של תקיפת עובד ציבור, הן בשל האנטרס הצבורי הדורש, כי החוק יספק הגנה אפקטיבית על אנשי הציבור והן לאור הצורך החברתי, כי אלה האחרונים, יבצעו את תפקידם ללא כל מורא". ברע"פ 4592/14 דיאנה סרגייב ג'ובראן נ' מדינת ישראל (פורסם באתרים משפטיים) (ניתן ביום 25.8.2014), נדחתה בקשת רשות ערעור מטעם נאשמת, אשר הורשעה בעבירות תקיפת שוטר והפרעה לשוטר במילוי תפקידו, בכך שירקה על שוטרת, קיללה אותה, היתנפלה עליה, משכה בשערה וסטרה לה, לאחר ששוטרים הגיעו למסיבה בעקבות תלונה על רעש.

...

אך סבורני שאין בענישה זו, כפי שהוצעה על ידי שירות המבחן, כדי לענות על הנדרש בנסיבות המקרה והעבירות החמורות שבפנינו.

לאור כל האמור לעיל לא מצאתי ניתן במסגרת כי העונש הראוי להסתפק במקרה זה בהמלצת שירות המבחן אך יחד עם זאת על העונש הראוי להיות ממוקם במדרג האמצעי של מתחם העונש ההולם.

לאחר ששמעתי את טיעוני ב"כ המאשימה, שקלתי הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה ושאינן קשורות בביצוע העבירה ועיינתי בראיות שהובאו לעונש, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: מאסר בפועל לתקופה של 4 חודשים.

רע"פ 303/16 פלוני נ' מדינת ישראל (13.01.16) - נדחו ערעור ובקשת רשות ערעור על עונש של 5 חודשי מאסר בפועל ומאסרים מותנים, שהושת על מי שהורשע בתקיפה סתם כלפי בת זוגו, בכך שדחף את אישתו, שמעדה ונפלה, ולאחר מכן בעט בה בעודה על הריצפה.

ב-ענין פלונית נדחתה בקשת רשות ערעור על פסק דין בו הורשעה המבקשת בהפרעה לשוטר במילוי תפקידו - הרשעה שהובילה להפעלת מאסר מותנה, הגם שהפעלתו תיפגע בה באופן חמור, בפרט נוכח נסיבותיה המשפחתיות הקשות, שלא היה בהן להצדיק הימנעות מהרשעה.

...

כל מקרה לנסיבותיו, אך מחלק מהפסיקה ניתן לגזור אמת מידה עונשית רלוונטית לענייננו, כדלהלן - רע"פ 1884/19 שמריז נ' מדינת ישראל (‏14.3.19) - נדחתה בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר-שבע, בו נדחה ערעורו של מי שהורשע בביצוע שלוש עבירות של תקיפה סתם כלפי בת זוג ותקיפה הגורמת חבלה של ממש כלפי בת זוג, וזוכה מיתר העבירות שיוחסו לו. בגין תקיפת זוגתו בארבעת האירועים, במהלך כשנתיים, נדון המבקש ל-4 חודשי מאסר בפועל, מאסרים מותנים ותשלום פיצוי בסך 20,000 ₪, לאחר שנקבע כי מתחם העונש ההולם נע בין מספר חודשי מאסר שניתן לרצותם בעבודות שירות לבין 12 חודשי מאסר בפועל, בצירוף פיצוי למתלוננת.

המסקנה מהאמור לעיל, היא כי קיים סיכון משמעותי לציבור מהארכת המאסר המותנה.

סוף דבר מכל המקובץ לעיל, מצאתי כי אין מקום לחרוג מהעונש ההולם משיקולי שיקום, כי אין הצדקה שלא להפעיל המאסר המותנה ואין מקום להאריכו שוב.

אשר על כן, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים: 4 חודשי מאסר בפועל.

בבית המשפט העליון רע"פ 4648/21 לפני: כבוד השופט ג' קרא המבקש: בנימין פרידמן נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים בתיק ע"פ 17087-04-21 מיום 18.5.2021 שניתן על ידי כב' השופטים ענת זינגר, חגית מאק-קלמנוביץ ואלכסנדר רון בשם המבקש: עו"ד רפאל שטוב ][]החלטה

רקע והליכים קודמים המבקש הורשע, לאחר ניהול הוכחות, בעבירות תקיפת שוטר, הפרעה לשוטר וסרוב להוראת התפזרות לפי סעיפים 273 ו-275 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 ותקנה 2(ב) לתקנות שעת חרום (נגיף הקורונה החדש – אכיפה), התש"ף-2020, בהתאמה.

גם בעירעור המשיבה, אשר היתמקד בהחלטה להרשיע את המבקש בעבירת תקיפת שוטר תחת עבירת תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות ובהחלטה לפיה המאסרים המותנים ירוצו בחפיפה זה לזה, לא מצא בית משפט קמא עילה להתערבות.

נימוקי הבקשה בבקשתו, טוען המבקש – בין היתר – כי כלל לא ירק על השוטרת; כי ממילא יריקה אינה מהוה תקיפה לעניין הרשעה בעבירת תקיפת שוטר; כי הרשעתו מהוה עוות דין וכי מדובר במקרה של אכיפה בררנית; כי הוא הורשע על יסוד עדויות כוזבות; כי בידיו סירטון הסותר את הטענות כנגדו; כי עונשו חמור ביחס למקרים דומים; ועוד.

...

כן גזר בית המשפט על המבקש מאסרים מותנים, קנס בסך 1,500 ש"ח ופיצוי בסך 4,000 ש"ח. ביום 21.3.2021 נעתר בית המשפט לבקשת המשיבה להפעיל מאסר מותנה נוסף, וזאת בחופף לעונש שכבר נגזר על המבקש, כך שמספר חודשי המאסר שירצה בפועל לא השתנה.

דיון והכרעה לאחר עיון בבקשה על נספחיה, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.

סוף דבר, הבקשה נדחית.

עפ"ג (מחוזי ב"ש) 2270-11-17 אלעמארנה נ' מדינת ישראל (21.2.18) – נדחה עירעורו של המערער, שהורשע על פי הודאתו בעבירות העלבת עובד ציבור, איומים והפרעה לשוטר במילוי תפקידו, ללא תקיפת שוטר, לאחר שנעצר יחד עם אחרים שנהגו יחד ברכבים, היתפרע קלל ואיים על השוטרים.

ערעור ובקשת רשות ערעור –נדחו.

...

מתחם העונש ההולם לאור כל האמור לעיל, ובנסיבות המקרה שלפנינו, אני סבורה כי מתחם העונש ההולם נע בין מאסר קצר שיכול וירוצה בעבודות שרות, ועד ל-10 חודשי מאסר בפועל לצד ענישה נלווית.

לסיכום 18.

  נוכח כל האמור לעיל, אני גוזרת את עונשה של הנאשמת כדלקמן: 3 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שרות במרכז יום לזקן בנצרת.