רשות ערעור על הרשעה בעבירת העלבת עובד ציבור

היתנהלותו של התובע אגב חקירתו, נדונה בבית המשפט המוסמך ונקבע בין היתר בעיניינו, בת"פ (שלום ב"ש) 23764-08-12 מדינת ישראל נ' אליהו איצחייק (נבו 18.06.2020)‏‏- "בקצה המזלג יצוין כי המבקש הורשע, לאחר ניהול הוכחות, בעבירות של העלבת עובד ציבור והפרעה לשוטר במילוי תפקידו, וזוכה מעבירת איומים (עבירות לפי סעיפים 288, 274 ו-192 לחוק העונשין, התשל"ז-1977, בהתאמה), שעניינן בהתנהלות ואמירות של המבקש במהלך גביית הודעתו, מושא אותו תעוד קולי נשוא הבקשה דנן. ערעור שהגיש המבקש על פסק הדין (ע"פ 73015-01-20) נדחה ביום 19.5.20." התובע לא ציין, כי נדחתה בקשתו למתן רשות ערעור על פסק דינו של בית משפט המחוזי בבאר שבע, שהוגשה על ידי התובע (לבית המשפט העליון) שעה שבגדרו נדחה ערעור המבקש על הכרעת דינו ופסק דינו של בית משפט השלום בבאר שבע בת"פ 23764-08-12 מיום 17.3.2020 ומיום 18.12.2019 (רע"פ 4578/20 אליהו איצחייק נ' מדינת ישראל (נבו 23.07.2020)‏‏.

...

לטענתו, נגנבו ממנו בתחנת המשטרה 3,000 ₪ במזומן אותם נשא בתיקו, ולפיכך, "התובע יאלץ להעמיד את תביעתו על סכום נמוך, ועל מנת לפשט את הדיון, אולם הוא שומר את הזכות לעתור לתשלום סך נזקיו מעבר לסך הסכום הנקוב בראש תביעה זו". הנתבעת המיוצגת על ידי ב"כ היועץ המשפטי לממשלה מפרקליטות מחוז ירושלים, הגישה כתב הגנה במסגרתו טענה כי דין התביעה לסילוק על הסף, גם מחמת התיישנותה, שכן מדובר בתביעה כספית שעניינה אירועים שאירעו למעלה מ-7 שנים.

לגופו של עניין, אני סבורה כי ניהולו של ההליך בידי התובע, בהיותו משפטן, חרגה מן המצופה בניהולה של תביעה ותביעה קטנה בפרט.

הנתבעת ציינה כי דין הבקשה להדחות כיוון שפרוטוקול הדיון משקף נאמנה את הנאמר בדיון ומכל מקום המדובר בבקשה לתיקון 69 תיקונים.

על זו הדרך, יתר התיקונים המבוקשים שלא מצאתי כי יש לאשרם, בין מחמת שאין כל יסוד כי אכן נשמעו בנוסח המבוקש וכן לאור העדר סבירותם, כגון בקשה לתקן בעמ' 5 שורה 9 במקום "אותם" צריך להיות "אותם פה. שלמה כהן עו"ד נ' מ"י למשל", או בעמ' 5 שורה 25 לפני "מעצר" יש להוסיף "ביטול". בסופו של דבר, בית המשפט מתקשה לאשר התיקונים הנטענים,כמפורט בבקשה בעמ' 1-5 בהעדר כל יכולת שחזור תוספת המילים הנטענת שנאמרה או המילים החליפיות, שאין בהן כדי לשנות את עיקרי הנאמר בדיון שקויים.

ברע"פ 1825/11 - ראובן פינקו נ' מדינת ישראל, תק-על 2011(1), 3091 דחה כבוד השופט רובינשטיין בקשת רשות ערעור על חומרת העונש בעיניינו של נאשם אשר נדון ל 7 חודשי מאסר בפועל בגין איומים על שופט.

רע"פ 8253/11 לורנס נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, מיום 4.12.11), בית המשפט העליון דחה בקשת רשות ערעור בגין פסיקת בית המשפט המחוזי אשר החמיר בעונשו של נאשם אשר הורשע, לאחר ניהול הוכחות, בשבע עבירות של איומים כלפי עובדות סוציאליות בכלא, בארבע עבירות של העלבת עובד ציבור ובהטרדה באמצעות מתקן בזק.

...

לאור כל האמור לעיל מצאתי כי העונש הראוי במקרה זה ממוקם במדרג הבינוני של מתחם העונש ההולם.

לאחר ששמעתי את טיעוני ב"כ המאשימה, שקלתי הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה ושאינן קשורות בביצוע העבירה ושמעתי העדות שהובאה לעונש, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: מאסר בפועל לתקופה של 5 חודשים וחצי .

אני מורה על מתן התחייבות מטעם הנאשם להימנע מלעבור עבירה לפי הסעיפים בהם הורשע משך 3 שנים החל מהיום.

ערעור שהוגש לבית המשפט המחוזי נדחה, וכך אף הבקשה לרשות ערעור.

נדחה עירעורו של המערער, אשר הורשע על פי הודאתו בעבירות העלבת עובד ציבור, איומים והפרעה לשוטר במילוי תפקידו, בכך שהתקרב לשוטר בצורה מאיימת, קלל אותו ואיים עליו ברצח, ולאחר שהובא לתחנת המישטרה איים על קצין מישטרה ועלב בו. בית משפט השלום קבע מיתחם ענישה בין חודשיים מאסר שניתן לרצות בעבודות שירות לבין 10 חודשי מאסר בפועל, וגזר את עונשו למאסר בן 6 חודשים לריצוי בעבודות שירות.

...

באישום הראשון, על רקע סירובה של מנהלת אגף החינוך בעירייה לבקשתו בנושא בתו, איים על ראש עיריית רמלה כי ייקח "20 נשמות, אני אזיין אותם ואני אשב עליהם בבית סוהר". באישום השני, כארבעה ימים עובר לאירוע דלעיל, איים המערער על מנהלת מחלקת בתי-ספר בעיריית רמלה, אשר הודיעה לו כי הבקשה בעניין בתו נדחית, באומרו כי ישרוף את כולם וישב בכלא.

נדחה ערעורו של המערער, אשר הורשע על פי הודאתו בעבירות העלבת עובד ציבור, איומים והפרעה לשוטר במילוי תפקידו, בכך שהתקרב לשוטר בצורה מאיימת, קילל אותו ואיים עליו ברצח, ולאחר שהובא לתחנת המשטרה איים על קצין משטרה ועלב בו. בית משפט השלום קבע מתחם ענישה בין חודשיים מאסר שניתן לרצות בעבודות שירות לבין 10 חודשי מאסר בפועל, וגזר את עונשו למאסר בן 6 חודשים לריצוי בעבודות שירות.

ראו, מבין רבים, רע"פ 5579/10 דוד קריה נ' מדינת ישראל (2.8.2010): "יש להוקיע בחומרה רבה מעשים בהם אדם לוקח את החוק לידיו, לשם פגיעה והעלבה בעובדי ציבור במהלך מילוי תפקידם. מעשים אלו מערערים את המוסכמות הבסיסיות ביותר של החברה הדמוקרטית בה אנו חיים. חברה המכבדת את שלטון החוק ואת זכויותיו של הזולת לא תאפשר פגיעה והעלבה כה קשה של נציגי החוק, וכל פגיעה שכזו צריכה להיתקל בקיר ברזל של אפס סובלנות, על מנת לגדוע אלימות מסוג זה במהירות האפשרית." לאחר שנתתי דעתי לשיקולים המנויים בסעיף 40ג(א) וסעיף 40ט לחוק העונשין, לאור הממצאים עליהם עמדתי לעיל ולאחר שבחנתי את מדיניות הענישה הנוהגת, לרבות פסקי הדין אליהם הפנו הצדדים, מצאתי לקבוע מתחם ענישה בין מספר חודשי מאסר שניתן לרצות בעבודות שירות לבין 14 חודשי מאסר בפועל.

· ברע"פ 31/15 בן ציון אפרסמון נ' מדינת ישראל (20.1.2015) נדחתה בקשת רשות ערעור מטעם נאשם שהורשע על יסוד הודאתו, בעבירות תקיפת שוטר בעת מילוי תפקידו, העלבת עובד ציבור והתנגדות למעצר חוקי בכוח בכך שהסתגר במבנה המיועד להריסה, קרא לשוטרים בכינויי גנאי, דחף אותם, נשך שוטר ברגלו והתנגד בכוח למעצרו.

...

· בע"פ (מח' ב"ש) 33867-10-13 אברהם נשיא נ' מדינת ישראל (11.12.2013), נדחה ערעורו של נאשם, אשר הורשע לאחר שמיעת ראיות, בעבירות של תקיפת שוטר, העלבת עובד ציבור ושימוש בכוח או באיומים כדי למנוע מעצר, בכך שבתגובה לסירוב השוטרים לאפשר לו כניסה למתחם הבמה בפסטיבל, דיבר בגסות לשוטרים, תקף אותם באגרופים ובעיטות, נשך ונגח בראשו של שוטר.

לאחר שבחנתי את מכלול השיקולים המעוגנים בסעיף 40ג(א) לחוק העונשין, כפי שפירטתי אותם לעיל, אני קובעת כי מתחם העונש ההולם נע בין מספר חודשי מאסר שיכול וירוצו בעבודות שירות ועד 12 חודשי מאסר בפועל, בצירוף ענישה נלווית.

לאור כל האמור לעיל, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים: 4 חודשי מאסר בפועל אשר ירוצו בעבודות שירות.

בעיניין זה יפים דבריו של כבוד השופט ג'ובראן ברע"פ 5579/10 קריה נ' מדינת ישראל: "יש להוקיע בחומרה רבה מעשים בהם אדם לוקח את החוק לידיו, לשם פגיעה והעלבה בעובדי ציבור במהלך מילוי תפקידם. מעשים אלו מערערים את המוסכמות הבסיסיות ביותר של החברה הדמוקרטית בה אנו חיים. חברה המכבדת את שילטון החוק ואת זכויותיו של הזולת לא תאפשר פגיעה והעלבה כה קשה של נציגי החוק, וכל פגיעה שכזו צריכה להתקל בקיר ברזל של אפס סובלנות, על מנת לגדוע אלימות מסוג זה במהירות האפשרית. כאמור על מול אלימות מילולית שכזו המכרסמת ביסודות חברתנו הדמוקרטית יש לנקוט בענישה מרתיעה. הציבור נותן את מבטחו בעובדי הציבור ונציגי החוק, "וטובת הציבור מחייבת כי יובטח להם שיוכלו למלא את תפקידם ללא מורא וללא פחד [...] מתוקפנים ומאיימים. לכן הכרח להטיל ענישה של ממש, גם למען ישמעו וייראו" (ע"פ 500/87 בורוכוב נ' מדינת ישראל ([פורסם בנבו], 8.3.1988)).

ערעור לבית המשפט המחוזי ובקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון נדחו.

רע"פ 31/15 אפרסמן נ' מדינית ישראל (20.1.15) – שם נדון עניינו של נאשם נעדר עבר פלילי אשר הורשע על פי הודייתו בעבירות תקיפת שוטר, העלבת עובד ציבור והתנגדות למעצר חוקי.

...

בעניין זה אפנה לדבריה של סגנית הנשיא, כב' הש' ענת חולתא בת"פ 35838-05-21 מדינת ישראל נ' אלסאנע ואח', פסק דין שהוגש מטעם ההגנה: "המציאות שבה פעילות משטרתית שגרתית מחייבת כיום הקצאת כוחות ומשאבים חריגים ונטילת סיכון של ממש בשוטרים המבצעים עבודתם הרגילה היא מציאות שיש להוקיע אותה ושיש להרתיע מפניה." נוכח כל האמור לעיל, סבורתני כי מידת הפגיעה בערכים המוגנים במקרה זה אינה מן הנמוכות.

נוכח המפורט לעיל, אני קובעת כי מתחם העונש ההולם את כלל המעשים בהם הורשע הנאשם נע בין מאסר קצר בעבודות שירות ועד 8 חודשי מאסר בפועל בצירוף ענישה נלווית.

סוף דבר לאחר ששקלתי את מכלול השיקולים כמפורט לעיל, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים: 4 חודשי  מאסר שירוצו בעבודות שירות.