מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

רשות ערעור על העברת סמכות עניינית בתביעת מכר דירה

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2024 בעליון נפסק כדקלמן:

בבית המשפט העליון רע"א 9239/23 לפני: כבוד השופטת ד' ברק-ארז המבקשים: 1. **** 2. **** נ ג ד המשיבים: 1. ישראל תורג'מן 2. שירה תורג'מן בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים מיום 24.12.2023 בע"א 34610-06-23 שניתן על-ידי סגן הנשיא א' דראל והשופטות ע' זינגר ו-פ' נויבירט בשם המבקשים: בעצמם בשם המשיבים: עו"ד צבי גולנזר ][]החלטה
בעירעור שהגישו המבקשים הם שבו, בין השאר, על טענתם לפיה בית משפט השלום נעדר סמכות עניינית לידון בתביעה.
בקשת רשות העירעור שבפני מכוונת כלפי פסק דין זה. המבקשים, שכאמור אינם מיוצגים, טוענים, בעקרו של דבר, כי המשיבים הם שהפרו את חוזה המכר בכך שאיחרו בהעברת התשלומים, וזה היה הרקע לאי-תשלום דמי שכירות ולעיכוב בפנוי הדירה.
...
בקשת רשות ערעור שהגישו המבקשים לבית משפט זה התקבלה, אך הערעור נדחה לגופו, וזאת מן הטעם שהדירה פונתה זה מכבר כך שהסוגיה הפכה לתיאורטית (וממילא, הסתיימה תקופת השכירות) (רע"א 5078/21 שנזכר לעיל).
לאחר שעיינתי בבקשה על נספחיה הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות אף מבלי להידרש לתשובה, בהתאם לתקנה 148א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018.
סוף דבר: הבקשה נדחית.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בימ"ש השלום בתל-אביב - יפו (כב' השופט גיא הימן) מיום 23.10.20 בת"א 36746-07-20 ולפיה נדחתה בקשת המבקשות – נתבעות 1-2 לקבוע כי הסמכות העניינית לבירור התובענה נתונה למפקח על רישום המקרקעין.
נטען כי בירור טענה בכתב התביעה לפיה הדיירים מעולם לא בחרו במיקדן כחברת ניהול אלא הקבלן הוא זה שכפה המינוי על הדיירים אינה בסמכות המפקח אלא בסמכות בימ"ש. עוד נטען כי גם אם מיקדן היא "מתחזק" הרי שהתביעה מכילה עילות וסעדים שחלקם אינם בסמכות המפקח (עילת גזל, עילה בגין ניזקי ממוני טהור, עילת רשלנות נגד מצלאוי, עילת הפרת חוזה מכר נגד מצלאוי).
בבקשת רשות העירעור נטען כי גם מכתב התביעה עולה כי הסיכסוך הוא בין "מתחזק" ובעל דירה לפי סעיף 71 (ב) (1) לחוק המקרקעין.
בשים לב לכך שהנציגות בעצמה ציינה בתגובה לבקשה כי במסגרת החלק הראשון של התביעה (המתייחס לכשלים מקצועיים והפרות יסודיות של מיקדן בהסכם הניהול), בגין עילות חוזיות הנוגעות להפרת הסכם הניהול הסמכות מצויה למפקח, היה מקום כי ביהמ"ש יתייחס לשאלת הסמכות ביחס לעילות השונות שנטענו, ובמידת הצורך לשאלת פיצול הדיון; ככל שהגיע למסקנה שמיקדן היא בגדר "מתחזק". בהיעדר הנמקה מספקת לא ניתן לומר כי שאלת הסמכות העניינית זכתה להתברר בבימ"ש קמא ולא מתאפשר לערכאת העירעור להעביר תחת שבט ביקורתה כראוי ובאופן עינייני את ההחלטה מיום 23.10.20.
...
לאחר שעיינתי בטיעוני הצדדים, מצאתי לנכון ליתן רשות לערער, לדון בבקשת רשות הערעור כבערעור בהתאם לתקנה 410 לתקסד"א ולקבל הערעור, באופן שבו החלטת בימ"ש קמא תבוטל לצורך מתן החלטה מנומקת, וזאת מהנימוקים כדלקמן: כיוון שעסקינן בהחלטה שעניינה סמכות עניינית אשר יש בה כדי להשפיע השפעה של ממש על ההליך ואף לגרום לניהול הליך שגוי, יש ליתן רשות ערעור על החלטת הביניים.
בשים לב לכך שהנציגות בעצמה ציינה בתגובה לבקשה כי במסגרת החלק הראשון של התביעה (המתייחס לכשלים מקצועיים והפרות יסודיות של מיקדן בהסכם הניהול), בגין עילות חוזיות הנוגעות להפרת הסכם הניהול הסמכות מצויה למפקח, היה מקום כי ביהמ"ש יתייחס לשאלת הסמכות ביחס לעילות השונות שנטענו, ובמידת הצורך לשאלת פיצול הדיון; ככל שהגיע למסקנה שמיקדן היא בגדר "מתחזק". בהעדר הנמקה מספקת לא ניתן לומר כי שאלת הסמכות העניינית זכתה להתברר בבימ"ש קמא ולא מתאפשר לערכאת הערעור להעביר תחת שבט ביקורתה כראוי ובאופן ענייני את ההחלטה מיום 23.10.20.
לסיכום: לאור האמור לעיל, החלטת בימ"ש קמא מיום 23.10.20 תבוטל ובימ"ש קמא ייתן החלטה מנומקת, מבלי שיהיה קשור כמובן בתוצאות ההחלטה המבוטלת.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

כב' הש' אהרון שדה, בהיותו שופט תורן, דחה את הבקשה בקבעו שהבקשה לעיון חוזר לא גילתה כל דבר שלא עמד בפני הש' לוי יטח ואם המבקשת לא השלימה עם ההחלטה היה מקום להשיג עליה בבקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי (החלטת הש' שדה מיום 15/8/19).
בהחלטה מיום 21/11/19 קבעה הש' לוי יטח שאין לבית משפט השלום סמכות עניינית לידון בתביעה, זאת הואיל והסעד בכתב התביעה (סעיף 49.4) הוא כי בית המשפט יורה לנתבע, מתוקף תפקידו כנאמן לפרויקט הבניה, לחתום על הסכם מכר לדירה 9 שאותה ירכוש בנו של מנהל התובעת.
בהתאם, הורה בית המשפט על העברת התביעה לבית המשפט המחוזי מחוזי ולא דן בבקשה לסעד זמני.
ואולם, כפי שהבהיר עו"ד שרם, הקפאת מכירת הדירה עד בירור התביעה העיקרית (להעברת הבעלות אליה ללא תשלום על חשבון החזר ההלוואה) תוך גריעת 1,550,000 ₪ מהקופה להמשך וסיום הפרויקט, תביא לעצירתו ואולי לקריסתו.
...
לאחר שעיינתי בטענות הצדדים וראיותיהם, דין הבקשה להידחות ולהלן טעמיי.
לפיכך, מכל הטעמים לעיל כשלעצמם ובהצטברותם, אני דוחה את הבקשה.
אני קובעת לקדם משפט בתיק העיקרי ליום 3/5/20 שעה 09:30 .

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2018 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

המבקשים ממאנים להשלים עם ההחלטה ולפיכך, הוגשה בקשת רשות ערעור ובד בבד בקשה זו. טענות המבקשים; ככל שהבקשה דנא תידחה, הדיון בבקשת רשות העירעור, יהפוך לתאורטי בלבד, ללא כל אפשרות להשבת המצב לקדמותו במידה ויפעל המשיב לפינוי הדירה.
זאת ועוד, גם במצב דברים בו תיתקבל התביעה ויבוטל פסק הבוררות, המבקש 2 יידרש להשלים את רכישת הדירה, לשלם את הסכומים הנקובים בהסכם המכר ,אחרת, לא יהא זכאי לקבלת זכויות בדירה ולא יוכל להגן על המבקש 1- כאשר צו הפינוי ניתן נגדו.
לאור כל האמור טוען המשיב, כי התביעה העיקרית אשר תלויה ועומדת בפני בית משפט קמא אינה בסמכותו, ואילו הייתה (ככל שהייתה מתקבלת), אין בה בכדי לשרת את הסעד הזמני המבוקש- צו מניעה האוסר על פינוי הדירה, שכן הדרך היחידה העומדת לרשות המבקש 2 על מנת להפוך לבעלים של הדירה, היא תשלום יתרת התמורה בגין הדירה, כפי שקבע בית משפט קמא.
בנוסף טוענים המבקשים, כי לבית משפט קמא סמכות עניינית לידון בתביעה בין היתר מכח סעיף 79 ב (ג) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984.
בנוגע לצוו המניעה שניתן למשיב, מפנים המבקשים, לדברי הנאמן אשר נאמרו בדיון שהתקיים בבית משפט קמא, לפיהם, ככל שלא ישולמו כספי התמורה, לא ניתן יהיה להעביר את הזכויות בדירה.
...
לבסוף טוען המשיב, כי לאחר בירור מעמיק, הגיע בית משפט קמא לכדי מסקנה לפיה, אין הצדקה ליתן צו מניעה, אולם לפנים משורת הדין קבע, כי ככל שתשולם יתרת התמורה, יהא בכך בכדי ליתן צו מניעה.
דיון והכרעה; לאחר מקרא כתבי הטענות שהוגשו על ידי הצדדים, דין הבקשה להתקבל, כפי שיפורט להלן.
משכך, הבקשה מתקבלת בכפוף להפקדה של 100,000 ₪ אשר כבר הופקדו בקופת בית המשפט.

בהליך רשות ערעור תביעות קטנות (רת"ק) שהוגש בשנת 2024 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום ברמלה (כב' השופט הישאם אבו שחאדה), בת"ק 64779-02-23, מיום 18.5.2023, במסגרתו נמצא לדחות את התביעה.
סכום התביעה הועמד על הסך של 36,400 ₪ על מנת לעמוד בגדר סמכות עניינית של בית המשפט לתביעות קטנות.
בנוסף נקבע כי עיכוב מצד התובעים בהעברת התשלום האחרון גרם לדחייה נוספת של מועד המסירה המוסכם, ומקום בו הוא שולם רק ביום 13.7.2021, מועד המסירה העדכני הפך להיות ביום 20.7.2021, כך שהדירה נימסרה במועד.
בהקשר זה קובע ס' 5א(א) לחוק המכר כדלקמן: "5א.(א)לא העמיד המוכר את הדירה לרשות הקונה לאחר שחלף חודש מתום המועד הקבוע לכך בחוזה המכר (בסעיף זה – המועד החוזי), זכאי הקונה לפיצויים, בלא הוכחת נזק, בסכום כמפורט להלן, בעבור כל חודש או חלק ממנו מתום חודש מהמועד החוזי ועד להעמדת הדירה לרשותו, או לפיצויים בסכום שהוסכם עליו בחוזה המכר בשל איחור במסירת הדירה, לפי הגבוה:
...
לאחר שחזרתי ועיינתי בבקשה ובתשובה, על נספחיהן, וכן בפסק הדין ובפרוטוקול הדיון של בית המשפט קמא, באתי לכלל מסקנה כי מתקיימים תנאי הוראות הדין מכוחם יש ליתן למבקשים רשות ערעור, וכן כי דין בקשת רשות הערעור להתקבל באופן חלקי.
בנסיבות אלה, אין מנוס מהשבת התיק לבית המשפט קמא, לצורך בחינת שיעור הפיצוי.
סוף דבר: בקשת הרשות מתקבלת וכך גם הערעור בסוגיה הנקובה לעיל.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו