מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

רשות ערעור על החלטת רשם הוצל"פ בדבר הגבלת אמצעים

בהליך רשות ערעור על רשם ההוצאה לפועל (רער"צ) שהוגש בשנת 2020 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

בפניי בקשת רשות ערעור על החלטת כב' רשמת ההוצאה לפועל יעל ממן, שלפיה הוכרזה המבקשת כחייבת מוגבלת באמצעים, והוטלו עליה ההגבלות הקבועות בחוק, ותיקיה אוחדו.
אציין, כי במהלך הדיון ביקשתי מב"כ המבקשת מספר פעמים שיראה לי כיצד תוכל המבקשת לפרוע את כלל חובותיה בתוך המועדים הנקובים בחוק, אך הדבר לא נעשה.
...
לאחר עיון בטענות הצדדים, באתי למסקנה, כי יש לדחות את הבר"ע ואלה נימוקיי: ראשית, הבר"ע הוגשה באיחור.
התוצאה היא אפוא, שהבר"ע נדחית תוך ששמורה למבקשת הזכות לפנות לרשמת ההוצל"פ במסגרת תיק האיחוד ולהראות שיש ביכולתה לכסות את כלל החובות בתוך התקופה הנקובה בחוק, ובמקרה שתעשה כן, יהיה מקום לשקול בחיוב את ביטול ההכרזה בשל הפגיעה במשלח ידה של המבקשת.

בהליך רשות ערעור על החלטת ראש הוצל"פ (רע"צ) שהוגש בשנת 2019 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

לפני בקשת רשות ערעור על החלטת כב' רשם ההוצאה לפועל, מר עיסאם חאיק, מיום 1.7.19 בתיק הוצל"פ 500464-07-19 במסגרתה דחה כב' הרשם את בקשת המבקשת לביטול הגבלת החשבון והגבלת כרטיס אשראי.
גם כב' הרשם חאיק לא היה מודע, ככל הניראה, להחלטת כב' הרשמת סלע מיום 8.11.16 כאשר ניתנה החלטתו מיום 1.7.19 (ההחלטה נשוא בקשת רשות העירעור שלפניי); המבקשת עצמה טוענת כי רק בבקשתה לעיון חוזר (מיום 3.7.19) הביאה את הדבר לידיעתו, כאשר – כאמור לעיל – לא ראיתי על כך כל אסמכתא.
אני סבורה גם, כי על המבקשת להבין, עם כל הקושי הרב בחייה – אשר כבר נילקח בחשבון במסגרת החלטת כב' הרשם גור, אם היא אינה עומדת בהתחייבויותיה ואינה משלמת תשלומים בתיק האיחוד והתיק מפוזר, ככל שיוחלט על איחוד נוסף של תיקיה (ואיני מביעה כל עמדה ביחס לכך), היא תדרש לשלם תשלום נוסף עבור ה"הטבה" שהיא מבקשת לקבל, ואשר אדם שהוכרז כחייב מוגבל באמצעים לא זכאי לה. בהיעדר תגובה אחרת מטעם מי מנושיה של המבקשת, ומאחר ואף המבקשת הודיעה כי תגייס את הסכום מחברים, כך בדעתי להורות גם כעת.
...
בהחלטת כב' הרשם שי גור מיום 30.6.19 נעתר כב' הרשם לבקשת המבקשת והורה על פתיחת תיק איחוד חדש למבקשת, וזאת "לאור נתוניה הקשים" (נספח א לבקשת רשות הערעור), כמפורט גם בבקשה שלפניי, ואשר עליהם – כך נדמה – אין חולק.
ככלל, אין לאפשר לאדם שאמצעיו מוגבלים לנהל חשבון בנק או להחזיק בכרטיס אשראי בין היתר מן הטעם שיש בכך סיכון שאותו אדם יוסיף ויתנהל באופן אשר יצור חובות נוספים.
אני סבורה גם, כי על המבקשת להבין, עם כל הקושי הרב בחייה – אשר כבר נלקח בחשבון במסגרת החלטת כב' הרשם גור, אם היא אינה עומדת בהתחייבויותיה ואינה משלמת תשלומים בתיק האיחוד והתיק מפוזר, ככל שיוחלט על איחוד נוסף של תיקיה (ואיני מביעה כל עמדה ביחס לכך), היא תידרש לשלם תשלום נוסף עבור ה"הטבה" שהיא מבקשת לקבל, ואשר אדם שהוכרז כחייב מוגבל באמצעים לא זכאי לה. בהעדר תגובה אחרת מטעם מי מנושיה של המבקשת, ומאחר ואף המבקשת הודיעה כי תגייס את הסכום מחברים, כך בדעתי להורות גם כעת.
אשר על כן, ועל יסוד כל המפורט לעיל, אני מקבלת באופן חלקי את בקשת רשות הערעור, ומורה כי בכפוף לתשלום הסך של 1,000 ש"ח בתיק האיחוד בנוסף על התשלום השוטף, תבוטל הגבלת חשבון הבנק של המבקשת וכן תבוטל הגבלת כרטיס האשראי.

בהליך רשות ערעור על רשם ההוצאה לפועל (רער"צ) שהוגש בשנת 2020 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בקשת רשות ערעור על החלטת רשם ההוצאה לפועל בתל אביב (כב' הרשם גיא אבני) מיום 19.2.2019 בתיק הוצל"פ 52669-06-16, שבה נדחתה בקשה להכריז על המבקש חייב מוגבל באמצעים ולהורות על איחוד תיקיו לפי סימן א' לפרק ז'1 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967.
מאחר שאין תועלת בניהול הליכי הוצאה לפועל נגד המבקש ופניה להליך פשיטת רגל תועיל עבורו, הרשם יידע אותו בדבר האפשרות לפנות להליך זה. הרשם הוסיף כי אין למבקש זכות קנויה לאיחוד תיקיו בשנית, ואין הוא עומד בתנאי תקנה 29 לתקנות ההוצאה לפועל, התש"ם-1979 המצריכה שינוי נסיבות מהותי מאז ביטול האיחוד.
הרשם קבע צו תשלומים בתיק זה בסך של 500 ש"ח. כמו כן נתן הוראות בדבר ביטול הגבלות בתיק זה אם המבקש יעמוד בצו התשלומים.
...
חייב אשר לו תיק איחוד, ואשר אינו משלם בו משך חודשים, באופן אשר מביא בסופו של דבר לפיזור תיק האיחוד, נהנה מהגנת הדין מחד גיסא, ומאידך גיסא שולל מנושיו את זכותם לקבל ולו את התשלום המינימלי המחולק להם מתוך סכום הצו החודשי; מצב לא הגיוני זה נמשך לעיתים חודשים ולעיתים שנים, עד שמי מהזוכים עותר לפיזורו של תיק האיחוד מחמת אי ביצוע תשלומים.
דומה שנסיבות אלו מטות את הכף שלא להיעתר לבקשתו.
סוף דבר מכל המקובץ לעיל, הבקשה לרשות ערעור נדחית.

בהליך רשות ערעור על רשם ההוצאה לפועל (רער"צ) שהוגש בשנת 2021 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת רשמת ההוצאה לפועל בתל אביב (כב' הרשמת י' קינן מרקוביץ') מיום 2.9.2020 בתיק הוצל"פ 514840-09-19 שבה נקבע כי המבקש-החייב ימשיך לשלם סך של 500 ש"ח במסגרת צו התשלומים לתקופה של ארבעה חודשים, וזאת כדי לאפשר לו לפתוח בהליך חידלות פרעון.
בית המשפט המחוזי עמד על ההלכה שלפיה "בשיטת המשפט הישראלית ישנה חזקה פרשנית נגד תחולה למפרע של דברי חקיקה, דהיינו, שבהיעדר הוראה מפורשת של המחוקק חקיקה חלה מכאן ואילך בלבד, פרוספקטיבית" (ע"א 1013/15 מדינת ישראל – משרד הפנים נ' מלול, פסקה 10 (1.11.2016)), ועל בסיסה קבע: לטעמי, יש לפרש את סעיף 69י'1 לחוק ההוצאה לפועל, שביטל את מוסד החייב המוגבל באמצעים, כחל על בקשות שהוגשו מהמועד הקובע ואילך, קרי, פרוספקטיבי ולא למפרע.
] ודוק; המועד הרלוואנטי לתחולתו של חוק חידלות פרעון ושל יתר התיקונים העקיפים שנעשו במסגרתו לעניין שלפנינו הנו מועד הגשת הבקשה להכרזת המבקשים כחייבים מוגבלים באמצעים ולא מועד מתן ההחלטה בבקשה, קל וחומר המועד שבו נדון העירעור על החלטות הרשמים.
בדברי ההסבר לסעיף 69י1 לחוק נכתב: "מוצע בשלב זה להסתפק בהגבלת האפשרות להכריז על חייב כחייב מוגבל באמצעים ולא לבטל את פרק ז'1 לחוק" (הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 47 והוראת שעה) (הפטר לחייב מוגבל באמצעים), התשע"ה-2015, ה"ח הממשלה 788, 789).
...
מסקנה זו מתחזקת בשים לב לשאלה מה שונה עניינו של המערער כאן מעניינם של חייבים אחרים שנמצאים באותו מצב, ושצו התשלומים בעניינם לא שונה כך שיתאם את התקופות המנויות בסעיף 7א1.
כך או אחרת, לא נמצא טעם לסטות מחזקה זו. שלישית, המסקנה האמורה נתמכת בתכלית הסובייקטיבית של החוק.
סוף דבר הערעור מתקבל.

בהליך ערעור על החלטת רשם (ע"ר) שהוגש בשנת 2019 בשלום נצרת נפסק כדקלמן:

ענייננו בבקשת רשות ערעור על החלטת כב' הרשם שאדי ג'ובראן מ-08/12/19, במסגרת תיק איחוד מס' 530881-11-17, על פיה הותנה ביטול זמני של צו עיכוב יציאת המבקשת/החייבת מן הארץ, בהפקדת סך של 6,000 ₪, בנוסף לערבויות אחרות, כפי שנקבע בהחלטת כב' הרשם.
כאמור, הכללים שנקבעו בפסיקה באשר לעיכוב יציאה מן הארץ בהתאם לתקנות סדר הדין האזרחי, חלים גם על סמכות רשם ההוצל"פ לעכב יציאה מן הארץ מכוח חוק ההוצל"פ; כאשר השיקול העקרי בעיכוב היציאה הוא קיומו של חשש סביר שהחייב עומד לצאת את הארץ לצמיתות, או לתקופה ממושכת, וכי הדבר עלול להכביד באופן ממשי על ביצוע פסק-הדין, ולענייננו על פירעון החוב.
מאותו טעם, (הגבלת היציאה לחו"ל כאמצעי לחץ לגביית חובותיו), ראוי גם להשית על המבקשת תשלום חד-פעמי, מידתי, בהיתחשב בנסיבות נסיעתה לחו"ל, בדרכי מימון הנסיעה, ובגובה חובותיה הכולל.
אם באמצעי לחץ עסקינן, הרי מטרת "הלחץ" היא "גבייתית", ולא "ענישתית". לאור המקובץ, הנני מקבל את העירעור באופן חלקי, ומעמיד את התשלום הכספי על 3,500 ₪ (במקום 6,000 ₪), ואילו יתר התנאים שנקבעו בהחלטה נשוא העירעור יוותרו על כנם.
...
סבורני, כי הטלת תשלום חד-פעמי מתון, תפעל לטובת הנושים דווקא.
אם באמצעי לחץ עסקינן, הרי מטרת "הלחץ" היא "גבייתית", ולא "ענישתית". לאור המקובץ, הנני מקבל את הערעור באופן חלקי, ומעמיד את התשלום הכספי על 3,500 ₪ (במקום 6,000 ₪), ואילו יתר התנאים שנקבעו בהחלטה נשוא הערעור יוותרו על כנם.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו