רשות ערעור על החלטת הפסקת תובענה לפי תקנה 154

בבית המשפט העליון רע"א 1367/14 לפני: כבוד השופט צ' זילברטל המבקש: פלוני נ ג ד המשיבה: הפניקס חברה לביטוח בע"מ בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בת"א 1390/09 שניתנה ביום 23.1.2014 על ידי כב' השופטת ח' וינבאום וולנצקי בשם המבקש: בשם המשיבה: עו"ד חסן אגבריה עו"ד שלמה ברקוביץ ][]החלטה

מצבים כאלה אכן מצדיקים קבלת החלטה על השהיית בירור התביעה, בין בדרך של החלטה על הפסקת התובענה לפי תקנה 154 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (שהיא הדרך המועדפת כשמדובר בפרק זמן ממושך) ובין בדרך של קביעת מועד "רחוק" להמשך הדיון.

...

דיון והכרעה לאחר ששקלתי את מכלול הנתונים והטיעונים הגעתי לכלל דעה כי יש מקום ליתן רשות ערעור ולקבל את הערעור.

מונחת בפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (פר"ק 36779-10-12, כבוד השופט א' ש' שילה), אשר עניינה בקשה שהגיש בנק לאומי לישראל בע"מ (להלן: הבנק) להפסקת תובענה למינוי כונס נכסים ולאכיפת שעבודים כנגד חברת טאו תשואות בע"מ (להלן: החברה).

אמות המידה להפסקת תובענה מכוח תקנות סדר הדין האזרחי הותוו על ידי בית משפט זה: "הפסקת תובענה לפי תקנה 154 ("רצה תובע... להפסיק תובענה, או לחזור בו מתביעתו, כולה או מקצתה...") אינה הליך של מניה וביה; היא טעונה תשומת לב מצד בית המשפט לזכויות הנתבע, העלולות להפגע על-ידיה (ראו ע"א 579/90 רוזן נ' בן-נון, פ"ד מו(3) 738, 745 (השופט - כתארו אז – מ' חשין); וינוגרד, תקנות סדרי הדין האזרחי, מה' 4, 257; גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי (מה' 10, 2009), 302; קשת, הזכויות הדיוניות וסדר הדין האזרחי (מה' 15, 2007), 657).

...

לטענות אלה אף עשויה להיות השפעה על תוקף השעבודים ולכן יש בסיס למסקנה כי העניין יתברר בפני בית המשפט קמא.

הבקשה נדחית, בנסיבות העניין אין צו להוצאות.

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע (כבוד השופט א' ואגו), בגדרה נדחתה בקשת המבקשת להפסקת תובענה לפי תקנה 154 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1994 (להלן - התקנות).

...

דין בקשת רשות הערעור להידחות.

משלא ניתנה הסכמת הנתבעים, הרי שאין מנוס מדחיית בקשת רשות הערעור.

בקשת רשות הערעור נדחית אפוא.

בפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית-משפט השלום בחיפה (כב' השופטת הבכירה כאמלה ג'דעון) מיום 13.10.19 ב-ת.א. 14031-05-13, לפיה נדחתה בקשתם של המבקשים למחיקת עילות מסוימות מכתב התובענה בעקבות תובענה ייצוגית שהוגשה כנגד המשיבה מס' 1.

הקבלן טען עוד, שאין לתובע זכות מוקנית למחוק עילות מתביעתו לאחר שזו הוגשה, אלא זכאי תובע להגיש בקשה להפסקת התובענה לפי תקנה 154 של תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, ושיקול הדעת האם להעתר לכך מסור לבית-המשפט (ע"א 579/90 רוזין נ' בן-נון, פג מ"ו(3) 738 (להלן: "עניין רוזין"), וכן ת"א (מחוזי באר-שבע) 42007-06-16 צ'רקסוב נ' ברוריה הדר (7/1/18)) (להלן: "עניין צ'רקסוב").

...

כך הטענה, האם יעלה על הדעת שפסיקת בית משפט השלום תכתיב את תוצאות התובענה הייצוגית המתנהלת בבית המשפט המחוזי? סבורני, שפסיקת בית משפט השלום לא יהא בה כדי להכתיב את תוצאות הליך התובענה הייצוגית, שהרי פסיקת בית משפט השלום בתיק זה תכריע בין שני המבקשים, מחד גיסא, לבין הקבלן ועורכי הדין, מאידך גיסא, שהם, והם בלבד, בעלי הדין בתיק המתנהל בבית משפט השלום, מה שאין כן לגבי שאר חברי הקבוצה אשר בשמם הוגשה הבקשה לאישור התובענה כייצוגית.

משלא נפלה שגגה בהחלטתו של בית משפט קמא מיום 13.10.19, אני מורה על דחיית בקשת רשות הערעור.

אני מחייב את המבקשים, ביחד ולחוד, לשלם למשיב מס' 1 (הקבלן), שכר טרחת עו"ד בסכום כולל של 2,000 ₪ (כולל מע"מ), וכמו כן לשלם למשיבים מס' 2 (עורכי הדין) שכר טרחת עו"ד בסכום כולל של 2,000 ₪ (כולל מע"מ).

בין לבין, ביום 31.5.11 הורה ביהמ"ש קמא - לאור בקשת המבקשת שנומקה בסמיכות מועדי הדיון שנקבעו ובנסיבות אישיות של בא כוחה - על הפסקת התובענה לפי תקנה 154 לתקנות סד"א וכן פסק, בגין מחדלים דיוניים של המבקשת, הוצאות לטובת המשיבים בסך 9,000 ₪ והוצאות לטובת אוצר המדינה בסך 7,200 ₪ וכן קבע שתשלום הוצאות אלו יהיה תנאי בל יעבור לחידוש התובענה.

לאחר שעיינתי בבקשת רשות העירעור על נספחיה בהחלטה ובתגובת המשיבים לבר"ע החלטתי לידון בבקשה כאילו ניתנה הרשות לערער והוגש ערעור על פי הרשות שניתנה, ולקבל את העירעור כדלקמן.

...

בפסק דיני מיום 2.11.11 בבר"ע 273101110 הנ"ל נתקבל ערעור המבקשת ושם קבעתי כי: "לאור האמור לעיל - הערעור מתקבל כמפורט להלן. ככל שהמבקשת תבחר לחדש את התובענה, העניין יוחזר לבית משפט קמא על מנת שידון לגופו של עניין בבקשה לחידוש מינוי המומחה בתחום האורטופדי והשתת שכ"ט המומחה על המשיבים וזאת לאור החומר הרפואי החדש שצורף, וייתן החלטה מנומקת לגופו של עניין מבלי להיות קשור בהחלטה נשוא הבר"ע". ביום 22.11.11 הורה בימ"ש קמא על הפחתת סכום ההוצאות שנפסקו לטובת אוצר המדינה לסך של 1,800 ₪.

לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור על נספחיה בהחלטה ובתגובת המשיבים לבר"ע החלטתי לדון בבקשה כאילו ניתנה הרשות לערער והוגש ערעור על פי הרשות שניתנה, ולקבל את הערעור כדלקמן.

בעניין דנן, בו העלתה המבקשת בפני ביהמ"ש קמא - במסגרת הבקשה שבעניינה ניתנה ההחלטה נושא הבר"ע - טענות כלפי חיובה בסכום ההוצאות שנקבע כתנאי לחידוש התובענה, היה מקום לדון בטענותיה לגופו של עניין ובנסיבות להעתר לבקשתה לביטול סכום ההוצאות שנקבע כתנאי לחידוש התובענה.