רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בתביעת ליקויי בנייה

בפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בחיפה (כב' סגנית הנשיאה השופטת ש' ברסלב), מיום 12.7.21, ב-ת"א 53621-12-17 לדחות את בקשתם של המבקשים לסלק את התביעה נגדם על הסף, ואילו בקשת המשיבה לתיקון כתב התביעה – התקבלה.

לפיכך, המשיך להתברר בבית משפט השלום ההליך הראשון, דהיינו, תביעת המשיבה בגין ליקוי הבנייה שנגרמו לה. ביום 14.1.19, ניתן פסק הדין, לפיו נדחתה תביעתה כנגד המבקש מס' 1 (להלן: "יצחק") משנקבע, שאין למשיבה עילת תביעה מכוח הוראות חוק המכר (דירות), התשל"ג-1973, ו/או מכוח דיני החוזים כנגד יצחק, ואילו תביעת ליקויי הבנייה כנגד משה, התקבלה בחלקה.

...

(3) בכל הנוגע למשה – אני דוחה את ערעורו.

(4) אני מחייב את משה לשלם למשיבה שכ"ט עו"ד בסכום כולל של 2,000 ₪ (כולל).

(5) אני מחייב את המשיבה לשלם ליצחק, באמצעות בא-כוחו, שכ"ט עו"ד בסכום כולל של 2,000 ₪ (כולל) וזאת בתוך 30 יום ממועד המצאת פסק הדין.

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים רע"א 13016-10-20 נציגות הבית המשותף ברחוב נעמי שמר 20 בחולון נ' אורן - הסלע בניה והשקעות בע"מ לפני כבוד השופטת אביגיל כהן המבקשת נציגות הבית המשותף ברחוב נעמי שמר 20 בחולון ע"י ב"כ עו"ד ד. גור המשיבה אורן - הסלע בניה והשקעות בע"מ ע"י ב"כ עו"ד שי האוזמן החלטה

לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בתל אביב (כב' השופט הבכיר אהוד שוורץ) מיום 25/9/2020 בת.א. 58847-09-16.

בתיק קמא מתבררת תביעה לליקויי בניה נגד המשיבה שהוגשה עוד בשנת 2016.

ב"כ המשיבה נימק, מדוע התובעת – המבקשת היא זו שהיתה צריכה להמציא חוות דעת יועץ איטום מטעמה עוד בשנת 2018 ולא ניתן כשנתיים לאחר מכן להתעסק בעיניין זה. בהחלטה שניתנה ביום 10/9/20, כחלק מפרוטוקול הדיון המוקלט נקבע: "בית המשפט סבור לפי החומר שלפניו שלא ניתן להשאיר את נושא הטענות לרטיבויות נוספות פתוח, או כנושא סגור בהיבט הדיוני, במובן זה שאנחנו ערב הוכחות ועובר להוכחות ואין חומר מלא בהקשר זה בפני בית המשפט. ניתן לרפא את הכשל שבעניין זה בפסיקת הוצאות ככול שאחליט סופית בעיניין בהמשך. בכל מקרה מכיוון שבא כוח הנתבעת מיתנגד מכול וכול לבירור בצורה כזאת או אחרת של אותם ליקויי רטיבות נוספים מצד אחד, וכאשר מצד שני כפי שצוין בית המשפט סבור שלמרות שהבקשה בעיניין הוגשה מספר חודשים לפני מועד ההוכחות שהיה קבוע שבנתיים גם נדחה, ויכול להיות שהייתה אפשרות להגיש את הבקשה במועד מוקדם יותר, ומבלי להכנס לתוכן שלה, בית המשפט סבור שיש לאפשר את בירור הטענות לגבי אותן רטיבויות נוספות. למרבה הצער הדבר מחייב את דחיית המשך הדיון היום, למרות ששני עדים התייצבו ובית המשפט מצר בעיניין זה. לא נראה שניתן להגיע להסכמות דיוניות שיאפשרו את העדת אותם עדים לפני מיצוי הבירור בנושא הרטיבויות הנוספות. בכול מקרה, בית המשפט יוציא החלטה אופראטיבית וסופית בפתקית, על רקע הדברים שנאמרו עד כה למקלט לגבי המשך, ובאופן שיהיה מובן ובזמן קצר בלי צורך להמתין לתימלול ההקלטה לגבי הדרך להמשך לרבות הוראות למומחה בית המשפט, ועל רקע הדברים והטענות שנשמעו עד כה. כפי שציינתי בהיבט ההוצאות יכול ויקבע שיחולו על התובעים לנוכח הכשל הדיוני לכול הפחות בהקשר זה, הדברים יוכרעו סופית בהחלטה בהמשך. תודה רבה ושנה טובה לכולם.

...

לאחר עיון בטענות הצדדים הגעתי למסקנה ולפיה יש לדחות בקשת רשות הערעור מהנימוקים כדלקמן: א) ההלכה הפסוקה קובעת באופן עקבי, כי השגות בעלי דין על החלטות ביניים של הערכאה הדיונית, יידונו, ככלל, במסגרת ערעור על פסק הדין וזאת למעט מקרים נדירים שבהם מבקש רשות הערעור מראה כי דחיית הדיון בהשגה על ההחלטה לשלב הערעור על פסק הדין, עלול להשפיע באופן ממשי על זכויות הצדדים, עלול לגרום לנזק של ממש או עלול להביא לקיומו של הליך מיותר או שגוי.

שאם לא כן, מדוע הופסקה ישיבת ההוכחות ולא נשמעו יתר העדים? אלא לאחר שבחן את מכלול הטענות בכתב ובעל פה הגיע למסקנה כי אין מקום כיום לאפשר את "פתיחת" נושא האיטום ונימק החלטתו.

אין עסקינן בהחלטה שיש צורך לאפשר עליה השגה ערעורית כבר בשלב הביניים ולפיכך דין הבקשה להידחות.

לסיכום: א) לאור האמור לעיל, נדחית בקשת רשות הערעור.

לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בתל אביב (כב' השופטת אפרת בוסני) מיום 28/3/2021 בת.א. 65640-07-17 ולפיה נדחתה בקשת המבקשים – התובעים לאפשר למומחה בית משפט להגיע לדירתם ולבדוק חזרתם של ליקויי רטיבות.

עסקינן בתביעת ליקויי בנייה שהוגשה עוד בחודש יולי 2017 נגד המשיבה.

בהחלטה מיום 29/3/2021 נקבע: "לא ראיתי לקבל את הבקשה גם בלא הידרשות לעמדת יתר הצדדים. מדובר בתיק משנת 2017 בו מונה מומחה מטעם בית המשפט ונתן חוות דעתו ביום 17.2.2020 לאחר שני סבבי תיקונים בעין. ההליך מצוי בשלב מיתקדם לאחר הגשת תצהירים, והתובעים על פי הבקשה, מבקשים להשיג על קביעת המומחה ובכך להאריך את ברור ההליך.

...

(ראה החלטתי מיום 24/3/2021 ברע"א 50493-03-21 גבעון נ' ון אמדן ואח' בסעיף 4.

אציין כי ככל שבית משפט קמא יסבור בהמשך כי ניתן להיעתר לבקשת המבקשים: הוא כמובן רשאי לשנות דעתו, שכן מדובר בהחלטת ביניים ניהולית דיונית כאמור שניתן לשנותה כאשר מוצגים בפני הערכאה הדיונית נתונים המשכנעים כי יש מקום לשינויה .

לסיכום: א) לאור האמור לעיל, נדחית בקשת רשות הערעור.

בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בירושלים (כב' השופטת מ' פורר) מיום 28.4.2022 בת.א 36488-05-20.

אכן, לעיתים יש בהסכמת הצדדים כדי להביא להרחבה של ירעת המחלוקת, והרחבה זו תאפשר למומחה להתייחס להיבטים נוספים (ר' ע"א 472/95‏‎ ‎זכריה זלוצין ואח'‏‎ ‎נ' דיור לעולה בע"מ, פ''ד נ(2) 858, 866 (1996)), אלא שלא כך קרה במקרה זה. מלכתחילה הסכמת הצדדים לעניין המינוי הייתה "לשם בחינת ליקויי הבניה בדירת התובעים, הכל כאמור וכנטען בתובענה שבכותרת...", וכתב המינוי הורה למומחה לחוות את דעתו "ביחס לטענות הצדדים כעולה מכתבי הטענות וחוות דעת המומחים מטעמם...". לפיכך, גם לגופם של דברים לא נפלה טעות בהחלטתו של בית משפט קמא מיום 1.2.2022, לא כל שכן, כזו המצדיקה היתערבות ערכאת העירעור.

...

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בהחלטות בית משפט קמא, ובטענות המבקשים הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות, וזאת אף מבלי לבקש את תשובתה של המשיבה.

אף בעניין זה מקובלת עלי החלטת בית משפט קמא, ואם הייתי נדרש לה, הייתי דוחה את הבקשה.

ככל שהמבקשים סבורים כי המצב בדירה כיום הוא שונה, הרי שאין מנוס מפנייה לבית המשפט בבקשה לתיקון כתב התביעה, והוספת הטענות, הנוגעות לשינוי במצב מאז הוגשה התביעה, לכתב התביעה.

סיכום הבקשה למתן רשות ערעור – נדחית.

לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בתל אביב – יפו (כב' הרשמת הבכירה נעמה ניר) מיום 27.3.2024 בת"א 8738-02-24 ולפיה לא מצא בית משפט לנכון לקבל החלטת המבקשת – הנתבעת לסילוק התביעה על הסף והמבקשת חויבה בהוצאות.

המשיבה הגישה ביום 5.2.2024 תביעה בסך 2 מיליון ₪ נגד המבקשת – תביעת ליקויי בנייה וחוסרים שהתגלו ברכוש המשותף בבניין ברחוב מנחם דגניה 2 בחולון (להלן גם: "הבניין").

...

דין בקשת רשות הערעור להידחות אף ללא צורך בתשובת המשיבה וזאת מהנימוקים כדלקמן: א) נקבע לא אחת כי על ביהמ"ש לנקוט משנה זהירות בדונו בבקשה לדחיית התביעה על הסף, שמא תפגע מעבר למידה הראויה זכות הגישה לערכאות (רע"א 7948/16 עזבון המנוח בנימין שמואלי ז"ל נ' משולם, סעיף 4 להחלטת כב' השופטת (כתוארה אז) א' חיות (13.11.16)).

ב) גם כאשר קיים חשש כי בסופו של דבר דחיית בקשה לסילוק על הסף תוביל לניהול הליך מיותר, אין זה מצדיק לכשעצמו סטייה מהעיקרון ולפיו ערעור על החלטת ביניים יתאפשר רק במסגרת ערעור על פסק דין וסטייה תיעשה רק במקרים יוצאי דופן שבהם נפלה טעות מהותית בהחלטת הערכאה הדיונית או כאשר קיים חשש ממשי לניהול הליך סרק, הכרוך בהשקעת משאבים יוצאת דופן.

לסיכום: א) לאור האמור לעיל, נדחית בקשת רשות הערעור.