מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בירושלים

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2024 בעליון נפסק כדקלמן:

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופטת ת' בר-אשר) מיום 18.10.2023 ברע"א 27524-06-23 במסגרתה נדחתה בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בירושלים (כב' השופטת א' סנדלר-איתן) מיום 29.5.2023 בת"א 124-06-21.
...
משכך דין הבקשה להידחות.
סוף דבר, שהבקשה נדחית.
משהבקשה למתן רשות ערעור נדחתה, הרי שנדחית גם הבקשה לעיכוב ביצוע.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2024 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט השלום בירושלים (כב' השופטת א' סנדלר- איתן) מיום 28.11.22 בת"א 55194-11-22 בגדרה ניתן צו מניעה זמני האוסר על המבקשת למנוע מן המשיבים את הגישה לבית הכנסת המצוי ברחוב יעבץ 3 בירושלים (להלן – "בית הכנסת") ואת השמוש בו. רקע עובדתי המחלוקת בין הצדדים נוגעת לשימוש בבית הכנסת על שם יוסף מוסאיוף, הנמצא על מיגרש בבעלות המבקשת, בהתאם להסכם רכישה מיום 15.9.16.
...
הואיל ומדובר בתקופת ביניים למשך 6 חודשים בלבד, סבורני שאין הוראה בדין או בהסכם הרכישה, המחייבת את המבקשת לשאת בהוצאה של 50,000 ₪ לשם התאמת מקום חלופי ולשלם 60,000 ₪ נוספים כדמי שכירות של מקום חלופי (לתקופה של 6 חודשים).
סוף דבר לאור כל האמור, סבורני שיש מקום ליתן רשות ערעור ולדון בערעור כאילו הוגש על פי הרשות שניתנה.
לעצם העניין, סבורני כי דין הערעור להתקבל.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2024 בשלום רמלה נפסק כדקלמן:

ביום 20.2.2017 החליט בית המשפט המחוזי בירושלים לדחות את בקשת רשות העירעור בלי לקבל את תגובת המשיבים לבקשה, וכתב כדלקמן: "1. עניינה של החלטה זו בבקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בירושלים (כב' השופטת ת' בר-אשר צבן) מ-11.12.16 במסגרת ת.א 2330-10-12.
...
בנוסף לסעיף 79 לבקשה אותו ציטטתי לעיל, כתבה התובעת בסעיף 71 לבר"ע כדלקמן: " באשר למחדלי של המבקשת: יובהר מיד - מבלי שיהיה בכך כדי חלילה להמעיט מחשיבות החובה שהייתה על המבקשת לפעול כנדרש ממנה במסגרת ההליך ובמהירות המתבקשת, ועל כך המבקשת מצירה עד מאוד - כי ההליך כולו התנהל בתקופה קשה מאוד עבור המבקשת; ככל שלא פעלה למלא אחר חובותיה הדיונים הדבר אינו נובע, חלילה, כלל ועיקר, מחוסר כבוד כלפי בית המשפט. ההתנהלות של המבקשת היא פועל יוצא של כובד משקל הליך הגירושין הקשה והמתמשך וכל שליווה אותו – לפני ולפנים. כל זה כאשר המבקשת צריכה להישאר חזקה עבור ילדיה ולהמשיך לעבוד לפרנסתה ופרנסתם. מועקות אלו הסיחו את דעת המבקשת מההליך באופן שבסופו של דבר הוביל לפגיעה קיצונית ובלתי מידתית בה, וכפי שיובהר, בלתי מוצדקת." בית המשפט העליון מםי המשנה לנשיאה, כב' השופט רובינשטיין דחה את הבר"ע, וקבע בסעיף י' לחוות דעתו כדלקמן: "הבקשה מעוררת שאלה מתחום המשפט הדיוני, שעניינה פרשנותה תקנה 131(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, והשלכותיה על יישום תקנה 201 שעניינה ביטול החלטה על פי צד אחד. למען הבהירות, נביא את לשון תקנה 131(ב) במלואה:
השאלה הנוספת האם ההתרשלות הנ"ל אכן גרמה נזק לתובעת? סבור אני שעל שאלה זו השיב המשנה לנשיאה, כב' השופט רובינשטיין בפסק הדין ב-רע"א 2373/17, שם כתב בסעיף י', כדלקמן: "יתר על כן חוששני, כי אין להלום את טענות המבקשת לגבי סיכויה הגבוהים של בקשת הביטול אילו היתה נדונה לגופה. בעיקרו של דבר נטען, כי מחיקת כתבי הטענות בתביעה הראשית ובתביעת הנגד מטעם המשיבה 1 גרמו לעיוות דין כלפי המבקשת, כיון שתביעות אלה – העוסקות בלשון הרע – אינן נוגעות למחדל שעניינו אי תשלום שכר הטרחה של המומחה. אף שעמדה זו שובת לב על פניה, ובפרט נוכח היקפה המצומצם – ככל הנראה – של מעורבות המבקשת בליקויי הבניה הנטענים, דומה שאין בה כדי להושיע את המבקשת. עיון בפרוטוקול הדיון שנערך בבית משפט השלום ביום 17.4.16, אשר בעקבותיו הוחלט על השלכות אי תשלומו של שכר המומחה (כמתואר בפסקה ג' מעלה), מעלה כי בני הזוג היו מודעים היטב לדבר כריכתן של התביעות יחדיו, ואף הודיעו לבית המשפט על הסכמתם העקרונית לפיצולן. ודוקו – בהחלטה האמורה נקבע, בין היתר, כי נושא הפיצול יידון לאחר שיוסדר נושא שכר המומחה, ומכאן הקושי בהלימת טענות המבקשת במסגרת הבקשה הנוכחית כנגד התנית המשך בירורן של התובענות בסוגית התשלום." התובעת הודתה בכל הבקשות לבית המשפט המחוזי ולבית המשפט העליון כי ניתקה את הקשר עם הנתבע 1 עקב הליכי הגירושין.
סוף דבר: לאור כל האמור לעיל, אני דוחה את תביעת התובעת נגד הנתבעות.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2024 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בירושלים (כב' השופט הבכיר נאיל מהנא) מיום 28.5.23 בת"א 34432-07-21, בגדרה נדחתה טענת סף מטעם המבקשת, לפיה הארוע בבסיס התביעה בוצע במהלך פעולה מלחמתית.
...
משום כך, סבורני כי דין הערעור להתקבל ויש לקבוע כי טענת המבקשת לסיווג הפעולה כ"פעולה מלחמתית" מתקבלת.
סוף דבר לאור כל האמור לעיל, הערעור מתקבל והחלטת בית המשפט קמא, מבוטלת.
בגין הליך זה, ישלם המשיב למבקשת הוצאות ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 7,000 ₪, תוך 45 ימים מהיום.

בהליך רשות ערעור חדלות פירעון (רחד"פ) שהוגש בשנת 2024 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

היחיד עתר בבקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בירושלים (כב' השופטת חוי טוקר) מיום 11.05.23 בחדל"פ 8820-06-21.
...
המועד להגשת ערעור על החלטות אלו עבר זה מכבר, ומטעם זה בלבד דין הערעור להידחות.
לאחר הגשת הבקשה, יבחן בית המשפט כי אכן מדובר בהליך זר (עיקרי או משני) וכי מגיש הבקשה הוא בעל תפקיד זר. אם מצא בית המשפט שתנאים אלו מתקיימים, יכיר בית המשפט בהליך הזר כהליך זר עיקרי או משני (סעיף 301).
ובפרט, מקום בו היחיד עצמו המשיך ליטול חלק בהליך והכיר בקיומו של ההליך גם לאחר פקיעת תוקפו של צו ההכרה, מבלי שהעלה טענה כלשהי בעניין זה. בשים לב לכל האמור, הערעור נדחה.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו