רשות ערעור על הארכת מועד להגשת כתב תביעה מתוקן

פסק הדין המרשיע הפך לחלוט לאחר שנדחתה בקשה להארכת מועד להגשת ערעור עליו (עפ"ת 31388-10-19).

בין לבין הגיש המבקש בקשת רשות ערעור על ההחלטה מיום 19.5.22.

תקנה 46(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט – 2018 (ולהלן: התקנות) מתירה לבית המשפט להורות על תקונו של כתב טענות בכל עת, וזאת "לשם קיומו של הליך שפוטי ראוי והוגן, תוך היתחשבות, בין השאר, בהתנהלותו של מבקש התיקון, השלב הדיוני שמוגשת הבקשה, והמטרה שהתיקון צפוי להשיג". עם זאת, הלכה היא שתיקון כתב תביעה לא יותר אם התיקון מגלה עילה חדשה וכאשר בעת הגשת הבקשה, היתיישנה עילה זו (רע"א 6541/19 קופת חולים לאומית נ' פלוני, (מיום 26.11.2019)).

...

לטענת המבקש, חוות הדעת מוכיחה את רשלנותה של נת"י, ומשיקולים של "חובת הצדק, היבט מוסרי וסמכות טבועה לעשיית צדק" יש להיעתר לבקשה.

בחנתי את הטענה וכאמור, אין בידי לקבלה.

על יסוד הנימוקים לעיל, על משקלם המצטבר, הבקשה נדחית.

אני קובעת את התיק לשמיעת ראיות וסיכומים בע"פ ליום 12.7.23 החל מהשעה 09:30.

לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בימ"ש השלום בתל אביב – יפו (כב' הרשמת הבכירה חני ברוך אלון) מיום 19.6.23 בת"א 25441-08-22, ולפיה לא תדון בקשת המבקשת לסילוק על הסף של התביעה נגדה טרם יוגש כתב הגנה.

בקשה מחודש פברואר 2023 מטעם המשיבים - התובעים להארכת מועד להגשת כתב תביעה מתוקן, לאחר הודעה מיום 9.2.23 על התראה מחוסר מעש; נדחתה בהחלטה מיום 18.2.23.

...

לאחר עיון בטענות הצדדים, מצאתי כי יש לתת רשות ערעור ודין הערעור להתקבל מהנימוקים כדלקמן: א) ביהמ"ש העליון (כב' השופט עופר גרוסקופף) ברע"א 3099/18 אברהם נ' קרן קיימת לישראל- מרחב מרכז (אזור מנשה) (21.5.18) עמד על תכלית ומשמעות צו בתי המשפט: "2. לצו בתי המשפט (סוגי החלטות שלא תינתן בהן רשות ערעור), התשס"ט-2009 תכלית כפולה: ראשית, לשמר את הפררוגטיבה הניהולית של הערכאה המבררת בנושאים דיוניים-טכניים באופיים; שנית, להגן על ערכאת הערעור מפני ריבוי התדיינויות בעניינים שעלות בירורם כהליך ביניים צפויה לעלות על התועלת שתצמח מכך.

לטעמי, המקרה דנן אינו נופל לגדרי סעיף 1 (4) לצו בתי המשפט הקובע כי לא תינתן רשות ערעור על "החלטה בעניין שלבי הדיון בהליך". אני סבורה, כי החלטה בעניינה של המבקשת – חברה זרה הטוענת כי בית משפט בישראל "לא קונה" סמכות לדון בעניינה היא החלטה המשליכה על ניהול ההליך כולו ביחס אליה ואינה מתמצית "בשלבי ניהול ההליך" כלשון סעיף 1 (4) לצו.

לסיכום: א) בקשת רשות הערעור מתקבלת והערעור מתקבל לגופו, באופן שבימ"ש השלום יכריע בבקשה מס' 8 בתיק קמא טרם הגשת כתב הגנה ע"י המבקשת.

השופט רועי פוליאק בקשת רשות ערעור על החלטת בית הדין האיזורי חיפה (סע"ש 69180-03-22; השופטת מירי שי), בגדרה נדחתה בקשת המבקשת לתקן את כתב הגנתה.

בקשת רשות העירעור ותמצית טענות הצדדים בבקשת רשות העירעור, לה צורף תצהיר התומך בעובדות בקשת התיקון, נטען כי דחיית בקשת התיקון עלולה להביא לעיוות דין, שעה שהראיות החותכות אשר צורפו לכתב ההגנה המתוקן מצביעות בבירור על כך שהרכיב המרכזי אותו תובע המשיב, החזר הקיזוזים שנעשו משכרו, הוא למעשה השבת הלוואות שנטל המשיב מהמבקשת, ועל כן הוא נעדר עילת תביעה.

במקרה הרגיל שבו הוגשו תצהירי עדות ראשית של תובע, תיקון כתב הגנה היה מחייב הגשת תצהירים חדשים מטעמו של התובע ורק לאחריהם הגשת תצהירי הנתבע, באופן שהיה מחייב לאור הפניה המאוחרת של המבקשת את דחיית מועד דיון ההוכחות.

נעיר כי בבקשת המבקשת לבית הדין האיזורי להארכת מועד להגשת תצהיריה בעקבות הגשת הבקשה לרשות ערעור, ציינה המבקשת כי תגיש תצהיריה בתוך שלושה ימים ממועד מתן ההחלטה בבקשת רשות העירעור.

...

בנסיבות העניין ועל מנת למנוע פגיעה של ממש במבקשת, מצאנו לקבוע כי כתב ההגנה המתוקן יתקבל לתיק, בכפוף לחיוב המבקשת בהוצאות משמעותיות שמטרתן בין היתר הרתעה מפני תכסיסנות דיונית (השוו: בידני תעשיות.

על המבקשת היה אפוא לתמוך טענותיה העובדתיות לעניין נסיבות גילוי הטעות הנטענת ועיתוייה בתצהיר, אך בהתחשב במכלול הנסיבות – ובהן בין היתר: צירוף התצהיר לבקשת רשות הערעור, קבלת הבקשה חרף דחיית הסברי המבקשת לעניין עיתוי התיקון והחיוב בהוצאות משמעותיות – לא מצאנו לדחות את בקשת רשות הערעור עקב אי הגשת תצהיר תומך לבקשת התיקון.

סוף דבר - בקשת רשות הערעור מתקבלת בהתאם ובכפוף לאמור בסעיף 18 לפסק הדין.

בבית המשפט העליון רע"א 7952/23 לפני: כבוד השופטת ד' ברק-ארז המבקשת: ענת בכר נ ג ד המשיב: בנק לאומי למשכנתאות בע"מ בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 27.6.2023 בע"ר 30380-06-23 שניתן על-ידי כבוד סגן הנשיא ש' שוחט בשם המבקשת: עו"ד חיים בשארי ][]החלטה

המבקשת ערערה על כך, ובית המשפט המחוזי הורה ביום 6.6.2022, בהסכמת הבנק, על החזרת התיק לבית משפט השלום לבירור התביעה ועל הגשת כתב תביעה מתוקן (ע"א 43914-05-21, השופטים ע' רביד, נ' שילה, ו-ס' רסלר-זכאי).

בית המשפט המחוזי ציין כי המבקשת הגישה את העירעור לאחר שחלף המועד האחרון להגשתו ומבלי שביקשה הארכת מועד.

...

לאחר שעיינתי בבקשה על נספחיה הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות אף מבלי להידרש לתשובה בהתאם לתקנה 148א לתקנות.

סוף דבר: הבקשה נדחית.

ביום 10.1.2023 הוגש כתב תביעה מתוקן במסגרתו הוספה המשיבה 2 כנתבעת בתיק; כתב הגנה מטעם המשיבה 2 הוגש ביום 17.5.2023.

יוער כבר עתה כי הוראתי לצדדים בדבר הגשת עידכון במועד נדחה בדבר סטאטוס הדיון בבקשת רשות העירעור (שאינה מהוה החלטה המורה על עיכוב הליכים בתובענה זו), עומדת במנותק מהחלטתי בבקשה דנא, ועל כן ספק אם היה צורך לפנות לבית המשפט בבקשה לעיין מחדש בהחלטתו בעיניין זה, שעה שממילא לא ניתנה כל החלטה המעכבת את בירור התובענה.

נטען כי בבקשת ההתליה התבקש בית המשפט להורות על התליית ההליכים בתיק עד לסיום הליכי הבוררות, אולם מאחר ובקשת ההתליה נדחתה וההליכים לא עוכבו, ועקב הזמן הקצר שהיה בין הגשת הבקשה למועד שהיה על המשיבים להגיש תצהירי עדות ראשית, לא הוגשה בקשה להארכת המועד להגשת תצהירי העדות הראשית מטעמם.

כן טענו המשיבים כי מאחר ובכוונתם להגיש בקשת רשות ערעור על ההחלטה בבקשת ההתליה מיום 1.1.2024 (אשר הוגשה לבסוף, כאמור לעיל), הרי שאין עוד רלוואנטיות למועד שנקבע להגשת תצהירי העדות הראשית, וככל והערעור יידחה, ייקבעו מועדים חדשים להמשיך ההליכים בתיק זה. דיון והכרעה לאחר עיון בטענות הצדדים מצאתי כי דין הבקשה להדחות.

...

כן טענו המשיבים כי מאחר ובכוונתם להגיש בקשת רשות ערעור על ההחלטה בבקשת ההתליה מיום 1.1.2024 (אשר הוגשה לבסוף, כאמור לעיל), הרי שאין עוד רלוונטיות למועד שנקבע להגשת תצהירי העדות הראשית, וככל והערעור יידחה, ייקבעו מועדים חדשים להמשיך ההליכים בתיק זה. דיון והכרעה לאחר עיון בטענות הצדדים מצאתי כי דין הבקשה להידחות.

סוף דבר הבקשה נדחית.

בהתאם לסמכותי מכוח תקנה 156 לתקנות אני מורה כי המשיבים ישלמו למבקש הוצאות ההליך בשל הארכתו שלא לצורך כמפורט לעיל, בסך 4,000 ש"ח. סכום זה הועמד על הצד הנמוך מפאת העובדה כי הבקשה נדחתה לגופה.

המזכירות תואיל לדוור העתק החלטתי זו לב"כ הצדדים.