רשות ערעור על דחיית בקשה לתיקון תביעה בחוזה לאספקת נפט

בקשה לרשות ערעור על החלטה של הערכאה הראשונה, שדחתה בקשה להרשות תיקון תביעה.

A.G)להלן-באלק), לפיו התחייבו לספק לבאלק נפט גולמי מהים הצפוני הבריטי.

לחלופין, נטען בתביעה, כי המשיבות חייבות לפצות את המערערות על נזקיהן בגין גרם הפרת חוזה.

...

השופט המלומד לא הסתפק בכך ובחן את השאלה גם מנקודת מבטה של תקנה 24 לתקנות סדר הדין האזרחי, דהיינו, שמא ניתן להיעתר לקשה על דרך צירוף תובע.

על-פי שתי אמות המבחן הנ"ל הגיע למסקנה שאין להיעתר לבקשה.

אפילו ניתן היה להגיע למסקנה אחרת (ואין דעתי כך), אין לומר בשום פנים, שההחלטה נוגדת את הדין עד כדי הצדקת התערבותנו.

זו בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' סגן הנשיא ש' ברלינר), בה אושרה החלטתו של בית משפט השלום בחיפה (כב' הנשיא א' קיטאי), אשר הורה על ביטול החלטת בורר להתיר תיקון כתב תביעה והוספת תובעים נוספים בעילה של "הרמת המסך". עקרי העובדות 2.

המבקשת הנה חברה העוסקת באספקת דלקים ומוצרי נפט, ומשמשת סוכנת של פז, חב' נפט בע"מ. המשיבה 1 היא חברה קבלנית, שרכשה דלקים ומוצרי נפט מהמבקשת בהתאם למחירוני פז (להלן-המשיבה או החברה).

המבקשת הגישה כנגד המשיבה תביעה כספית בסדר דין מקוצר לבית משפט השלום, המתבססת על קזוז בין התמורה שהמבקשת חייבת למשיבה בעבור בצוע עבודות שלא הושלמו, לבין סכומים שהמשיבה חבה כלפיה בעבור דלקים ומוצרי נפט שקיבלה ממנה.

בנסיבות אלה, אין מקום למתן רשות ערעור, ודינה של הבקשה להדחות על הסף.

בקשת תיקון זו כללה בתוכה הן הוספת עילה של הרמת המסך והן הוספת צדדים שאינם הצדדים המקוריים להסכם הבוררות.

...

הצדדים הישירים לתובענה הסכימו להעברת הענין לבוררות במתכונת זו. פרשנות אומד דעת הצדדים במתן הסכמתם להעברת הענין לבוררות מביאה למסקנה כי לא היתה כונה להרחיב את ההסכמה לבוררות גם לעילות נוספות ולצדדים נוספים, מעבר לאלה שצויינו בכתב התביעה המקורי.

סוף דבר 23.

בקשת רשות הערעור נדחית, אפוא.

בבית המשפט העליון לפני: כבוד השופטת א' חיות כבוד השופט ע' פוגלמן כבוד השופטת ע' ברון המבקשות: 1. נובל אנרג'י מדיטרניאן לימיטד 2. דלק קידוחים - שותפות מוגבלת 3. אבנר חפושי נפט שותפות מוגבלת 4. ישראמקו נגב 2 שותפות מוגבלת 5. דור חפושי גז שותפות מוגבלת נ ג ד המשיבים: 1. משה נזרי 2. היועץ המשפטי לממשלה בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז - לוד מיום 23.11.2016 בת"צ 35507-06-14 אשר ניתן על ידי כבוד השופטת א' שטמר תאריך הישיבה: י"ח באדר התשע"ז (16.3.2017) בשם המבקשות 1 ו-4: עו"ד צבי אגמון; עו"ד יונתן קהת; עו"ד ראובן בכר; עו"ד טל אייל-בוגר; עו"ד יורם בונן בשם המבקשות 2 ו-3: עו"ד ראובן בכר; עו"ד טל אייל-בוגר; עו"ד יורם בונן בשם המבקשת 5: עו"ד רועי בלכר בשם המשיב 1: עו"ד גלעד ברנע; עו"ד יצחק יערי בשם המשיב 2: עו"ד אורי קידר; עו"ד יעל מימון פסק-דין

השופטת א' חיות: בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' השופטת א' שטמר) מיום 23.11.2016 בת"צ 35507-06-14 בה נדחתה בקשת המבקשות לסלק על הסף את הבקשה לאישור תובענה ייצוגית שהגיש נגדן המשיב 1 (להלן: המשיב), בטענה כי המחיר שבו הן מוכרות גז טבעי לחברת החשמל הוא מחיר מונופוליסטי גבוה ובלתי הוגן וכי יש בכך משום ניצול לרעה של מעמדן כמונופול בשוק אספקת הגז הטבעי, כמשמעות הדבר בסעיף 29א לחוק ההגבלים העיסקיים, התשמ"ח-1988 (להלן: חוק ההגבלים העיסקיים).

בעקבות ההכרה של רשות החשמל בעלויות ההסכם והחלטת הממונה על מתן פטור מהחובה לאשר את ההסכם כהסדר כובל, חתמו המבקשות וחברת החשמל ביום 22.7.2012 על תיקון להסכם בו עוגנו השינויים שעליהם הורו רשות החשמל והממונה על הגבלים עיסקיים.

...

לחלופין טענו המבקשות כי עומדת להן ההגנה הקבועה בסעיף 6 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] (להלן: פקודת הנזיקין) וגם מטעם זה דין בקשת האישור להידחות על הסף.

בנתון לתיחום האמור של הסוגיה שלפנינו, איני מקבל את העמדה כי בבג"ץ מתווה הגז נבחן המחיר שנקבע בהסכם והוראות עדכונו אך בשל הוראת התחולה האמורה (בג"ץ 4374/15 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' ראש ממשלת ישראל (27.3.2016) (לעיל ולהלן: בג"ץ מתווה הגז)).

הוראת התחולה, כמו גם ההסדרים הפרטניים שנקבעו בהסכם, לא נדונו בפסק דיננו, אף לא באופן כללי, ולכן אף אני סבור כי לא ניתן לקבוע כי פסק הדין בבג"ץ מתווה הגז חוסם על הסף את בירורה של הבקשה לאישור תובענה ייצוגית שלפנינו, בה נטען כי המחיר שנקבע בהסכם הוא מחיר מופרז ובלתי הוגן.

בשים לב למסגרת הדיונית האמורה ולגישה המקובלת בפסיקתנו, המצרה את תחום המקרים שבהם ייעתר בית המשפט לבקשות לסילוק על הסף בהליכים מעין אלה, סבורני כי טענות הסף שהעלו המבקשות ראוי שיידונו במסגרת בירור הבקשה לאישור תובענה ייצוגית עצמה.

הוספת טענות בדבר נתונים נוספים הנמסרים במענה הקולי, ללא צורך בססמא, כגון: בירור נקודות טיסה, המרת נקודות לנוסע המתמיד, קבלת הלוואה ושינוי חיוב אישי, הזמנת דפי פירוט קודמים, הזמנת דפי פירוט עתידיים והפעלת ביטוח חו"ל. המבקש טוען כי נחשף לנתונים אלו רק לאחר הגשת הבקשה המתוקנת ואין הוא יודע את המועד המדויק בו החל המענה הקולי של המשיבות לספק גם מידע זה. כן נטען, כי טעותו נבעה מהטעיה של המשיבות אשר לא גילו (לו ולבית המשפט) כי אין מדובר ב 4 נתונים בלבד הנמסרים באמצעות המענה הקולי כפי שסבר בעת הגשת הבקשה המתוקנת הראשונה.

" בבקשת רשות ערעור שהוגשה על החלטתי זו (רע"א 9018/16), קבע בית המשפט העליון בהקשר לטיעון הנ"ל (החלטה מיום 1/3/17, כבוד השופטת אסתר חיות) כדלקמן: "סעיף 12(ד) לתגובה שבו הפנה המבקש להוראת המפקח על הבנקים, כולל טענה משפטית חדשה שלא הופיעה בבקשת האישור ועל כן גם סעיף זה אין לו מקום בתגובה לתשובת המשיבים. טענת המבקש לפיה הוראת המפקח על הבנקים היא בגדר דין ועל כן הוא רשאי להפנות אליה בכל עת דינה להדחות .... לפיכך, בהבדל מהפניה לאסמכתאות נוספות לטיעונים משפטיים שכבר הועלו בבקשת האישור, אין מקום לכלול בתגובה לתשובה לבקשה לאישור תובענה ייצוגית טיעונים משפטיים חדשים שלא הופיעו בבקשת האישור, בלא נטילת רשות וזאת גם לא בדרך של הפניה לדברי חקיקה או פסיקה." (פסקה 9 להחלטה.

הוסיף על כך כבוד הנשיא (בדימוס) גרוניס בעיניין 4253/14 חלפון נ' משאבי גז ונפט בע"מ (פורסם בנבו, 29.12.14), שם נדונה בקשה חוזרת ונשנית לתיקון בקשת האישור: "המבקש נהג, אפוא, באופן חפוז עת שהגיש ההליך. זאת ועוד, בית משפט קמא קבע כי בכתב התשובה שהגיש המבקש (במענה לתשובת המשיבים לבקשה לאישור) נכללו טענות חדשות, ועל כן התיר למשיבים להגיש כתב טענות נוסף במענה לכך. במובנים מסוימים, כתב התשובה שהגיש המבקש דומה לבקשת אישור מתוקנת שהוגשה מטעמו (בלא רשות). בנסיבות אלו, אני סבור שאין להתיר למבקש לתקן את בקשת האישור פעם נוספת. דומה, כי מקצי השיפורים החוזרים ונשנים שעורך המבקש בבקשה לאישור נובעים מהחיפזון שבו הוגשה...

הוספת מדריך ההנחיות –המבקש מציין בבקשתו: "כל ניסיונותיו של המבקש לשים את ידו על הסכם בין המבקשות לבין בתי העסק העלה חרס" (סעיף 4 לבקשת התיקון).

...

לאור ההשתלשלות ההליך כמפורט לעיל ולאחר שבחנתי את כתבי הטענות נמצא כי יש לדחות את הבקשה: 14.1.

לפיכך, יש לדחות את בקשת התיקון בעניין זה. 14.2.

סוף דבר הבקשה נדחית.

בפסק דינו דחה בית הדין הארצי את ערעור העותר וקיבל את ערעור המשיבה 2 (בתי זיקוק לנפט בע"מ; להלן: בז"ן) על פסק דין נחמן, וכן דחה ערעור על פסק דין קוגן, אשר הוגש על-ידי התובעים באותו העניין.

ביום 26.2.2015 הוגשה בקשה לתיקון כתב התביעה, ומשבקשה זו התקבלה, הוגש כתב תביעה מתוקן ביום 1.4.2015, בו נכללה עילת תביעה חדשה לתשלום מענק הפיצול לתובעים בתביעת נחמן בסך כולל של כמיליון וארבע מאות אלף ש"ח. בכתב הגנתה המתוקן טענה בז"ן כי עילת התביעה האמורה היתיישנה.

עוד נטען כי בפסק דינו של בית הדין הארצי נפלה טעות משפטית מהותית אשר יש לתקנה מטעמי צדק; וכי אף בסמוך לאחר מתן פסק דין זה, ניתן פסק דין נוסף של בית הדין הארצי בו נקבע כי אין להחריג עובדים מהסכם קבוצי בהעדר הוראה המעגנת זאת (ע"ע (ארצי) 56763-05-17 אפרימוב נ' הרשות לשקום האסיר (23.8.2018)).

בנוסף, טוען העותר כי פסק דינו של בית הדין הארצי נעדר הנמקה מספקת, אינו מבוסס די הצורך, ואף מאשר את החרגת המאבטחים מן ההסכמים הקבוציים על יסוד הוראה שלא הוזכרה על-ידי בז"ן. כמו כן, העותר טוען כי שגה בית הדין הארצי כאשר דחה את עירעורו על החלטת בית הדין האיזורי מיום 8.7.2015, בגדרה נמחק, כאמור לעיל, הסעד הנוגע לתשלום מענק הפיצול מחמת היתיישנות.

...

משנדחה הערעור על פסק דין קוגן מכוח התקנה האמורה, הרי שיש בכך משום אימוץ פסק דין זה, על נימוקיו, אל תוך פסק דינו של בית הדין הארצי.

נוכח המקובץ, העתירה דנן אינה מגלה עילה להתערבות בפסק דינו של בית הדין הארצי, ולכן דינה להידחות.

לאור כל האמור לעיל, העתירה נדחית.