ביום 26/07/21 נדחתה בקשת התובע לפי פקודת בזיון בית המשפט.
אי תשלום שכרו של התובע על אף החלטת ביה"ד הארצי על ביטול פיטוריו ועד לפיטוריו ביום 23/05/21 – בחלוף כשבוע ממועד פיטוריו של התובע הודיעה ב"כ הרשות במכתב מיום 01/04/21 (נספח כח' לתצהיר התובע): "אשר להסדרת העניינים הנוגעים לשכרו וכל שאר זכויותיו של מר אלוני – הרשות תידאג לטפל בעיניין, לרבות גביית כספים ששולמו למר אלוני במסגרת גמר חשבון. כאן המקום לציין כי הרשות עדיין בוחנת את שאלת זכאותו של מר אלוני לשכר בעבור התקופה שבה הוא לא עבד...".
בסיכומים בבקשה לפי פקודת בזיון בית משפט מיום 07/06/21 טענה הרשות (ס' 19 ב') ששולם לתובע סך 13,415 ₪ עבור גמ"ח וסך 74,232 ₪ עבור פדיון חופשה, סכום שלא דרשה את החזרו על אף פס"ד של ביה"ד הארצי, על אף שביטלה את גמר החשבון (כתוצאה מביטול הפיטורים הראשונים).
עמדתה של ההסתדרות בתיק נתנה לראשונה ביום 18/05/21, התאריך המופיע על מכתב זמונו של התובע לשימוע טרם פיטוריו השניים, ובה ציינה ההסתדרות: "מהמידע המצוי נכון למועד זה בפני נציגות העובדים עולה כי בית הדין הארצי לעבודה קיבל בחלקה בקשת רשות ערעור של המבקש, דן בה כערעור, והורה על ביטול פיטוריו... עוד עולה מהמידע המצוי בידי נציגות העובדים, שהמבקש מושעה על פי החלטת מנכ"ל הרשות מהעבודה" ובהמשך:
"אכן, וכפי שידוע לבית הדין הנכבד, נציגות העובדים לא היתנגדה לפיטוריו של
ערעור על פסק דין זה ניתן להגיש לבית הדין הארצי תוך 30 יום מיום המצאת פסק הדין ליד הצד המבקש לערער.
...
על סכומים אלו מצאנו להוסיף פיצוי נוסף בסך 40,000 ש"ח שתשלם הרשות לתובע.
בנסיבות שתוארו לעיל לא מצאנו כי מעבר לכך זכאי התובע לקבל לידיו הפרשי שכר וזכויות סוציאליות ושאר הזכויות הנתבעות על ידו.
כך גם מצאנו כי בנסיבות העניין (ובין היתר לאור ההליכים הרבים שנקט התובע בהליך זה, שחלקם הגדול נדחה) - כי כל צד יישא בהוצאותיו.
