רשות ערעור על גזר דין בגין עבירות תכנון ובנייה

ברי כי כל מקרה לנסיבותיו ויש לאבחן בין המקרים השונים לבין המקרה שלפניי, אם כי קיימת פסיקה ממנה ניתן לגזור אמות מידה רלוואנטיות, הכל כמפורט להלן: רע"פ 5305/20 נחום נ' הוועדה המקומית לתיכנון ולבניה תל אביב יפו (11.8.20) - נדחו ערעור ובקשת רשות ערעור על הכרעת הדין וגזר הדין, בגין שימוש שנעשה בדירת מגורים בגודל של כ-80 מ"ר, אשר ניבנתה על גג ביניין מגורים בתל אביב (להלן: הדירה ו-הבניין בהתאמה), בנגוד להיתר הבניה, שהתיר לבנות על גג הבנין חדר בגודל של כ-9.3 מ"ר שישמש לצורך כביסה בלבד.

בדחותו העירעור על גזר הדין, קבע כב' הנשיא אלון כי בניית כ-100 מ"ר ללא היתר זו בניה בהקף משמעותי, שימוש של כ-7 שנים הוא שימוש ממושך וכי הגם שהנאשם חולה במחלת לב, נכה 100%, מתפרנס מקצבאות הביטוח הלאומי, אב ל-12 ילדים קטינים, אישתו חולת סרטן ומחלות נוספות, ובנו בן ה-11 סובל מבעיות רפואיות קשות ומתאשפז לפרקים והגם שמדובר במבנים לא מפוארים אלא בניה צנועה - גזר הדין לא סטה לחומרה מרף הענישה הראוי; תו"ב 28901-11-16 הוועדה המקומית לתיכנון ובנייה נגב מזרחי נ' אלמעבדה (7.7.20) - אליו הפנה ב"כ המאשימה, בית המשפט אימץ הסדר עונשי, לפיו בגין עבירות בנייה ושימוש בבית מגורים בגודל של כ-123 מ"ר והפרת צו הפסקה שפוטי, הושתו 3 חודשי מאסר מותנה, קנס בסך 45,000 ₪, צו הריסה דחוי ל-6 חודשים; תו"ב 67700-11-17 מבוא עמקים נ' עלי יחיא (15.7.19) - אליו הפנה ב"כ המאשימה, בית המשפט אימץ הסדר לפיו בגין בניית תוספת למרתף בשטח של כ-120 מ"ר לאחר פקיעת היתר, הושתו 30,000 ₪ קנס, התחייבות וצו הריסה דחוי ל-4 חודשים; תו"ב 28220-06-16 מבוא עמקים נ' חטיב (28.12.17) - אליו הפנה ב"כ המאשימה, בגין הריסת מבנה ישן ובניית מבנה בשטח של כ-162 מ"ר ללא היתר, הושת קנס בסך 45,000 ₪, התחייבות בסך 100,000 ₪ וצו הריסה; תו"ב 53883-02-16 ועדה לתיכנון ובניה גליל מזרחי נ' נוג'ידאת (9.11.17) - אליו הפנה ב"כ המאשימה, בגין בניית תוספת מעל בית מגורים קיים בשטח של כ-140 מ"ר, הושת קנס בסך 40,000 ₪, חודשיים מאסר מותנה, התחייבות, כפל אגרה וצו הריסה; תו"ב 12746-12-15 ועדה מקומית לתיכנון ובנייה גליל מזרחי נ' חג'ייר (13.6.17) - אליו הפנה ב"כ המאשימה, בגין הקמת בית מגורים בשטח של כ-130 מ"ר, הושת קנס בסך 50,000 ₪, 4 חודשי מאסר מותנה, התחייבות, כפל אגרה, צו אסור שימוש וצו הריסה; תו"ב 51824-01-12 הוועדה לתיכנון ובניה שמעונים נ' אבו רקייק (18.4.13) - אליו הפנה ב"כ המאשימה, בגין בניית מבנה בשטח של כ-144 מ"ר ללא היתר, הושתו על אב ל-9 ילדים שעל כתפיו חובות כבדים - 5 חודשי מאסר מותנה, 44,000 ₪ קנס, התחייבות וצו הריסה.

...

בהקשר זה מקובלת עלי טענת ב"כ המאשימה, כי הנאשמים לא טרחו לפעול להריסת המבנה במשך כמעט 4 שנים מיום הגשת כתב האישום, מדובר במבנה בגודל של 150 מ"ר, בעל נראות גבוהה.

בהינתן אמות המידה ואבני הבוחן שפורטו לעיל, לרבות הערכים המוגנים ומידת הפגיעה בהם, נסיבות ביצוע העבירות, ובכלל זה אופי ומשך השימוש והמדיניות הנהוגה בפסיקה - אני קובעת כי מתחם העונש ההולם הוא בין מאסר מותנה לבין מאסר לתקופה שניתן לרצותה בעבודות שירות, קנס בין 40,000 ₪ לבין 400,000 ₪, התחייבות בסכום כפול מגובה הקנס וצו הריסה שיפוטי.

נאשמת 2 כבת 46 היא אחת מנשותיו של הנאשם 1 הייתה אם ל-11 ילדים, כאשר לדאבון הלב שניים נפטרו בטרם עת. סוף דבר נוכח כל האמור לעיל, תוך התחשבות בצורך בהרתעה אישית ובהרתעת הרבים, בהתאם לסעיפים 40ו ו-40ז לחוק העונשין ומשלא מצאתי מקום לחרוג ממתחם העונש ההולם בשל שיקולי שיקום או הגנה על שלום הציבור לפי הוראות סעיפים 40ד ו-40ה לחוק העונשין - ראיתי לנכון למקם את הנאשמים בחלקו התחתון של המתחם ואני גוזרת על כל אחד מהנאשמים העונשים הבאים: חודשיים מאסר על תנאי, על כל אחד מהנאשמים, שלא יעברו כל עבירה על פרק י' ל-חוק התו"ב, במשך שלוש שנים מהיום; כל אחד מהנאשמים ישלם קנס בסך 40,000 ₪, או ירצה 40 ימי מאסר תמורתו.

לא יצהירו על ההתחייבות היום - יהיה עליהם לרצות 30 ימי מאסר בפועל, על מנת לכפות אותם לעשות כן; אני מורה לנאשמים להרוס המבנה המסומן A בתשריט (להלן: צו הריסה).

ברי כי כל מקרה לנסיבותיו ויש לאבחן בין המקרים השונים לבין הנאשם שלפניי, אם כי יש גזרי-דין מהם ניתן לגזור אמת-מידה עונשית הולמת למקרה שלפניי: רע"פ 5305/20 נחום נ' הוועדה המקומית לתיכנון ולבניה תל אביב יפו (11.8.20) - נדחו ערעור ובקשת רשות ערעור על הכרעת הדין וגזר הדין, בגין שימוש שנעשה בדירת מגורים בגודל של כ-80 מ"ר, אשר ניבנתה על גג ביניין מגורים בתל אביב (להלן: הדירה ו-הבניין בהתאמה), בנגוד להיתר הבניה, שהתיר לבנות על גג הבנין חדר בגודל של כ-9.3 מ"ר שישמש לצורך כביסה בלבד.

בדחותו העירעור על גזר הדין, קבע כב' הנשיא אלון כי בניית כ-100 מ"ר ללא היתר זו בניה בהקף משמעותי, שימוש של כ-7 שנים הוא שימוש ממושך וכי הגם שהנאשם חולה במחלת לב, נכה 100%, מתפרנס מקצבאות הביטוח הלאומי, אב ל-12 ילדים קטינים, אישתו חולת סרטן ומחלות נוספות, ובנו בן ה-11 סובל מבעיות רפואיות קשות ומתאשפז לפרקים והגם שמדובר במבנים לא מפוארים אלא בניה צנועה - גזר הדין לא סטה לחומרה מרף הענישה הראוי; * בעיניינו מדובר במבנה גדול יותר ולא מדובר בנסיבות האישיות הקשות שפורטו לעיל.

כך נפסק לא אחת כי "על העונש שנגזר בגין עבירות נגד חוקי התיכנון ובניה לשקף את חומרת המעשים והפגיעה בשלטון החוק ולשמש גורם הרתעה עבור ונגד עבריינים פוטנציאלים, במטרה להפוך את ביצוע העבירות מן הסוג האמור לבלתי כדאיות מבחינה כלכלית". [ראו רע"פ 10636/06 אבואלקיעאן נ' מדינת ישראל (29.4.07) בו נדחתה בקשת רשות ערעור על פסק דינו של כב' הנשיא אלון בע"פ 7206/06 אבואלקיעאן נ' מדינת ישראל (9.11.06) (ההדגשה לא במקור - זד"ל)].

...

בהינתן אמות המידה ואבני הבוחן שפורטו לעיל, לרבות הערכים המוגנים ומידת הפגיעה בהם, נסיבות ביצוע העבירה, ובכלל זה גודל והיקף הבניה, החומרים מהם עשוי המבנה, אופי ומשך השימוש האסור, המדיניות הנהוגה בפסיקה ומצבו הכלכלי של הנאשם - אני קובעת כי מתחם העונש ההולם נע מענישה שלא כוללת רכיב מאסר עד מספר חודשי מאסר, אשר יכול שירוצו בעבודות שירות, קנס בין 30,000 ₪ לבין 350,000 ₪, התחייבות בסכום כפול מגובה הקנס צו איסור שימוש וצו הריסה שיפוטי.

סוף דבר נוכח כל האמור לעיל, תוך התחשבות בצורך בהרתעה אישית ובהרתעת הרבים, בהתאם לסעיפים 40ו ו-40ז לחוק העונשין ומשלא מצאתי מקום לחרוג ממתחם העונש ההולם בשל שיקולי שיקום או הגנה על שלום הציבור לפי הוראות סעיפים 40ד ו-40ה לחוק העונשין - ראיתי לנכון למקם את הנאשם בחלקו התחתון של המתחם, אך לא בתחתיתו ואני גוזרת על הנאשם העונשים הבאים: חודשיים מאסר על תנאי, למשך שנתיים מהיום, שלא יעבור כל עבירה על פרק י' לחוק התו"ב. קנס בסך 30,000 ₪, או 60 ימי מאסר תמורתו.

לא יצהיר על ההתחייבות היום - יהיה עליו לרצות 30 ימי מאסר בפועל, על מנת לכפות אותו לעשות כן. אני מורה לנאשם להרוס המבנה המתואר בסעיף 2 לגזר הדין (להלן: צו ההריסה).

בשורה ארוכה של גזרי דין בתי המשפט עמדו על השיטה הפסולה של בנייה לפני קבלת היתר כדין וקבעו כי כל בנייה ללא היתר היא בבחינת עשיית דין עצמי, שאין לתת לה יד, הגם שהבניה תואמת תב"ע והיתר הוא על פניו בהשג יד. ברע"פ 8482/10 סמיר חלאילה נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 29.11.10), בית המשפט העליון היתייחס לנוהג הפסול של בניה לפני קבלת היתר והכשרת הבניה בדיעבד וקבע: " עבירות תיכנון ובניה הן תופעה רחבת הקף והרתעת עברייני החוק בתחום הבניה, אשר נוטלים לידיהם את הדין ומקימים מבנים בלתי חוקיים, מחייבת טפול מתמיד, יעיל וללא פשרות. פתיחת הליכים להסדרתה בדיעבד של בניה בלתי חוקית, לאחר התחלת עבודות הבניה, אין בה כדי להכשיר במישור העונשי את העבירות. ייעודם של צוי ההריסה המינהליים הוא בהפסקתו המיידית של הנוהג הפסול, שבו מבקש עבריין הבנייה לקבוע עובדות בשטח ורק לאחר מכן לנסות ולהשיג את ההיתרים הנדרשים...". מדיניות הענישה הנוהגת - בחינת מדיניות הענישה הנוהגת בגין עבירות התיכנון והבניה בהקף כזה, מעלה כי במקרים דומים הוטלו על הנאשמים עונשים כמפורט להלן: רע"פ 2464/15 זוהיר אבו רמילה נ' מדינת ישראל (13.5.15) – בית המשפט העליון דחה בקשת רשות ערעור על גזר דין של בית המשפט המחוזי שחייב את הנאשמים בקנס בסך 150,000 ₪ בגין בניית מבנה בשטח 744 מ"ר ללא היתר והפרת צו שפוטי.

...

לאור כל האמור אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים: קנס בסך 70,000 ₪ או 80 ימי מאסר תמורתו, הקנס ישולם ב-35 תשלומים שווים ורצופים החל מיום 15.2.23 ובכל 15 לחודש שלאחריו.

מדיניות הענישה הנוהגת - בחינת מדיניות הענישה הנוהגת בגין עבירות התיכנון והבניה בהקף כזה, מעלה כי במקרים דומים הוטלו על הנאשמים עונשים כמפורט להלן: ברע"פ 5305/20 נחום נ' הועדה המקומית לתיכנון ובניה תל אביב יפו (נבו, 11.8.20) – נדחו ערעור ובקשת רשות ערעור על הכרעת דין וגזר דין בגין שימוש שנעשה בדירת מגורים בשטח של כ – 80 מ"ר, שנבנתה על גג ביניין מגורים בתל אביב בנגוד להיתר בניה, שהתיר לבנות על הגג חדר בשטח של כ – 9.3 מ"ר שישמש לכביסה בלבד.

...

בתו"ב 9358-02-20 הוועדה המקומית לתכנון ובניה נ' נויהויז (נבו, 30.6.21) אליו הפנתה ב"כ המאשימה, בית המשפט סוקר גזרי דין שניתנו לגבי עבירות בגין פיצול נכס ליחידות דיור ללא היתר כדין ומגיע למסקנה שמדיניות הענישה לגבי עבירות של פיצול נכס עומדת על קנס כספי שנע בין 25,000 ₪ ל – 70,000 ₪.

לאור כל האמור אני גוזרת על הנאשמים את העונשים הבאים: הנאשם 1 ישלם קנס בסך 30,000 ₪ או 50 ימי מאסר תמורתו, הקנס ישולם ב-30 תשלומים שווים ורצופים החל מיום 1.4.23 ובכל 1 לחודש שלאחריו.

אני מורה לנאשמים להפסיק את השימוש במבנה מושא כתב האישום (להלן: צו להפסקת שימוש).

מדיניות הענישה הנוהגת - בחינת מדיניות הענישה הנוהגת בגין עבירות התיכנון והבניה בהקף כזה, מעלה כי במקרים דומים הוטלו על הנאשמים עונשים כמפורט להלן: ברע"פ 5305/20 נחום נ' הועדה המקומית לתיכנון ובניה תל אביב יפו (נבו, 11.8.20) – נדחו ערעור ובקשת רשות ערעור על הכרעת דין וגזר דין בגין שימוש שנעשה בדירת מגורים בשטח של כ – 80 מ"ר, שנבנתה על גג ביניין מגורים בתל אביב בנגוד להיתר בניה, שהתיר לבנות על הגג חדר בשטח של כ – 9.3 מ"ר שישמש לכביסה בלבד.

...

לאור כל האמור אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים: הנאשם 1 ישלם קנס בסך 30,000 ₪ או 60 ימי מאסר תמורתו, הקנס ישולם ב-30 תשלומים שווים ורצופים החל מיום 1.3.23 ובכל 1 לחודש שלאחריו.

אני מורה להפסיק את השימוש במבנים עד להתאמה להיתר שניתן (להלן: צו הפסקת שימוש).

אני מורה לנאשם להרוס את המדרגות החיצוניות להן לא ניתן היתר בניה (להלן: צו הריסה).