רשות ערעור על ביטול פסק דין במעמד צד אחד

משכך נפסק כי החלטה על ביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד מאפשרת מתן רשות ערעור, מאחר שלא ניתן להשיג עליה בפסק דין סופי (בש"א (ארצי) 1401/04 מחמד - י.י.א. אחזקה ושירותים בע"מ (13.12.2004); בר"ע (ארצי) 17172-04-16 רן – בטחון אזרחי ש.ק. בע"מ (22.6.2016)).

...

דיון והכרעה תמצית ההחלטה וההיבט הדיוני לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור ובהשתלשלות העניינים המלאה, הגעתי לכלל מסקנה לפיה על מנת לקדם את תכלית הדיון המהיר ולחסוך בהוצאות נוספות לצדדים, יש מקום לדחות את הבקשה אף ללא קבלת עמדת המשיב.

הנה כי כן, גם אם הנימוק להעברת הדיון שגוי וההחלטה התקבלה במותב חסר וללא שמיעת בעלי הדין, התוצאה היא כי הדיון הועבר מבית דין נטול סמכות מקומית לבית דין שמסורה לו סמכות מקומית.

סוף דבר – בקשת רשות הערעור נדחית.

לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בחדרה מיום 12.10.23 (כב' השופטת אונגר-ביטון), בת"א 22860-04-16 במסגרתה נדחתה בקשת המבקש לבטל פסק דין שניתן נגדו במעמד צד אחד ביום 29.11.17.

...

על כן, המסקנה היא כי בעת מתן פסק הדין, המבקש היה מיוצג.

אשר על כן, התוצאה היא כי פסק הדין ניתן לאחר שבוצעה המצאה כדין ופסק הדין הומצא כדין לשני באי כוח שונים של המבקש.

אשר על כן, הבקשה - נדחית.

המבקשים הגישו בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בתל אביב – יפו (כב' סג"נ השופטת כרמלה האפט) מיום 20.8.2023 בתפ"מ 58561-05-23 ולפיה נדחתה בקשתם לביטול פסק דין שניתן נגדם בהיעדר הגנה ביום 10.7.2023.

ב) באשר לביטולו של פס"ד שניתן במעמד צד אחד יפים דברי כב' השופט מינץ ברע"א 1788/20 אברג'יל נ' אלקטרז איילנלנד בע"מ (5.11.20): "כלל הוא כי פסק דין שניתן בהיעדר הגנה או במעמד צד אחד ניתן לביטול כאשר הדבר "מתחייב מן הצדק", למשל בשל פגם בהמצאה, או מכוח שיקול דעת בית המשפט (ראו למשל: רע"א 640/19 איבראהים נ' אלבאחבסה,  פסקה 6 (17.4.2019)).

...

דין הערעור להתקבל כאמור.

לפיכך, זהו המקרה שבו יש להיעתר לבקשה לביטול פסק דין.

לסיכום: א) לאור האמור לעיל, ניתנת רשות ערעור והערעור מתקבל.

מכאן שהוכרע שניתן להגיש הן בקשת רשות ערעור על ההחלטה שלא לבטל את פסק הדין שניתן במעמד צד אחד והן ערעור על פסק הדין עצמו.

...

לסיכום, אין מחלוקת שתקנה 97 מסמיכה את בית המשפט ליתן פסק דין על יסוד התביעה בלבד, וזאת בין כהודאה ואז נראה בכתב התביעה "אמת", לפי גישת זוסמן, ובין כסנקציה לכך שלא הוגש כתב ההגנה במועד וללא קשר לאמת שבכתב התביעה, לפי גישת רוזן צבי.

למעלה מן הנדרש, גם לו היינו סבורים כי עלינו להעביר תחת שבט ביקורתנו את הסכום שנפסק, הרי שלא מצאנו שבנסיבות אלה נפלה טעות שמצדיקה התערבותנו בפסק הדין של בית המשפט קמא.

סוף דבר אנו דוחים את הערעור המערער ישלם למשיב הוצאות בסך של 30,000 ₪.

לדיון שנערך בהליך קמא ביום 30.4.23, לא התייצב נציג מטעם המבקשת, ובתחילת הדיון ניתן פסק דין בהיעדר הגנה בהודעת צד ג', לפיו "לאחר שהוצג אישור מסירה לצד ג', ולא הוגש כתב הגנה עד כה וגם לא היתה התייצבות לדיון, ניתן בזה פס"ד מותנה על פיו ככל שתחויב הנתבעת, תשופה ע"י צד ג' בסכום הפסוק". ביום 9.5.23 הגישה המבקשת בקשה דחופה לביטול פסק הדין שניתן במעמד צד אחד.

נקבע כי "המבקשת כלל לא התמודדה עם טענות הנתבעת בדבר הסדרת הכסוי הבטוחי". בקשת רשות העירעור נסובה אודות דחיית הבקשה לביטול פסק דין מחמת שיקול דעת בית המשפט (ולא משקולי צדק).

בנסיבות אלו, היה מקום להורות על ביטול פסק הדין קמא תוך חיוב המבקשת בהוצאות משפט לטובת המשיבה.

...

המשיבה טענה בכתב הגנתה כי יש לדחות את התביעה, שכן לא הוכח כי התאונה אכן נגרמה בשל רשלנות המשיבה (או מי מטעמה שנהג ברכב).

מנגד, טענה המשיבה כי דין הבקשה להידחות: המשיבה טענה בכתב הגנתה לכיסוי ביטוחי וזה מהות הודעת צד ג'; בוצעה המצאה כדין אל המבקשת וממילא המבקשת ידעה על קיומו של ההליך קמא; המבקשת מתחמקת שלא כדין מלשלם את תגמולי הביטוח; מר פולד (בעלה של המשיבה) פנה אל סוכן הביטוח על מנת להסדיר את נושא הביטוח כדי שיהיה כיסוי ביטוחי לאחיו אשר נהג ברכב, ולאחר קבלת האישור- אחיו נהג ברכב; לרכב המשיבה נגרם נזק עצום והיא פנתה אל המבקשת ואל סוכן הביטוח אשר התחמקו ממתן תגמולי הביטוח כדין; הרכב היה מבוטח כדין ע"י המבקשת.

דין הערעור להתקבל כמפורט להלן.

באשר לסיכויי ההגנה של המבקשת באם יבוטל פסק הדין- בשלב זה, ומבלי לקבוע מסמרות בעניין, אני סבורה כי המבקשת שיכנעה, לכאורה, בדבר קיומם של סיכויי ההצלחה בהגנתה.