רשות ערעור על בדיקת מומחית בהיוועדות חזותית

בפסק דינו מיום 13.7.2021, דחה בית המשפט המחוזי את העתירה הראשונה בקבעו כי: "המשיב עושה מעל ומעבר כדי להעניק לעותר [המבקש] טפול מיטבי בבעיית העצירות ממנה סובל. עניינו של העותר נבחן בתקופה האחרונה על ידי רופא גסטרו, כרורג, ופרוקטולוג. עוד הותאמה לעותר דיאטה מטבולית ודיאטה מיוחדת הכוללת תוספת אספקה שבועית של 4.5 ק"ג ירקות ודברי חלב [...] מדובר בתוספות חריגות ביותר גם ביחס לאסירים אחרים שזכאים לתפריט דיאטה [...] אלא, שלא ניתן להיתעלם מכך שעדיין לא נמצא פיתרון לבעיה ממנה סובל העותר, ויש להמשיך ולפעול כדי לנסות למצוא את המתוה המתאים ביותר כדי לשפר את מצבו. לפיכך, אני מורה בהסכמת המשיב כי העותר יובא בפני כרורג שאינו מבית חולים מאיר בתקופה הקרובה וזה יבדוק לעומק את בעיית הטחורים והעצירות ממנה סובל. עוד יובא לפניו תפריט דיאטה עתיר סיבים שהותאם לעותר על מנת שיחווה את דעתו ככל שיוכל, בהתאם לשיקול דעתו המקצועי. הוצע לעותר לפנות לדיאטן פרטי מטעמו, ככל שיעשה כן, החומר הרפואי יובא לעיון הדיאטן והמשיב ידאג לתאם פגישת היועדות חזותית בינו לבין העותר. המלצות הדיאטן הפרטי יובאו בפני גורמי הרפואה של המשיב". דעתו של המבקש לא נחה, ובחודשים אוקטובר ונובמבר 2021 הוא הגיש, בהתאמה, שתי עתירות נוספות לבית המשפט לעניינים מינהליים: האחת, כוּונה כלפי ליקויים נטענים בהתנהלות המשיב בכל הנוגע לאספקת מזון מותאם למצבו הרפואי; והאחרת, הופנתה כלפי החלטת המשיב להפחית את מינון תרופת "אגיולקס" (להלן: התרופה) שהמבקש נוטל לנוכח העצירות שממנה הוא סובל.

תחילה נקבע, כי בתקופה שחלפה ממועד מתן ההכרעה בעתירה הראשונה פעל המשיב כמצוות בית המשפט המחוזי, במובן זה שהמבקש נבדק על ידי מספר מומחים והופנה, בהמלצתם, לבצוע הבדיקה.

על פי ההלכה הנוהגת, רשות ערעור על פסקי דין של בית המשפט המחוזי הדן בעתירות אסירים תנתן בצמצום ובמקרים מיוחדים שבהם מתעוררת שאלה משפטית עקרונית או בעלת חשיבות ציבורית החורגת מנסיבותיו הפרטניות של האסיר (ראו למשל: רע"ב 3463/21 כהן נ' הממונה על עבודות שירות, פסקה 18 (3.8.2021); רע"ב 7420/21 מחאמיד נ' שירות בתי הסוהר, פסקה 11 (28.11.2021)).

...

דיון והכרעה לאחר עיון בבקשת רשות הערעור, הגעתי ל[כלל מסקנה]כי דין הבקשה להידחות אף מבלי להידרש לתשובת המשיב.

בבחינת למעלה מן הצורך, דין הבקשה להידחות אף לגופם של דברים.

למען הזהירות ולנוכח טענות המבקש – החוזרות ונשנות – בכל הנוגע להדרכה שקיבל לקראת ביצוע הבדיקה (וזאת, כמובן, מבלי להפחית מן האחריות המוטלת עליו למלא בדקדקנות אחר ההנחיות), מתבקש המשיב להעניק למבקש הזדמנות נוספת לביצוע הבדיקה ולהדריכוֹ לקראתה באופן בהיר ומפורט, וזאת על מנת לייתר טענות נוספות בעניין זה. סוף דבר התוצאה היא שהבקשה נדחית, בכפוף לאמור בפסקה 14 לעיל.

בבית המשפט העליון רע"ב 4082/20 לפני: כבוד השופט א' שטיין המבקש: גד פרץ נ ג ד המשיבים: 1. שרות בתי הסוהר 2. מדינת ישראל בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי באר שבע בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים מיום 25.5.2020 בתיק עת"א 35473-05-20 (השופט ש' פרידלנדר) בשם המבקש: בעצמו ][]החלטה

טענות המבקש המבקש טוען כי שגה בית משפט קמא כאשר לא נעתר לבקשתו להבדק על ידי רופא מומחה בבית חולים.

המבקש הוזמן ביום 17.9.2020 לבדיקת קרדיולוג, אותה סרב לבצע, אך הסכים לדבר עם הרופא באמצעות היועדות חזותית (שיחת וידאו).

...

טענות המבקש המבקש טוען כי שגה בית משפט קמא כאשר לא נעתר לבקשתו להיבדק על ידי רופא מומחה בבית חולים.

לאור כל האמור לעיל, סבורני כי דין הבקשה להידחות על הסף, שכן זו איננה מעוררת שום שאלה משפטית בעלת חשיבות כללית אשר חורגת מעניינו הפרטני של המבקש, כנדרש בבר"ע 7/86 וייל נ' מדינת ישראל (26.6.1986).

הבקשה נדחית אפוא.

] בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' השופט ר' חיימוביץ) בת"א 31029-11-19 מיום 5.7.2022, שבגדרה הורה בית המשפט על מינוי מומחה נוסף מטעם בית המשפט, ועל אי העברת חוות דעתו של המומחה הראשון לעיונו של המומחה הנוסף.

עם זאת, נקבע כי בנסיבות שנוצרו יש להורות על מינוי מומחה נוסף שיחווה דעתו בנוגע לפגיעותיו הנוירולוגיות של המבקש, וזאת בשל מספר טעמים: קושי לחקור את המומחה הראשון ולבקר את חוות דעתו, והצורך להמנע מפגיעה בזכות המשיבה לבצע חקירה ראויה, בפרט בהנתן שמדובר בנכות בשיעור משמעותי של 30%; קושי בחוות הדעת עצמה, שבין היתר מסתמכת על סעיף בתקנות המל"ל שכבר אינו קיים (ואף לא היה קיים בשנת 2013 אלא בקובץ תקנות קודם); פרק הזמן המשמעותי (כתשע שנים) שחלף מאז שנערכו הבדיקות; וקושי לחקור את המומחה הראשון, שיכול להחקר רק בהוועדות חזותית, וגם זאת במיגבלות מסוימות לנוכח מצבו הרפואי.

...

דין הבקשה להידחות אף ללא צורך בתגובה.

אילו עצרנו הילוכנו כאן, ייתכן כי היה מקום להיעתר לבקשה.

אי לכך, הבקשה נדחית.

בפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בת"א-יפו, כב' הרשמת הבכירה קרן כ"ץ, מיום 14.10.22, בת"א 49513-03-21 שבו נעתרה לבדיקת המשיבה על ידי המומחית שמונתה, באמצעות היועדות חזותית.

...

" מקובלת עלי טענת המבקשת כי אם מדובר בגביית עדות הרי שהצד השני, ובמקרה כאן המבקשת, יכול לשלוח נציגים שיימצאו בחדר בו ניתנת העדות כדי לפקח שהעדות ניתנת ללא השפעות כלשהן על העד.

מכל האמור לעיל אני מוצאת כי החלטת בית משפט קמא נשוא הבקשה שבפניי, אינה יכולה לעמוד.

סוף דבר עם כל ההבנה לקשיי המשיבה הרי שהבקשה מתקבלת.

לפני בקשת רשות ערעור על החלטות בית משפט השלום בבת-ים (כב' הרשם הבכיר אדי לכנר) מיום 8.4.24 ו- 11.4.2024 בת"ט 41715-02-24.

הפעם נתמכה הבקשה בתצהירים מפורטים, אך חתימת המצהירים אומתה בהוועדות חזותית בלבד.

טענתו נתמכה בבדיקת מומחית לכתבי יד. שאמנם לא בדקה את החתימה מול המסמך המקורי אך בדקה חתימות רבות של עיסא והגיעה למסקנה כי החתימה על אישור המסירה שונה לחלוטין.

...

דין בקשת רשות הערעור להידחות אף ללא צורך בתשובה וזאת מהנימוקים כדלקמן: א) באשר לתצהירי המשיבים: תצהיר צריך להיות חתום ומאומת כדין (ראה סעיף 15 לפקודת הראיות [נוסח חדש] תשל"א – 1971).

טענתו נתמכה בבדיקת מומחית לכתבי יד. שאמנם לא בדקה את החתימה מול המסמך המקורי אך בדקה חתימות רבות של עיסא והגיעה למסקנה כי החתימה על אישור המסירה שונה לחלוטין.

לסיכום: א) לאור האמור לעיל, דין בקשת רשות הערעור להידחות.