ביום 16.6.2021 נעתרה ערכאת העירעור באופן חלקי לבקשת רשות העירעור וקבעה, כי "התיק יושב לבית משפט קמא, אשר ישלים מלאכתו וינמק החלטותיו בעיניין צו המניעה והפינוי".
ביום 18.8.2021 הוציא מותב זה תחת ידו החלטה מפורטת ומנומקת אשר דחתה את עתירת המבקש ליתן צו מניעה אשר ימנע את פינויו מדירת העזבון, עד להכרעה סופית בהתנגדותו לצוו קיום צוואת המנוחה.
בעניינינו ידוע, כי הבקשה לביטול צו קיום הצוואה הוגשה כשנה לאחר נתינתו, כאשר אין מחלוקת כי המבקש היה מודע לעצם הוצאת צו הקיום ואף נתן את הסכמתו וצרף את חתימתו לשתי הבקשות אשר הוגשו על-ידי היורשים - בקשה לצוו קיום צוואה ובקשה למינוי מנהל עזבון.
...
במקרה זה כאמור, לא שוכנעתי כי המבקש היה מנוע מלהתנגד לבקשה (לה הסכים במפורש פעמיים!) בזמן אמת או בסמוך אחרי הינתנה.
נוכח המסקנה אליה הגענו, אין מקום לדון בטענות המבקש ביחס לפגמים כאלה או אחרים בצוואה ההדדית אשר פוסלים אותה, כטענתו.
סוף דבר, הנני מורה על סילוקה על הסף של הבקשה לביטול צו קיום צוואתה של המנוחה מיום 27.7.2016.
