מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

רשאי צד לחזור בו מהפרת החוזה

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בשלום באר שבע נפסק כדקלמן:

לטענתו, התובעת חזרה בה מהתחייבותה למכור לו את הנכס ואף הגישה נגדו תובענה על דרך של המרצת פתיחה בה"פ 52882-03-17, להכריז על המסמכים עליהם חתמו הצדדים כבטלים, לרבות יפויי הכוח הבלתי חוזר שניתן לטובת הנתבע, להעברת הזכויות בנכס על שמו.
דה עקא שסבורה אני כי היות והסעד המתבקש בפני הנו סעד של פינוי, ואין על בית משפט זה להכריע במחלוקת הכספית שבין הצדדים, בהלוואות שהועברו ביניהם, ביכולת של הנתבע לרכוש את הנכס ובמחיר המופחת אשר הוא לכאורה זכאי לו, הרי שלאור כל האמור סבורה אני כי המסגרת העומדת בפני הנה חוזה השכירות אשר נכרת בין הצדדים, והשאלה האמנם הופר חוזה השכירות או הוארך והאם יש לנתבע זכות להמשיך להתגורר בנכס.
ואילו בסעיף 6 נקבע כי: "דמי השכירות הנם בסך 2700 לחודש.... והם ישולמו מדי חודש... לא יאוחר מיום ה- 1/ לחודש...". ואילו בסעיף 7 : " חובת תשלום דמי השכירות תחול על השוכר אף אם יעזוב את המושכר לפני תום תקופת השכירות...". כמו כן, בהסכם נקבע כי סעיפים 4-8 הנם סעיפים אשר הפרה שלהם מהוה פרה יסודית של ההסכם, והמשכיר יהיה רשאי להפסיק את השכירות בשל כך. בעניינינו אין חולק כי הנתבע שילם את דמי השכירות על פי הסכם השכירות עד לחודש 3/16 ( ראה עמוד 34 שורות 35-36 לפרוטוקול הדיון ).
...
נוכח כל האמור לעיל, גם את טענתו של הנתבע כי יש להתנות את הפינוי בפיצוי שלו אני דוחה, שכן לא היתה כל התחייבות של התובעת כי הפינוי יהיה מותנה בפיצוי.
דה עקא שבמסגרת תובענה זו, אשר הוגשה כתובענה לפינוי מושכר, במסלול אשר הינו ספציפי וייחודי, ואשר בו כל אשר התובע צריך להוכיח הינו הפרת חוזה שכירות ובעלות על המקרקעין, דינו של הסעד להתקבל, ודינה של טענת העיכבון להידחות.
נוכח כל האמור לעיל, ובשים לב כי הנתבע מתגורר עם משפחתו בנכס ובשים לב לתקופה בה אנו מצויים, ועל מנת לאפשר לנתבע מציאת מקום מגורים אחר, אני מורה כי הנתבע וכל אדם מטעמו, יפנה את הנכס מכל אדם וחפץ, בתוך 90 יום מהיום.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בשלום ראשון לציון נפסק כדקלמן:

יחד עם כתב ההגנה, הגישה אר תן כתב תביעה שכנגד, במסגרתו עתרה לפצוי בגין הגזל לטענתה והפרת ההסכם בבצוע קזוזם שלא כדין, וכן לפצוי בגין עוולת גניבת עין.
בצד זאת, נפסק, כי בנסיבות המתאימות, רשאי בית המשפט לצדדים לחזור בהם מהסדר דיוני.
על הסכם שעניינו אופן בירור התובענה, ובכלל זה הסכמה על עובדות, הגשת ראיות וכיוצ"ב, חלות הוראות חוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג – 1973, בשינויים המחוייבים, כאשר אחד השינויים המחוייבים מטיבו ומטבעו של הסכם על דרכי הדיון הוא, כי ניתן לשחרר צד מהסכם כזה ברשות בית המשפט (ע"א 595/78 בלדרמן נ' אורנשטיין, פ"ד לה(1), 467).
...
בנסיבות אלו מצאתי כי יש להיעתר לבקשה ולאפשר למבקשת להשתחרר מן ההסדר הדיוני.
עם זאת, אני סבורה כי יש לחייב את המבקשת בהוצאות בשל התנהלותה הדיונית.
סוף דבר, אני מורה על ביטול ההסדר הדיוני שקיבל תוקף של החלטה, ועימו אני מורה על ביטול הפניית הצדדים לגישור בפני עו"ד אמיר שרף וביטול מינויו של המומחה מטעם בית המשפט, ד"ר טל מופקדי.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2019 בשלום נצרת נפסק כדקלמן:

ניסיונם של התובעים, בסיכומיהם, ללמוד מעצם העובדה כי המומחה העריך את עלות תיקון הליקוי הנטען בסכום של 10,000 ₪, כי המומחה חזר בו מסקנתו הנ"ל אינו מבוסס.
ביחס לטענות התובעת שכנגד לפצוי בגין הפרת חוזה, ומבלי לחזור על האמור בסעיפים 35 ו- 36 לעיל, הרי שטענת התובעת שכנגד לעניין פגור הנתבעים שכנגד בתשלום כבר התקבלה על ידי, ובנוסף לא יכולה להיות מחלוקת כי איחור בתשלום התמורה ע"י הנתבעים שכנגד נחשב כהפרה יסודית להסכם, שכן בסעיף 11.5.
כי ביחס לסעד הביטול בגין הפרה יסודית להסכם, צד המבקש לממשו עליו לפנות לצד המפר בהתראה בכתב וככל וההפרה לא תתוקן אזי הצד השני רשאי לבטל את ההסכם.
...
התביעה שכנגד נדחית במלואה.
בהתחשב בתוצאה של ההליך, ומאחר והתביעה התקבלה, ואילו התביעה שכנגד נדחתה, והגם שסכום התביעה היה מנופח במידה מסויימת ויש פער בין קביעת מומחה התובעים לבין קביעתו של המומחה מטעם בית המשפט, הרי שלקחתי בחשבון כי לצורך הוכחת התביעה התובעים היו חייבים לתמוך את תביעתם בחוות דעת של מומחה, וכי המומחה מטעם ביהמ"ש מונה לאור הפערים בין חוות דעת הצדדים, ובמהלך ניהול ההליך לתובעים נגרמו הוצאות לשם הוכחת תביעתם, לרבות הוצאות חקירת המומחה מטעם בית המשפט- כאשר חקירתו הייתה מוצדקת בנסיבות העניין, ומשכך החלטתי לקבל את טענות התובעים בסיכומיהם לעניין ההוצאות.
משכך, אני קובעת כי המועד לחישוב הריבית וההצמדה לעניין ליקויי הבנייה, יהיה יום מתן חוות הדעת של המומחה מטעם ביהמ"ש – 2/3/2016.

בהליך המרצת פתיחה (ה"פ) שהוגש בשנת 2022 בשלום אשקלון נפסק כדקלמן:

. במידה ומסיבה כלשהיא לא תקבל ההצמדה הנ"ל את אישורה של הועדה המקומית לתיכנון ובנייה אשדוד- רשאים הצדדים או מי מהם לחזור ולהגיש כל בקשה לביהמ"ש. .
כל עוד לא חלף המועד החוזי לבצוע ההצמדה, ממילא לא ניתן לומר כי ההסכם שבין הצדדים הופר וממילא, לא ניתן להעניק למבקשת את הסעד המבוקש על ידה.
...
כב' הש' אקסלרד דחה התביעה שהתנהלה לפניו, בין היתר, מהנימוקים הבאים: "טענות הנתבעת הוכרעו בפסק דין חלוט שלא הוגש עליו ערעור, טרם הגיעה העת לרישום בית משותף ולכן, לא היה ביכולת הנתבעים לרשום את ההצמדה, אין סתירה בין היות הקולונדה שטח פרטי צמוד לבין ייעודו כמעבר לציבור, אין מניעה להציב שולחנות וכיסאות, ממילא לא הייתה רמייה או מצג שווא מצג שווא מצד הנתבעים או מי מהם ולאחר רישום הבית המשותף, ניתן יהיה להצמיד השטח שהוגדר בתשריט שצורף כחלק בלתי נפרד מהחלטת כבוד השופט חדש, לבעלותה של התובעת. ..." המבקשת ערערה על פסק דינו של כב' הש' אקסלרד – הערעור נדחה.
חזקה על רשויות התכנון כי יבחנו תוכנית כזו, ככל שתוגש, לגופה, תוך שיתנו דעתם למכלול השיקולים התכנוניים הרלוונטיים, ובכלל זה שיקולי האפליה אותם העלתה חברת קשתות נכסים בהליך זה. משאלו פני הדברים סבורני כי החלטת הוועדה המחוזית, לפיה אין מקום לערוך בשלב זה שינויים מרחיקי לכת בתוכנית, כפי שעולה בדרישת חברת קשתות נכסים, הינה עמדה נכונה ואין מקום להתערב בה. שינויים כאמור היו מחייבים ביצוע סבבים נוספים, לרבות החזרת התוכנית לדיון בולחו"ף, ומשמעותם הייתה סיכול התכלית של הסדרת הבניה הקיימת בבית הקשתות בעתיד הנראה לעין.
האבחנה שבין התכנית שעמדה לפני וועדות התכנון ובין האישור בסופו של דבר להציב שולחנות וכסאות בשטח הקולונדה הינה אבחנה שנדונה באופן מפורש לפני כב' השופט אקסלרד, אשר ההליך שלפניו התנהל לאחר שניתנה החלטת הולחו"ף. בפסק דינו של כב' השופט אקסלרד עוד לא נדונו ההתנגדויות הנוגעות לשטח ההצמדה מושא התובענה, אך נדונה האפשרות לבצע את ההצמדה, חרף קיומה של תכנית הקובעת מה ייעוד שטח הקולונדה.
התובענה נדחית לפיכך.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום טבריה נפסק כדקלמן:

לחילופין הודיע ב"כ התובע כי התובע מסכים לחזור לחוזה כלשונו וללא שינויים אם הנתבע יחזור בו מהפרותיו.
באשר להפרות אלו, ממשיך וטוען התובע בסיכומים, שעל פי החוזה רשאי הנתבע לבטל את ההסכם, בהתראה של 90 ימים, לשלם את דמי הניהול עבור אותם חודשים והפיצוי המוסכם בסך של 120,000 ₪ בתוספת מע"מ, בזו הלשון: "כל צד רשאי לבטל את ההסכם בהתראה של 90 יום ובכפוף לתשלום דמי ביטול בסך של 120,000 ₪ ע"י הצד המבטל". (להלן: "סעיף הביטול") משכך, נוכח קיומה של הוראה בחוזה המקנה לכל צד זכות לבטל את החוזה בכפוף לחיוב כספי, בררת ביטול הנתונה לצדדים ללא סייגים ולא תנאים, הרי שהדבר נתון לשיקול דעתם של הצדדים לבטל את ההסכם, ואין בסיס לטענות בדבר הפרות של הוראות בחוזה שלא הגיע מועד ביצוען.
...
אציין, שלא הובאה תשתית ראייתית מספיקה באשר להתנהלות הצדדים טרום החוזה ולא ניתן לקבוע קביעות עובדתיות על יסוד תשתית זו בכדי להגיע למסקנה בטענה להתנהלות בחוסר תום לב במשא ומתן.
באשר לאובדן דמי שכירות בסך של 52,900 ₪ והשבת המחאות בסך של 7,100 ₪, אני סבורה כי הנזק הנטען כלל לא הוכח.
אשר על כן, נוכח המסקנה שהחוזה בוטל באופן הדדי על ידי הצדדים, ללא שנדרשת הפרה, כך על פי החוזה, הכול כמפורט לעיל, נדחית התביעה שכנגד.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו