רצח בכוונה תחילה - ערעור על פסק דין

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 8956/20 לפני: כבוד השופט י' אלרון כבוד השופט ע' גרוסקופף כבוד השופט א' שטיין המערער: מרטינס חורחה מריו נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו ב-תפ"ח 35652-04-18 מיום 15.9.2020 ו-29.11.2020 שניתן על ידי השופטים: סג"נ ג' נויטל; ט' חיימוביץ ו-ל' ביבי תאריך הישיבה: כ"ח באדר ב התשפ"ב (31.03.2022) בשם המערער: עו"ד עופר אשכנזי; עו"ד שנהב מצה בשם המשיבה: עו"ד עידית פרג'ון ][]פסק-דין

]השופט י' אלרון: לפנינו ערעור על הכרעת דינו וגזר דינו של בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו (השופטים: סגן הנשיא ג' נויטל, ט' חיימוביץ, ו-ל' ביבי) ב-תפ"ח 35652-04-18 מיום 15.9.2020, ומיום 29.11.2020, בהתאמה, בגדרם הרשיע את המערער, פה אחד, לאחר שמיעת ראיות, בבצוע עבירה של רצח בכוונה תחילה של בת-זוגו, אליזבת קרדונה (להלן: המנוחה), לפי סעיף 300(א)(2) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין).

...

לסיום, אני סבור כי שלושה רכיבים ראייתיים בענייננו – הקלטת האירוע, דו"ח נתיחת הגופה של המנוחה ועדותו של המערער – מלמדים כי המערער שקל ותכנן את רציחת המנוחה, עוד קודם למפגש ביניהם.

בנוסף, אין כאמור מקום לקבל את טענות המערער לעניין הגנת הקנטור, לאור הדברים שפורטו לעיל, והדין החדש שבחוק העונשין אינו משנה ממסקנה זו. בסופו של יום, וכעולה מחומר הראיות, המערער רצח את בת זוגו לשעבר, אֵם לשתי בנות, בכוונה, לאחר איומים והפחדות, ולאחר שנהג בה באלימות ובאובססיביות, וזאת אגב סכסוך כספי, באמצעות נשק קר, בנחישות מצמררת, בדקירות חוזרות ונשנות ובקור רוח – מעשה המתה המבטא דרגת אשמה גבוהה, שאין מתקיימת בו אף לא נסיבה מקלה אחת.

דין הערעור להידחות מהטעמים שהובאו על ידי חבריי.

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 498/21 ע"פ 767/21 לפני: כבוד השופט י' אלרון כבוד השופט א' שטיין כבוד השופט י' כשר המערער ב-ע"פ 498/21: יבגני גולובקו המערער ב-ע"פ 767/21: רוסלן בן אלכסנדר שצ'פטניוב נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד ב-תפ"ח 24139-09-17 שניתן ביום 10.01.2021 על ידי סג"נ השופט מ' פינקלשטיין, סג"נ השופטת ל' ברודי והשופט ר' אמיר תאריך הישיבה: כ"ח בתמוז התשפ"ב (27.07.2022) בשם המערער ב-ע"פ 498/21: עו"ד נועם בונדר; עו"ד אנה שכטמן קוגלר בשם המערער ב-ע"פ 767/21: עו"ד אבי כהן; עו"ד פרידה וול בשם המשיבה: עו"ד רחלי זוארץ לוי; עו"ד עידית פרג'ון מתורגמן מטעם בית המשפט: גב' דנית מייקלס לשפה הרוסית ][]פסק-דין

]השופט י' אלרון: לפנינו שני ערעורים על הכרעת דינו וגזר דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (סג"נ השופט מ' פינקלשטיין, סג"נ השופטת ל' ברודי והשופט ר' אמיר) בתפ"ח 24139-09-17 שניתן ביום 10.12.2020, וביום 10.1.2021, בהתאמה, בגדרם הורשעו המערערים, פה אחד, לאחר שמיעת ראיות, בעבירת רצח בכוונה תחילה בצוותא חדא לפי סעיפים 300(א)(2) ו-29(ב) לחוק העונשין, כנוסחו בטרם תיקון 137 (להלן: חוק העונשין או החוק).

...

אף הטענה ביחס לאי העמדתם לדין של מי שנטען כראשי משפחת הפשע שהורו על הרצח – כנסיבה המפחיתה בדרגת האשם – דינה להידחות.

אקדים ואומר כי דין טענה זו להידחות ואסביר במה דברים אמורים.

בענייננו, שעה שהמשיבה הצהירה כי נתקלה בקשיים ראייתיים להעמיד לדין את ראשי הארגון כאמור, ושוכנעתי כי הסיבה שבגינה מזמין הרצח לא הועמד לדין טמונה בחומר הראיות, נשמטת הקרקע תחת הטענה של אכיפה בררנית, ולא עומדת לזכותם של המערערים הגנה מן הצדק.

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 7985/20 לפני: כבוד השופט י' אלרון כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ כבוד השופט י' כשר המערער: ויקטור גואטה נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו מיום 29.10.2020 ב-תפ"ח 70275-02-19 שניתן על ידי השופטים: ר' בן-יוסף, צ' קפאח, ו-א' קלמן-בלום תאריך הישיבה: ט"ז באלול התשפ"ב (12.09.2022) בשם המערער: עו"ד ירום הלוי בשם המשיבה: עו"ד אופיר טישלר ][]פסק-דין

המערער הורשע בבית המשפט המחוזי לאחר שמיעת ראיות, פה אחד, בעבירת רצח בכוונה תחילה, לפי סעיף 300(א)(2) לחוק, כנוסחו בטרם תיקון 137 לחוק ונגזר דינו לעונש מאסר עולם כמתחייב לפי החוק (תפ"ח 1089/04) (להלן: ההליך הראשון או ההליך המקורי).

אשר למדובב סאקר, נטען כי אין לתת אמון בגירסתו, הן מאחר שנימצא כלתי אמין בפרשת רצח סרוסי, הן מאחר שהפרטים המוכמנים שסיפר לו המערער, נילקחו משיחתו של האחרון עם אבגי, והן מאחר שהשמיט במכוון (בהדרכת פקד מגורי) את המילה "כדור" מהמשפט שאמר המערער "דפקו לו כדור בראש", ואף השמיט את העובדה שהמערער אמר לו במפורש שהמנוח נמצא "ירוי בראש". עוד נטען כי בית המשפט הרשיע את המערער על סמך הראיה החדשה, נ/46 – תמליל השיחה בין ביסמוט למדובב, למרות שהראשון לא נחקר עליה במישטרה, ואף לא בחקירה נגדית בהליכים השונים.

...

גרסה זו מסבירה לכאורה מדוע דאג מנטילת דגימות ממנו בתקופת המעצר, אך לא נותנת מענה מדוע גילח את שיער ראשו כבר ביום הרצח, וכן לא מסבירה את ההתאמה הגבוהה בין הגרסאות של ביסמוט, סאקר ו-נ' ביחס לפרט ייחודי זה. בסופו של יום, הגעתי לכלל מסקנה כי הרשעת המערער נסמכה על מארג ראייתי איכותי, מוצק ומבוסס היטב, שכלל את התוודות המערער ברצח המנוח בפני ביסמוט, רחל ושני המדובבים; את גרסת ביסמוט על ההכנה לחניקה באמצעות החוטים ותיאור מפורט של ליל הקדימון והניסיון לרצח, בתוספת מצבור העדויות, אשר חיזקו את אמינותו – עדויותיהם של רחל, עטיה, עמרה ונהג המונית דה-פאס; את גרסת רחל על שהותה בבית המנוח בבוקר הרצח, הדברים שאמר לה המנוח טרם מותו, המכות וקולות הכאב של המנוח אשר שמעה ממרפסת ביתו; אישוש גרסתה על-ידי עדויותיהם של ביסמוט, שיינברג, עמרה, ד"ר אלבז, ועטיה; עדותו של ביסמוט על אירועי הקדימון, ובכלל זה דבריו למדובב במסגרת הראיה החדשה נ/46 המאששת את גרסתו; הפרטים המוכמנים שנמסרו למדובבים, אשר הוכח ביחס אליהם כי אף לאחר הגשת הראיות החדשות, מספר פרטים מהותיים לא נמסרו למערער על-ידי אבגי, ולמערער לא היה מקור מידע חיצוני ביחס אליהם; עדותו של עטיה והודעת המערער כי הגיעו בליל הרצח לשכונת "דורה" בעיר; עדות נהג המונית דה-פאס על ההתרחשות בליל הקדימון וזיהויו את ביסמוט; הראיות על אודות סכסוך הסמים בין המערער לבין המנוח; ושקרי המערער המהווים ראיה מפלילה לחובתו.

לפיכך, אני מקבל את מסקנת בית המשפט המחוזי במשפט החוזר, כי התשתית הראייתית בענייננו מצביעה, מעבר לכל ספק סביר, על אשמת המערער בביצוע רצח המנוח.

כפי שהראיתי לעיל, רשימה ארוכה ומפורטת של ראיות ועדויות קושרת את המערער לביצוע רצח המנוח, ומובילה למסקנה המרשיעה בעניינו.

בבית המשפט העליון רע"ב 1734/23 לפני: כבוד השופטת י' וילנר המבקש: אוסקר אורן נ ג ד המשיב: שירות בתי הסוהר בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (השופט מ' קרשן) מיום 5.2.2023 בעת"א 3763-01-23 בשם המבקש: עו"ד קובי אביטבול בשם המשיב: עו"ד יעל קולודני ][]החלטה

רקע המבקש הוא אסיר שמרצה עונש מאסר עולם החל מיום 7.9.2009, בגין הרשעתו בעבירה של רצח בכוונה תחילה.

...

דיון והכרעה לאחר עיון בבקשה ובתגובה הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות.

בנסיבות אלו, טענת המבקש בנוגע לפרשנות הפקודה אינה מעוררת סוגיה משפטית-עקרונית חדשה, ודינה להידחות.

סוף דבר: הבקשה נדחית.

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 2074/23 לפני: כבוד השופט י' אלרון כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ כבוד השופטת ר' רונן המערער: ערפאת רפאיעה נ ג ד המשיבים: 1. מדינת ישראל 2. עיזבון המנוחה אורי אנסבכר ז"ל ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי ירושלים ב-תפ"ח 15148-03-19 מיום 20.12.2022 שניתן על ידי סגן הנשיא ר' כרמל והשופטים: א' רומנוב ו-מ' ליפשיץ-פריבס תאריך הישיבה: י"ב בשבט התשפ"ד (22.1.2024) בשם המערער: עו"ד סואעד ריאד בשם המשיבים: עו"ד רחלי זוארץ-לוי ][]פסק-דין

בגין זאת, יוחסו למערער עבירות של מעשה טירור של רצח בכוונה תחילה, לפי [סעיף 300(א)(2)](http://www.nevo.co.il/law/70301/300.

...

באשר לטענת המערער בעניין דברי בית המשפט המחוזי כי "בסופו של דבר כשירות תקבע על פי חוות הדעת", עיון בפרוטוקול הדיון מעלה כי הדברים נאמרו בהקשר לשאלה המתייחסת למשך בדיקה שבוצעה למערער.

בהתאם, מקובלת עליי מסקנת בית המשפט המחוזי לפיה חוות דעתו של ד"ר אל-כוואג'ה, שהוגשה מטעם המערער בצירוף עדותו של ד"ר גריסרו, פסיכיאטר שבדק את המערער במסגרת טיפול שירות בתי הסוהר – אין בהן כדי לשנות את מסקנת המומחים הרבים מתחום הפסיכיאטריה שבדקו את המערער לאורך תקופה ארוכה.

משכך, מעשיו של המערער נכללים באופן מובהק בנסיבה מחמירה זו. כמו כן, מעשיו של המשיב נכללים גם בנסיבה המחמירה הקבועה בסעיף 301א(א)(10) לחוק, שלפיו "המעשה הוא מעשה טרור כהגדרתו בחוק המאבק בטרור, התשע"ו-2016". הדרך הנוספת שבה הרפורמה בעבירות ההמתה עשויה הייתה לכאורה להיות דין מקל עם המערער, היא לוּ היה מקום להחיל בעניינו את "פתח המילוט" שלפיו "על אף הוראות סעיף קטן (א), התקיימה נסיבה מחמירה כאמור באותו סעיף קטן, אך מצא בית המשפט, מנימוקים מיוחדים שיירשמו, כי מתקיימות נסיבות מיוחדות שבשלהן המעשה אינו מבטא דרגת אשמה חמורה במיוחד, רשאי הוא להרשיע את הנאשם בעבירה לפי סעיף 300" (סעיף 301א(ב) לחוק).