מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית

רפורמת עבירות המתה

בהליך ערעור פלילי (ע"פ) שהוגש בשנת 2023 בעליון נפסק כדקלמן:

עם הזמן הלכה והתעצבה מדיניות הענישה הרצויה והנוהגת בעבירת רצח באדישות תוך החמרה ערכית-נורמאטיבית ועונשית שמבטאת הרפורמה בעבירת ההמתה ביחס למעשי המתה באדישות (ראו למשל [ע"פ 1464/21](http://www.nevo.co.il/case/27443208) קפוסטין נ' מדינת ישראל (11.9.2022) (להלן: עניין קפוסטין); עניין גריפאת; עניין דישלבסקי; [ע"פ 4137/22](http://www.nevo.co.il/case/28701794) אנאנטאפאק נ' מדינת ישראל (2.7.2023) (להלן: עניין אנאנטאפאק).
...
על רקע זה אני סבור כי התוצאה שאליה הגיע בית המשפט המחוזי משקפת איזון הולם בין מכלול השיקולים הצריכים לעניין, עת קבע, בשים לב לנסיבותיו של המקרה ונסיבותיו של המערער עצמו, כי מתחם העונש ההולם בעניינו של המערער נע בין 18 ל-23 שנות מאסר בפועל.
בהינתן האמור, מאחר שנסיבותיו האישיות של המערער בעלות משקל מוגבל ולנוכח הצורך לאזן במשורה בין שיקולים אלו במלאכת גזירת העונש, אני סבור כי מתחם העונש ההולם שנקבע הולם את חומרת מעשיו; על המערער נגזרו 18.5 שנות מאסר, כלומר הרף הנמוך במתחם העונש ההולם ומשכך איני מוצא נסיבות כלשהן שבעטיין עלינו להקל בעונשו ולחרוג ממנו.
משכך עלינו לבטא את עמדת המחוקק ביחס לחומרת עבירה זו. סוף דבר בהינתן מכלול הטעמים, ובהתחשב בחומרתה הרבה של העבירה בה הורשע המערער, בנסיבות ביצועה ובנסיבותיו האישיות של המערער, ובשים לב למגמת ההחמרה ברפורמה בעבירות ההמתה ביחס לעבירת הרצח באדישות, העונש שהוטל על המערער אינו סוטה ממדיניות הענישה הנוהגת, ואם ניכרת סטייה כלשהיא הרי שהיא לקולה, ואין זה למן העניין להשוואה אותה מבקש בא-כוח המערער לעשות בין עונשו לבין עונשו של הנאשם האחר.

בהליך תיק פשעים חמורים (תפ"ח) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי באר שבע נפסק כדקלמן:

" בע"פ 1130/19 שווא נ' מדינת ישראל [פס' 28 לפסק דינו של השופט י' אלרון] (פורסם בנבו, 27.12.20) אליו גם הפניתה ב"כ הנאשם, עמד בית המשפט על ההבדלים בין טענת הקינטור לפני ואחרי החלתה של הרפורמה לעבירות ההמתה: "...ועדת קרמניצר שבחנה את עבירות ההמתה, ושבעקבות הדוח שלה היתקבל תיקון 137, הסבירה כי אמת המידה של אדם סביר אינה הולמת את בחינת ההתחשבות בקנטור, מאחר שלכאורה אדם סביר שולט ברוחו ואינו הורג עקב איבוד שליטה, ומפני שהיא יוצרת דימוי שגוי כאילו קנטור מקנה צידוק להריגה.
...
לסיכום פרק זה: מלכתחילה, נוכח גרסת הנאשם אז כהיום, ספק רב האם ישנה תשתית עובדתית המצדיקה בחינתו של הקנטור; ספק האם מדובר בדין מקל; הנאשם אינו עומד במבחן הנורמטיבי הסובייקטיבי והראיות בנוגע לפגיעה הקשה בשליטתו העצמית דלות ביותר; ואם בכך לא די, הנאשם אינו עומד במבחן הנורמטיבי.
מכל האמור, דינה של טענת הקנטור להידחות מכל וכל.
סוף דבר: בהסתמך על הקביעות העובדתיות והמשפטיות של בית המשפט במסגרת תיק ניסיון הרצח, כאשר הוכח לפנינו קשר סיבתי בין הירייה שירה הנאשם בראשו של ת.מ לפטירתו בחלוף חמש שנים, ומתוך ששללנו קיומה של אחריות מופחתת, אנו מרשיעים את הנאשם ברצח, עבירה לפי סעיף 300(א) לחוק העונשין, התשל"ז-1977.

בהליך תיק פשעים חמורים (תפ"ח) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי באר שבע נפסק כדקלמן:

כך, בעיניין חוג'יראת היתייחס בית המשפט העליון למקרים של קפוסטין, גריפאת ודישלבסקי, וציין כי בעיניינם "העונש הוחמר באופן מדוד בהיתחשב בתחילתה של יישום הרפורמה בעבירות ההמתה בכלל זה למסגרת העונשית הראויה וכן בהלכה שלפיה ערכאת העירעור אינה ממצה את מלוא חומרת הדין. מובן, כי אילמלא כן היה נגזר עונש חמור עוד יותר" [הדגשה במקור – א.ב.ג.], תוך רמיזה כי בעיניינו של טאוויסיט לא ערערה המדינה על העונש ועל כן החמרה לא עמדה על הפרק [חוג'יראת, פסקה 17].
...
גזירת הדין בתוך מתחם העונש ההולם בתוך מתחם העונש ההולם יש לשקול את נסיבותיו האישיות של הנאשם, אם כי נפסק כי נסיבות אלו נבחנות למול עצמת הפגיעה בערכים המוגנים בעבירת הרצח, וכי לא בנקל ייגזר דינו של המורשע ברצח ברף התחתון של מתחם העונש ההולם גם בעבירה של רצח באדישות; וכי למול הפגיעה בערך חיי האדם, נסיבותיו האישיות של נאשם בעבירת הרצח יהיו בעלות משקל מוגבל [עניין חוג'יראת לעיל, פסקה 20].
בשים לב לכל אלו, מצאנו לגזור את דינו של הנאשם בשליש התחתון של מתחם העונש ההולם.
סוף דבר אשר על כן, אנו גוזרים על הנאשם את העונשים הבאים: 19 שנות מאסר בפועל, אשר יימנו ממועד מעצרו בהליך זה לפי רישומי שב"ס; 12 חודשי מאסר על תנאי שלא יעבור עבירת אלימות מסוג פשע, במשך 3 שנים מיום שחרורו ממאסר; פיצוי בסך של 258,000 ₪, למשפחת המנוח, שיחולק בהתאם להודעת פמ"ד שתוגש תוך 14 ימים.

בהליך תיק פשעים חמורים (תפ"ח) שהוגש בשנת 2024 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

בעיניין ז'ירנוב צוין כי המחוקק הדגיש את הצורך להפריד בין הליך השקילה לגיבוש ההחלטה להמית "אי לכך, הליך שקילה אשר מתבצע בעיצומו של מעשה הקטילה לא יבוא בשערי הנסיבה המחמירה, בשונה כאמור מהדין שקדם לרפורמה בעבירות ההמתה". באופן דומה נקבע שהתיקון לחוק נועד לבטל את הפרשנות הרחבה שניתנה בעבר לכוונה תחילה כאמור בסעיף 300(א)(2), תוך רצון ברור להבחין בין כוונה תחילה לכוונה ספונטאנית.
...
מצאנו אם כן לדחות את טענת הנאשם שלפיה יש להרשיעו בעבירה של המתה בנסיבות של אחריות מופחתת בהתאם לסעיף 301ב(א).
למען הזהירות, ועל אף שהדבר לא נטען במפורש, אלא בדומה לטענת הקנטור, מדובר היה בטענה משתמעת (לכל היותר), נוסיף כי גם לא מצאנו שניתן להחיל את סעיף 301ב(ב)(1), שזו לשונו: (ב) על אף האמור בסעיפים 300 ו-301א, הגורם בכוונה או באדישות למותו של אדם באחת מהנסיבות המפורטות להלן, דינו – מאסר עשרים שנים: (1) המעשה בוצע בתכוף לאחר התגרות כלפי הנאשם ובתגובה לאותה התגרות, ובלבד שמתקיימים שניים אלה: (א) בעקבות ההתגרות הנאשם התקשה במידה ניכרת לשלוט בעצמו; (ב) יש בקושי האמור בפסקת משנה (א) כדי למתן את אשמתו של הנאשם, בשים לב למכלול נסיבות העניין; בהתאם לפסיקה, סעיף זה דן במצב של קנטור, אך בניגוד לדין הישן שלפיו העדר קנטור היה אחד מהיסודות שעל המאשימה להוכיח על מנת לבסס הרשעה בעבירת הרצח בכוונה תחילה, הדין החדש בוחן קיומו של קנטור, כתנאי להפחתה באחריות ולענישה מקלה (ראו למשל: עניין מרטינס).
סוף דבר החלטנו להרשיע את הנאשם בביצוע עבירת כניסה והתפרצות, לפי סעיף 406(א) לחוק העונשין, בביצוע עבירת ניסיון שוד בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 402(ב) ביחד עם סעיף 25 לחוק העונשין, ובעבירת רצח בכוונה תחילה ותוך ביצוע עבירה, כאמור בסעיפים 300(א)(2) ו- 300(א)(3) לחוק העונשין, בהתאם לדין הישן שחל במועד ביצוע העבירות.

בהליך תיק פשעים חמורים (תפ"ח) שהוגש בשנת 2024 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

אשר לסעיף 301ב(ב)(1) לחוק העונשין, בית המשפט העליון פסק שלאחר הרפורמה בעבירות המתה, סוגיית הקינטור אינה מהוה עוד יסוד בעבירת הרצח, אלא היא נסיבה במסגרת עבירת ההמתה בנסיבות של אחריות מופחתת (ר' ע"פ 3546/19 רפעת עודה נ' מדינת ישראל (15.1.23) (להלן: "ע"פ עודה").
...
לסיכום: אני מציעה לחבריי להרשיע את הנאשם בעבירה של רצח באדישות, לפי סעיף 300(א) לחוק העונשין, התשל"ז -1977.
השופטת מ' ברק נבו: אני מצטרפת לאמור בחוות דעתה המקיפה והיסודית של חברתי האב"ד, כבוד השופטת ל' ברודי, ולמסקנה שאליה הגיעה.
סוף דבר התוצאה היא כקבוע בסיכום חוות דעתה של האב"ד, כבוד השופטת ל' ברודי.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו