רפורמת משק הגז: פתיחת שוק הגז לתחרות

לאחר תגובת המבקשת למשיבה ולפיה היא חולקת על עמדת המשיבה בעיניין זה, היא נענתה במייל נוסף מטעם המשיבה בסיומו נאמר "נבקשכם לפעול בהתאם לעמדתנו. ככל שתפעלו בנגוד לעמדתנו נשקול הפעלת סמכויותינו בהתאם לדין". בעקבות האמור הגישה המבקשת לבית המשפט המרצת פתיחה בה עתרה "ליתן פסק- דין המצהיר כי עמדת המשיבה לפיה הפרקטיקה הנהוגה מזה שנים על ידי המבקשת למכירת מכשירים לחימום מים בגז לצרכניה, עומדת בנגוד לסעיף 17ד לחוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה), התשמ"ט-1989 ....-שגויה; וכין אין בפרקטיקה זו דבר, העולה כדי האיסור בחוק, המונע מספק גז "לכלול בחוזה להספקת גז תנאים שיש בהם כדי להכביד על צרכן גז ביתי להחליף ספק גז או שיש בהם כדי לפגוע בתחרות במשק הגז"".

סעיף 17ד מצוי בפרק ד' לחוק ההסדרים שכותרתו "משק הגז". מדובר בפרק שהנו תולדה של רפורמה שבוצעה בשנת 1989 במשק הגז ואשר תכליתה היתה "לפרוץ את המערכת המונופוליסטית הסגורה ששלטה במשק הגז ולפותחו, בתנאים מסוימים, לתחרות חופשית שתאפשר גם לחברות נוספות להישתלב במערכת החשובה והמורכבת הזו" (ר' רע"א 2512/90 סופרגז חברה ישראלית להפצת גז בע"מ נ. תופיני סער, בעמ' 410).

בתיקון נוסף משנת 2016 (תיקון מס' 15, ס"ח התשע"ז, עמ' 71) הוספה הוראת סעיף 17ג1 האוסרת על הפליה בין צרכני גז שמתקן הגז שלהם מחובר לאותה מערכת גז מרכזית, הוראת סעיף 17ד1 המחייבת את ספקי הגז לגלות פרטים שונים בחשבון הגז וכן הוראות לגבי סיום ההיתקשרות והחזרת הפיקדון – סעיפים 17ו-17ז. בתיקון מס' 16 מיום 7.11.07 (ס"ח התשע"ח מס' 2666, עמ' 10) תוקן בין היתר סעיף 17ד כך שחלף הסיפא המקורית "לרבות תנאי של דרישת תשלום בשל החלפת ספק גז" נקבע: "לרבות תנאים אלו" כאשר התנאי הראשון הנו כאמור בסיפא להוראה המקורית, הוסף איסור על "תנאי של היתקשרות תקופה כלשהיא" וכן "תנאים נוספים שקבע השר". כעולה מההיסטוריה החקיקתית האמורה סעיף 17 בכלל וסעיף 17ד בפרט נועד לקדם את התחרות במשק הגז ולאפשר לצרכנים לעבור מספק גז אחד למישנהו, בשוק שאינו תחרותי דיו.

...

הגם שאין בכך כדי לשלול מבית המשפט את סמכותו לקבוע מהו הפירוש הנכון של החוק, לטענת המשיבה ככל שבית המשפט מגיע למסקנה כי הפירוש שניתן על ידי הרשות המנהלית הוא פירוש סביר, מן הראוי שבדרך כלל בית המשפט יאשר פירוש זה, אף אם הוא עצמו היה נוטה להעדיף פירוש אחר.

אין בידי לקבל את הטענה כי היה על המשיבה להניח תשתית עובדתית מעבר להצגת תלונות שהוגשו לה בנושא.

לפיכך, הבקשה נדחית.

תחת פרק שכונה בכתב הגנתה "רקע הסטורי", ציינה דלקל, כי בשנת 1989 ניפתח שוק הגז לתחרות, כך של 3-4 חברות גז ותיקות (פזגז, אמישראגז וסופרגז) נוספו מתחרים חדשים במהלך שכונה "הרפורמה בשוק הגז". חרף הרפורמה, הרי שעד היום מחזיקות 3 החברות הותיקות הנ"ל בכ- 90% משוק הגז, וזאת למרות שהמחיר שלהן למוצר אחיד לחלוטין גבוה בעשרות אחוזים מזה של המתחרות.

"המדיניות שבבסיס הרפורמה הזו היא פועל יוצא מהמגמה שהתגבשה אצל רשויות השילטון, המופקדות על נושא זה, לפרוץ את המערכת המונופוליסטית הסגורה ששלטה במשק הגז ולפותחו, בתנאים מסוימים, לתחרות חופשית, שתאפשר גם לחברות נוספות להישתלב במערכת החשובה והמורכבת הזו" (ראו ע"א 2512/90 סופרגז חברה ישראלית להפצת גז בע"מ נ' תופיני סער מה(4) 405 (1991)).

...

אני דוחה את הטענה.

לאור האמור, הטענה נדחית.

סוף דבר: דין התביעה להידחות.

דובר ברפורמה כוללת שתכליתה רחבה "המטרה המרכזית של הרפורמה עניינה שינוי תפיסת המדיניות הכלכלית במובנה הרחב: קביעת מדיניות ליבראלית, הפחתת המעורבות הממשלתית, טיפוח התחרות החופשית במשק וההשלכות שבכל אלה על יכולת הפעולה של האזרח במערכת הכלכלית הכוללת" (רע"א 2512/90 סופרגז חברה ישראלית להפצת גז בע"מ נ' תופיני סער).

סעיף 17 לחוק ההסדרים קובע את זכותו של צרכן הגז לבחור ספק גז או להחליף ספק גז קיים בספק אחר, וזו לשונו: "צרכן גז רשאי לרכוש גז מכל ספק גז, וספק גז לא יהיה רשאי לאכוף על צרכן גז להמשיך ולרכוש גז ממנו או באמצעותו, אם צרכן הגז הודיע על רצונו לסיים את החוזה שביניהם ותנאי החוזה בדבר החזרת ציוד ופיקדון נתמלאו" בשנת 2008 לאחר שהתברר שאין די בהסדר האמור, וחברות הגז הקיימות מצליחות לסכל מעבר צרכנים לספקיות גז חדשות, תוקן חוק ההסדרים ונוסף לו סעיף 17א הקובע איסור על ספק הגז היוצא לפנות לצרכן הגז במשך 6 חודשים מיום קבלת ההודעה על החלטת הצרכן להחליף את ספק הגז (הצדדים חלוקים על תוכנו המדויק של איסור זה ולכך להלן), וכך נקבע: "(א) מסר צרכן גז ביתי לספק גז יוצא הודעה, לא יתקשר ספק הגז היוצא או כל ספק גז אחר שהוא בעל זיקה אליו, או מי מטעמם, עם צרכן הגז הביתי ולא יציע לו הטבות כלשהן, בקשר עם הספקת גז, במשך שישה חודשים מיום מתן ההודעה; בסעיף זה, 'הודעה' – הודעה בכתב של צרכן גז ביתי לספק גז יוצא על החלטתו לסיים חוזה להספקת גז עמו ובה מצוינים תאריך ההודעה ופרטיו המזהים של הצרכן, לרבות שם הצרכן וכתובתו". הסעיף נועד, בין היתר, למנוע הפעלת לחץ על הצרכן מטעם ספק הגז היוצא ועל ידי כך לסכל את פתיחת השוק לתחרות, וכן להבטיח לספק הגז הנכנס תקופת הספקה מינימלית (ת"א 35992-03-17 החברה האמריקאית ישראלית לגז בע"מ נ' ש.א.מ. מרכז הגז בע"מ).

...

איני מקבלת את הטענה כי רק פנייה שתוכנה הצעה של הטבה כספית אסורה.

התוצאה סיכומו של דבר.

התובעות לא הוכיחו כי הנתבעת פעלה שלא כדין, ודין התביעה למתן צו עשה להידחות.

דיון והכרעה: החלפת ספק גז - המסגרת הנורמאטיבית: בשנת 1989 חוקק חוק הסדרים במשק המדינה (תקוני חקיקה), התשמ"ט-1989 (להלן: "חוק הסדרים") על מנת לבצע רפורמה ולפתוח לתחרות את שוק אספקת הגז שהיה מאופיין עד אז בריכוזיות גבוהה שהובילה לתחרות מוגבלת על המחיר והשירות לצרכן; בשונות גבוהה במחירי הגז על אף שעלות המוצר היא הומוגנית למדי; ובמעבר מועט של לקוחות בין החברות המספקות את הגז [ראו: דברי ההסבר להצעת חוק התכנית הכלכלית (תקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו- 2018), התשע"ז-2016, ה"ח הממשלה תשע"ז מס' 1083, עמ' 184, 205 (31.10.2016); וכן: דברי כב' השופט ד' לוין ב- רע"א 2512/90 סופרגז חברה ישראלית להפצת גז בע"מ נ' תופיני סער, פ"ד מה(4) 405, 410 (1991) (להלן: "עניין תופיני סער")].

בעוד שסעיפים 15 ו- 16 לחוק הסדרים קבעו את ההוראות המרכזיות בנוגע לפתיחת שוק אספקת גז לספקים חדשים, הרי שסעיף 17 לחוק הסדרים הוא הסעיף העקרי שנועד להבטיח את זכותו של כל צרכן לבחור את הספק שיספק לו את הגז ואת כל השירותים הנלווים, ומבטיח את חופש הבחירה להחלפת הספק [וראו, גם: דברי ההסבר להצעת חוק הסדרים במשק המדינה (תקוני חקיקה), התשמ"ט-1989, ה"ח 1915, עמ' 24 (30.1.1989)].

...

כאמור, לא שוכנעתי כי הטעות נעשתה בכוונת מכוון או בשל רצון להכשיל את התובעת.

הנתבעת טענה כי מיכאל חתם באישור המתווך, מר קוניקוב לאוניד, המחזיק בייפוי כח מאת הגב' אורזל שהינה אישה מבוגרת המתגוררת בחו"ל. בסופו של דבר התברר כי בעלת הדירה אינה מתגוררת בחו"ל והנתבעת צירפה להודעתה מיום 9.5.17, במסגרת נספח ג', העתק ייפוי הכח שנתנה הגב' אורזל למתווך קוניקוב, לפעול "בשמי ובעבורי לטיפול בשוכר הדירה ברח' יוספטל 66 דירה 13 בכל הנוגע להחלפת ספק גז", כאשר גב' אורזל מחקה את הסעיפים שמצאה לנכון שאינם רלוונטיים; כן צירפה הנתבעת אישור של קוניקוב לאוניד שניתן לשוכר מיכאל בעניין החלפת ספק הגז (נספח ט' לכתב ההגנה).

שאלה היא האם רשאית הייתה התובעת לפעול להחתמת הדיירים על ביטול ההסכמות להחלפת ספק הגז, כל עוד לא התבררה טענתה כי ההודעה על החלפת ספק הגז ששלחה הנתבעת אינה תקפה, ואולם משעה ששוכנעתי כי לא עלה בידי הנתבעת להציג 38 חתימות העומדות בהוראות הדין, לא רק במועד משלוח ההודעה על החלפת ספק גז (הודעה שהתקבלה אצל התובעת בו-ביום, כעולה מאישור הפקס על גבי נספח 2 לתצהירה המשלים של עו"ד קוצר מטעם התובעת), אלא גם נכון למועד שנקבע בהודעתה כמועד שבו תבוצע החלפת ספק (15.3.2017), ואף לא במועד הגשת הבקשה לסעד זמני (16.3.17) או במועד הגשת התביעה, 30.3.2017, הרי שלטעמי, התייתר הצורך לדון במחלוקת זו. לא נעלמה מעיניי טענת הנתבעת כי התובעת ניסתה למנוע באמצעות 'בריונים' את ניתוק מתקניה והחלפת ספק הגז, ואולם משעה שהוכח על ידי התובעת כי ההודעה על החלפת ספק הגז ששלחה הנתבעת לא עמדה בהוראות הדין, וכי הנתבעת ביקשה, באופן חד-צדדי, לנתק את מתקניה של התובעת בניגוד לדין, תוך שהיא מתעלמת מטענות התובעת ומשיבה במכתביה לטענות הנתבעת, באופן סלקטיבי רק לחלק מן הטענות שנטענו על ידי התובעת, תוך שהיא מתעלמת מטענות אחרות, הרי שאני סבורה כי בנסיבות, שלילת סעד מן התובעת תהא בלתי מידתית ותוציא חוטא נשכר.

הרפורמה נועדה לפתוח את הענף לתחרות באמצעות מתן אפשרות לפעולת גורמים חדשים במשק הגז.

זוהי אינדיקאציה כלכלית ברורה של כוחות השוק, שבפעילות יעילה ותחרותית ניתן לפעול ולשווק את הגז גם במחיר המרבי הקיים וגם במחיר נמוך ממנו.

...

המסקנה הבלתי נמנעת היא, שיש לדחות את הטענות של העותרות בדבר חוזה שילטוני והבטחה שלטונית.

המסקנה המתבקשת היא, שטענת העותרות, לפיה אין הן יכולות לעמוד ולתפקד מבחינה כלכלית במחיר המירבי, הקיים, דינה להידחות.

בכך, כאמור, אין די. לסיכום-עתירתם החלופית של העותרות לעדכון המחיר המירבי דינה להידחות.