רלוונטיות מסמך עפ"י סעיף 46א לתקנות בתי הדין לעבודה

בבקשתה מיום 17/1/22 (להלן - הבקשה), לה צרפה התובעת גם תצהיר, היא ביקשה כי יינתן "צו כללי לגילוי מסמכים המופנה למשיבים 1-3, וצו לגילוי מסמכים ספציפיים המצויים בידי הנתבע 3, הן בהתייחס להחלטת בית הדין הנכבד מיום 15/12/21 (להלן:"ההחלטה" והן בהתבסס על הוראות תקנה 46 (א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב - 1991 (להלן: "התקנות")".

תקנה 46 לתקנות נועדה להביא לייעול הדיון, נהולו בקלפים גלויים ובירור האמת, כאשר על פי הפסיקה, בית הדין מכריע בבקשות לגילוי מסמכים תוך בחינת רלוואנטיות המסמכים ותרומת להגשמת התכליות הנ"ל. התובעת עמדה באריכות רבה על הרלוואנטיות של מכלול המסמכים שהתבקשו ותרומתם לבירור האמת ואילו מצד הנתבעים, מלבד הטענות כי התובעת פועלת כמשטרה חוקרת ובתי הדין מעניקים לה הנחות לא חוקיות, לא נטענה כל טענה לגופה של בקשה או להיעדר רלוואנטיות של המסמכים שהתבקשו.

מטרתו של בית הדין לרדת לחקר האמת והתרשמותי שהמסמכים הספציפיים, בהיותם רלוואנטיים לבירור המחלוקות שבתיק, עשויים לסייע לבית הדין לבצע את תפקידו, כאשר בענין זה מצאתי כי האמור בהחלטתה של כבוד השופטת איריס רש בפ"ה 14721-02-21 עורכי דין לקידום מינהל תקין - מ.מ דיר חנא, יפה לעניינינו:"...אין בידינו לקבל את טענת הנתבעת ולפיה המסמכים המבוקשים הם בגדר "מסע דיג" פסול.

...

מטרתו של בית הדין לרדת לחקר האמת והתרשמותי שהמסמכים הספציפיים, בהיותם רלוונטיים לבירור המחלוקות שבתיק, עשויים לסייע לבית הדין לבצע את תפקידו, כאשר בענין זה מצאתי כי האמור בהחלטתה של כבוד השופטת איריס רש בפ"ה 14721-02-21 עורכי דין לקידום מינהל תקין - מ.מ דיר חנא, יפה לעניינינו:"...אין בידינו לקבל את טענת הנתבעת ולפיה המסמכים המבוקשים הם בגדר "מסע דיג" פסול.

סוף דבר - לנוכח האמור לעיל ומשקיבלתי את טענות התובעת לענין המסמכים הספציפיים שביקשה כי נתבע 3 ימציא לה - הם המסמכים שפורטו בסעיף 4 לבקשה (ואשר הובאו בסעיף 6 להחלטה זו), הריני מורה לו להמציאם לה בתוך 14 ימים מהיום ביחד עם תצהיר ערוך כדין מטעמו.

הוצאות משפט בכל הקשור לבקשת התובעת לחייב את הנתבע 3 בהוצאות - גם אם סבר נתבע 3 שאין להעתר לבקשת התובעת וגם אם היה מעדיף כי כלל לא תגיש את תביעתה, לא ניתן להתעלם מהדרך המשתלחת, בה בחר להעלות טענותיו ובשל כך החלטתי שיש מקום לחייבו כבר כעת בהוצאות משפט(ולא להמתין לסיום ההליך) ולכן הריני מחייבת אותו לשלם לתובעת סכום של 3,000 ₪ בגין הוצאות משפט, כאשר סכום זה יישא הפרשי ריבית והצמדה כחוק מהיום אם לא ישולם בתוך 30 יום.

הרקע לבקשה בהודעת המזכירות שנשלחה לצדדים ביום 25.10.2016 נקבע, כדלקמן: "מכח תקנה 46א' לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב-1991ניתן בזאת צו לגילוי ולעיון במסמכים. התצהיר יהיה ערוך כדין בהתאם לתקנה 112 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984. תצהיר גילוי מסמכים כנ"ל ימסר על ידי צד למישנהו תוך 45 ימים מהגשת כתב הגנה. כל צד יצרף לתצהירו את העתקי כל המסמכים המצויים ברשותו". עוד נקבע בהחלטה הנזכרת, כי על הצדדים להביא עמם לקדם המשפט את כל המסמכים הרלוונטים לקדם המשפט ומצויים ברשותם.

דיון והכרעה תקנה 46(א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב-1991 קובעת: "בית הדין או הרשם רשאי ליתן צו למסירת פרטים נוספים, ולבקשת בעל דין אף לגילוי או לעיון במסמכים, אם היה סבור שיש צורך בכך כדי לאפשר דיון יעיל או כדי לחסוך בהוצאות". בע"ע (ארצי) 28222-05-10 מכתשים מפעלים כימיים בע"מ – יהודה פלצ'י (2012) נקבע לענין זה: הוראת תקנה 46 (א) נועדה להבטיח "משחק בקלפים פתוחים" והבטחת יעילות הדיון.

...

באותו היום ניתנה החלטתי המורה לנתבע להמציא תצהיר גילוי מסמכים חתום וערוך כדין הכולל התייחסות לקיומם או העדרם של המסמכים שהתובע ביקש את גילוים הספציפי וזאת ככל שטרם עשה זאת.

בתום השלב הראשון של בחינתו, היה ובית הדין הגיע למסקנה, כי מתקיימים התנאים הנדרשים למבחן הרלבנטיות בהיבט הרחב, לא תמה מלאכתו.

בקשתו של התובע כי הנתבע ימציא לידיו את הסכם ההתקשרות עם אתר הבניה ותדפיס המפרט את שעות הכניסה והיציאה של התובע במעבר, נדחית.

עוד טען התובע, כי תקנות סדר הדין האזרחי הרלוואנטיות אומצו על ידי בתי הדין לעבודה ועל כן יש לדחות את טענת הנתבעת, כי לבית הדין אין סמכות להורות על גילוי מיסמך ספציפי.

למעלה מן הדרוש נציין, כי סמכותו של בית הדין לידון בבקשה לגילוי ועיון ספציפי מעוגנת בסעיף 46(א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב-1991: "בית הדין או הרשם רשאי ליתן צו למסירת פרטים נוספים, ולבקשת בעל דין אף לגילוי או לעיון במסמכים, אם היה סבור שיש צורך בכך כדי לאפשר דיון יעיל או כדי לחסוך בהוצאות". העובדה כי המחוקק השתמש בלשון רבים: "מסמכים" אין בה כדי לשלול מבית הדין לעבודה את הסמכות להורות על גילוי מיסמך ספציפי שכן בהתאם לסעיף 4 לחוק הפרשנות, התשמ"א-1981 "האמור בלשון יחיד - אף לשון רבים במשמע, וכן להיפך". מעבר לכך, בית הדין לעבודה רשאי לאמץ הוראות היונקות חיותן מתקנות סדר הדין האזרחי מכוח סעיף 33 לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969: "בכל ענין של סדר דין שאין עליו הוראה בחוק זה או בתקנות לפיו, ינהג בית הדין בדרך הנראית לו טובה ביותר לעשיית משפט צדק". סיכומו של דבר - הנתבעת תמציא את המידע עליו הוריתי עד ליום 7.11.2018.

...

בתום השלב הראשון של בחינתו, היה ובית הדין הגיע למסקנה, כי מתקיימים התנאים הנדרשים למבחן הרלבנטיות בהיבט הרחב, לא תמה מלאכתו.

מכאן, שאף אם לא מדובר ברשימה שניתן להפיקה "בלחיצת מקש", הרי שבאיזון בין רלבנטיות ונחיצות המידע לבין הקלות שבהפקתה, הכף נוטה בנסיבות העניין לעבר קבלת הבקשה בעניין זה. לפיכך אני מורה לנתבעת להמציא לעיונו של התובע את רשימת כל הפרויקטים שהיו בטיפולו במהלך כל תקופת עבודתו אצל הנתבעת.

למעלה מן הדרוש נציין, כי סמכותו של בית הדין לדון בבקשה לגילוי ועיון ספציפי מעוגנת בסעיף 46(א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב-1991: "בית הדין או הרשם רשאי ליתן צו למסירת פרטים נוספים, ולבקשת בעל דין אף לגילוי או לעיון במסמכים, אם היה סבור שיש צורך בכך כדי לאפשר דיון יעיל או כדי לחסוך בהוצאות". העובדה כי המחוקק השתמש בלשון רבים: "מסמכים" אין בה כדי לשלול מבית הדין לעבודה את הסמכות להורות על גילוי מסמך ספציפי שכן בהתאם לסעיף 4 לחוק הפרשנות, התשמ"א-1981 "האמור בלשון יחיד - אף לשון רבים במשמע, וכן להיפך". מעבר לכך, בית הדין לעבודה רשאי לאמץ הוראות היונקות חיותן מתקנות סדר הדין האזרחי מכוח סעיף 33 לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969: "בכל ענין של סדר דין שאין עליו הוראה בחוק זה או בתקנות לפיו, ינהג בית הדין בדרך הנראית לו טובה ביותר לעשיית משפט צדק". סיכומו של דבר - הנתבעת תמציא את המידע עליו הוריתי עד ליום 7.11.2018.

ביום 10 לפברואר 1982 נחתם הסכם קבוצי מיוחד נוסף בין רשות הנמלים להסתדרות הכללית (להלן: "הסכם 1982"), ונקבע בו, בין השאר, כדלקמן: "א. הוחשד או הואשם עובד בעבירה פלילית הקשורה עם עבודתו ברשות הנמלים והמשטרה או הפרקליטות הגישו כתב אישום המתבסס על תלונה שהעתקה ימצא בנמל, יושעה העובד מעבודתו ברשות הנמלים עד למתן פסק דין סופי של בית משפט מוסמך. השעיית העובדת תכנס לתוקף בהגיע להנהלה הודעה על הגשת כתב אישום." ביום 24 לפברואר 2005, נחתמו שורה של הסכמי מעבר בין המדינה, ההסדרות והחברות הממשלתיות שהוקמו מכוח החוק, אשר הסדירו – בין השאר – את רציפות תכולת הסכמי העבודה על עובדי הנמלים, בגין המעבר מעבודה ברשות סטאטוטורית לחברה ממשלתית.

ברם, רב חובל מור לא דאג לדיווח לגורמים הרלוואנטיים בהתאם לתקנות ובכלל זה לא דיווח למינהל הספנות והנמלים ולאגף ים וחופים במשרד להגנת הסביבה וגם לא לחברה ייעודית העוסקת בניקוי ים הפועלת בנמל אשדוד ולה ציוד מתאים שבאמצעותו ניתן היה לספוג את השמן וכך לצמצם את זהום הים בשמן.

החברה מנהלת את הליך השימוע שלא כדין, נמנעת מהעברתם של מסמכים רלוואנטיים ונמנמעת מזימונו של האגוד לשימוע הנוגע לזכויות מר מור.

בטרם הכרעה במחלוקת הנטושה בין הצדדים יש להזכיר מושכלות ראשונים כי אין זה מתפקידו של בית הדין לבחון לגופן את עבירות המשמעת או את הארוע נשוא כתב האישום המיוחס למר מור, והוא אינו נידרש לבירור עובדתי לגופו של כתב האישום בהליך הפלילי, שהרי על אלה מופקד בית המשפט המוסמך (דב"ע נ/4-23 מועצת פועלי ירושלים נ' מדינת ישראל, פד"ע כג-160; בג"צ 2899/91 מדינת ישראל נ' בית הדין הארצי לעבודה, פ"ד מ"ה (5) 335).

...

המדובר בבקשה מוקדמת, שעניינה בהשעיה, שטרם באה לעולם ועל כן סבורים אנו כי אין מקום בשלב זה למנוע את השימוע.