כניסת מנויים
מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

רכישת דירה על ידי שוכרים מהמשכיר

בהליך תביעה קטנה (ת"ק) שהוגש בשנת 2019 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לטענת הנתבעת, היא מעולם לא התחייבה לשלם לתובע דמי תיווך ככל שהדירה תירכש על ידי שוכרי הדירה הגרים בה. בכתב הגנתה הפניתה הנתבעת לתנאים המקדמיים הקבועים בדין המקימים זכאותו של מתווך לדמי תיווך ומציינת כי בהיעדרה של הזמנת תיווך בכתב לא קמה לתובע זכות לקבל תשלום, ואין זה רלוואנטי אם בוצעו פעולות תיווך או שיווק של הנכס או לאו (ס' 10 לכתב ההגנה).
...
הנתבעת טענה כי יש לדחות את התביעה נגדה.
לאחר שמיעת הצדדים, ניסיתי ללא הצלחה להביא את הצדדים להסכמות, ומכאן הכרעתי - הכרעה לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ושמעתי את עדויות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי יש לדחות את התביעה.
יתר על כן, אני סבורה כי דווקא אותן הסכמות משתנות בין הצדדים מלמדות על כי חיובה של הנתבעת לשלם דמי תיווך בנסיבות המקרה דנן תחטא ללשון חוק המתווכים ולרציונל הניצב בבסיסו, שכן יש בכך כדי להצביע על חוסר הבהירות והוודאות בהסכמות הצדדים ובתנאי ההיקשרות ביניהם- אותה חוסר וודאות שביקש המחוקק לצמצם באמצעות חקיקתו של חוק המתווכים.
לאור כל האמור לעיל התביעה נידחית.
התובע ישלם לנתבעת הוצאות משפט בסך 300 ₪.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך המרצת פתיחה (ה"פ) שהוגש בשנת 2019 בהמחוזי נצרת נפסק כדקלמן:

במכתבו מיום 27.4.18, הודיע ב"כ המבקשים כי המשיבים הפרו את הסכם השכירות ואף שהמצב המשפטי כבר מאפשר את מכירת הדירה, הם מנסים, בחוסר תום לב, לזכות מן ההפקר על ידי מכירת הדירה במחיר גבוה מזה שסוכם, וזאת לאחר שהמבקשים כבר השקיעו כספים בדירה תוך הסתמכות על כך שהיא תמכר להם.
בהיעדר הסכם אופציה מחייב, לא היה פסול בכך שהמשיבים העמידו את מחיר הדירה על סכום העולה על 800,000 ₪ ומעיון בתמלילים עולה כי המבקש לא היתנגד למכירת הדירה לאחרים במחיר של מיליון ₪ ורק בדיעבד נטען על ידי המבקשים כי הם עצמם הסכימו לרכישת הדירה גם במחיר זה. טענת המבקשים כי הם השקיעו בשפוץ הדירה נטענה על ידם בעלמא, בלא פירוט כדבעי ובלא אסמכתות כלשהן.
...
בסיכומו של דבר, המבקשים לא הוכיחו קיומו של הסכם אופציה תקף לרכישת הדירה אשר הופר על ידי המשיבים.
משכך, דין תביעתם לאכיפת ההסכם להידחות וכך גם בקשתם לפיצול סעדים.
על יסוד האמור לעיל, התובענה נדחית.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2019 בשלום נצרת נפסק כדקלמן:

במכתבו מיום 27.4.18, הודיע ב"כ המבקשים כי המשיבים הפרו את הסכם השכירות ואף שהמצב המשפטי כבר מאפשר את מכירת הדירה, הם מנסים, בחוסר תום לב, לזכות מן ההפקר על ידי מכירת הדירה במחיר גבוה מזה שסוכם, וזאת לאחר שהמבקשים כבר השקיעו כספים בדירה תוך הסתמכות על כך שהיא תמכר להם.
בהיעדר הסכם אופציה מחייב, לא היה פסול בכך שהמשיבים העמידו את מחיר הדירה על סכום העולה על 800,000 ₪ ומעיון בתמלילים עולה כי המבקש לא היתנגד למכירת הדירה לאחרים במחיר של מיליון ₪ ורק בדיעבד נטען על ידי המבקשים כי הם עצמם הסכימו לרכישת הדירה גם במחיר זה. טענת המבקשים כי הם השקיעו בשפוץ הדירה נטענה על ידם בעלמא, בלא פירוט כדבעי ובלא אסמכתות כלשהן.
...
בסיכומו של דבר, המבקשים לא הוכיחו קיומו של הסכם אופציה תקף לרכישת הדירה אשר הופר על ידי המשיבים.
משכך, דין תביעתם לאכיפת ההסכם להידחות וכך גם בקשתם לפיצול סעדים.
על יסוד האמור לעיל, התובענה נדחית.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

טיעוני העותרים העותרים בעת"מ 20652-11-20 (להלן בפרק זה: העותרים) טוענים כי ניכנסו לדירות בשכירות לאחר הצגת "תעודת זכאות" על פי נהלי המשיבים וכן הציגו תלושי שכר; כי בכל תקופת השכירות שילמו דמי שכירות כנהוג בקרב דיירי הדיור הצבורי; כי דירותיהם תוחזקו על ידי עמידר; כי העותרים השקיעו בדירות והתבססו בהן, ומשכך התגבשה בהם ציפייה לגיטימית לרכישתן; וכי לאלפי שוכרים במעמד דומה למעמדם התאפשר במשך השנים לרכוש את הדירות שבהן התגוררו, ומשכך פוגעת ההחלטה בעיקרון השויון.
...
דין שתי העתירות להידחות, מהטעם שהדירות מושא העתירה אינן בבחינת "דיור ציבורי", וכן מהטעם שבטרם כניסתם של העותרים לדירות לא הוכרו הם כזכאים לדיור ציבורי.
מהמקובץ עולה כי דין העתירה להידחות, הן מאחר שהדירות מושא העתירה אינן בבחינת "דירות ציבוריות" והן מאחר שזכאותם של העותרים לדיור ציבורי לא נבחנה בטרם כניסתם לדירות.
אשר על כן שתי העתירות נדחות.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך תיק אזרחי דיון מהיר (תאד"מ) שהוגש בשנת 2023 בשלום קריות נפסק כדקלמן:

כן צירף התובע הצעת מחיר לבצוע עבודות שפוץ בדירה וכן קבלות/חשבוניות על רכישת חומרים וכלי עבודה (נספחים 5 ו - 9 לתצהירו של התובע), ואולם גם בכך אין להעיד על כי הנזקים הנטענים נגרמו בתקופת השכירות על ידי הנתבע.
...
ביום 1.9.2020 נחתם בין התובע ובין הנתבע הסכם שכירות לתקופה של 12 חודשים נוספים החל מיום 1.9.2020 ועד ליום 30.8.2021 (להלן: "הסכם השכירות השני" או "ההסכם"), וזאת לאחר שהתובע נעתר לבקשותיו של הנתבע להאריך את תקופת השכירות, ובכפוף לכך שהנתבע יעמוד בההתחייבותו ויפעל לתיקון הליקויים בדירה.
אשר על כן, ומשלא הורם הנטל הנדרש, אני מורה על דחיית התביעה לפיצוי בגין נזקים.
דין טענה זו להידחות בשים לב לכך שאין המדובר באותם ראשי נזק שכן הפיצוי המוסכם התבקש בגין האיחור בפינוי הדירה ולא בגין הנזקים הנטענים (ראו לעניין זה ע"א 628/87, חורי נ' חברת החשמל לישראל בע"מ פ"ד מו (1) 115, 123 (4.12.1991).
אשר על כן, ונוכח כל האמור לעיל, מצאתי לקבל את התביעה בחלקה ולחייב את הנתבע לשלם לתובע סך של 7,000 ₪ בצירוף הוצאות שכר טרחת עורך דין בסך 2,000 ₪ והחזר אגרת בית המשפט בסך 948 ₪.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו