היה עליו לרכוב בכביש כפי תקנה 129(א) לתקנות התעבורה, הקובעת:
"לא ירכב אדם על אופניים על מדרכה או על חלק מהדרך המיועד להולכי רגל בלבד; אולם מותר להולך רגל להוביל אופניים על המדרכה אם אין בכך הפרעה להולכי רגל.".
יובהר, כי אין משמעות לעובדה כי רוכב האופניים רכב על האופניים החשמליים מעט זמן או למרחק קטן.
...
על יסוד החומר המונח לפניי, לאור התרשמותי הבלתי אמצעית מהעדים במהלך חקירתם בבית המשפט, בשים לב להגיון שבקרות התאונה ונסיבות התרחשותה ומוקדי הנזק בכלי הרכב, תוך שאני לוקח בחשבון את טענותיהם ההדדיות של הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל חלקית, באופן שהנתבע יישא באחריות לקרות התאונה בשיעור 25% ואילו הנוסעת ברכב התובעת תישא באחריות לקרות התאונה בשיעור 75%, מהנימוקים המובאים להלן:
6.1.
איני מקבל את גרסתו של רוכב האופניים החשמליים, לפיה מהירות נסיעת האופניים החשמליים הייתה 5 קמ"ש בלבד.
אשר למחלוקת בעניין הנזקים הנטענים שנגרמו לרכב התובעת כתוצאה מהתאונה, ובמיוחד לגבי טענתה של ב"כ הנתבע לגבי נזקים שמנויים בחוות דעת שמאי רכב התובעת אשר לא קשורים לתאונה, כדוגמת הדלת הימינית האחורית, הרי שאיני מקבל טענה זו של ב"כ הנתבע.
אשר על כן, הנתבע ישלם לתובעת את הסכומים הבאים:
7.1.
