רכיבה על אופנוע על גלגל אחד: עבירת תנועה

כתב האישום ממשיך ומתאר את המלטות הנאשם וחלק מקבוצת הרוכבים מהשוטרים, וצוין כי במהלך ההמלטות בוצעו על-ידי הרוכבים והנאשם מיגוון עבירות תנועה, לרבות נסיעה מהירה על שול הכביש בנגוד לכיוון התנועה, חציית צמתים באור אדום, חציית קו הפרדה רצוף, מעבר תדיר בין נתיבים ונסיעה על גלגל אחד.

לאחר השרות הצבאי ובאותה תקופה בה עבד בתחנת הדלק, הוציא הנאשם רישיון על אופנוע, ובהמשך רכש אופנוע בעל יכולות ביצוע גבוהות, ונהנה מחוויית הרכיבה והריגוש הכרוך בה. הנאשם תיאר בפני שרות המבחן כי הכיר רוכבי אופנוע נוספים, ויחדיו התגבשו לכדי קבוצת רכיבה.

...

על רקע האמור לעיל, נמנע שרות המבחן מהמלצה טיפולית, והמליץ על ענישה קונקרטית ומוחשית.

מסקנה זו מבוססת על הנתונים הבאים: (א) הודאת הנאשם והבעת החרטה – אין חולק כי שעה שנאשם מקבל אחריות על מעשיו ניתן לראות בכך כאקט המצדיק הקלה בעונש, וכך יש לנהוג אף בענייננו.

סבורני כי מדובר בנתון המצדיק התחשבות בעונש, בוודאי כאשר העבירות בוצעו בסמיכות יחסית לשירות הצבאי ולא שנים רבות לאחר סיומו.

האחר והקטין חתכו אמצעי האבטחה והשלושה הניעו את הרכב בדרך שאינה ידועה ונהגו בו לעבר פזורת אלהוואשלה הסמוכה לבסיס "נבטים". בהמשך, בסמוך לשעה 08:30 לאחר שהתקבלה התראה משטרתית על המצאות הרכב בפזורת אלהוואשלה, הגיעו שוטרים לבושים במדים רכובים על אופנועים משטרתיים למקום והבחינו בנאשם ובקטין בסמוך למיתחם מגורים.

בהמשך לאמור ולאחר שהשוטרים חשו סכנה ממשית לחייהם, שלפו נשקם האישי והחלו לירות על גלגלי רכב השטח במטרה לעצרו אולם הנאשם והקטין לא חדלו והמשיכו בנסיעה מספר מטרים כאשר האופנוע של השוטר סתיו נגר תחת גלגלי רכב השטח עד אשר מנע מהם להמשיך ולנסוע בשלב זה שילבו להילוך אחורי נסעו מעט אחורה ואז שוב קדימה במטרה לנסות ולהשתחרר מהאופנוע, כל זאת כאשר השוטרים ממשיכים לירות על גלגלי הרכב, לאחר שלא הצליחו לברוח, הצליח השוטר ניקולאי להכניס ידו מבעד לדלת רכב השטח ולשלוף המפתח ולדומם המנוע.

הנאשם עצמו הביע חרטה על מעשיו, סיפר שמצוי במעצר מזה כשנה, העלה הקושי האישי והמשפחתי בשל כך. הנאשם הדגיש שמאז סיום מאסרו בשנת 2015 עלה על דרך הישר, עבד לפרנסתו עד החל משבר הקורונה, נותר ללא עבודה, נקלע למצוקה כלכלית וביצע המיוחס לו. דיון מיתחם העונש ההולם כתב האישום מתאר ארוע אחד מתמשך, הכולל מספר מעשים, שלפי מבחן הקשר הדוק יש לראותם כארוע אחד, הואיל והמדובר במעשים שונים אשר היוו חלק מאותה תוכנית עבריינית, אף אם זו התגבשה "תוך כדי תנועה", מדובר במעשים שהתקיימו בסמיכות זמנים ונובעים זה מזה (ראה ע"פ 4910/13 גאבר נ' מדינת ישראל (29.10.14), בע"פ 2519/14 אבו קיעאן נ' מדינת ישראל (29.12.14)) ומכאן שיש לקבוע מיתחם עונש הולם אחד.

עפ"ג (מחוזי מרכז) 61853-01-13 דעמה נגד מדינת ישראל (7.4.13) נדחה עירעורו של נאשם אשר הורשע בעבירות של גניבת רכב, נהיגה פוחזת וכניסה לישראל שלא כדין, ונדון ל -  15 חודשי מאסר בפועל בגין גניבת רכב אחת ועבירות נילוות.

...

יפים לעניין זה דבריו של כב' השופט רובינשטיין בע"פ 11194/05אבו סבית נ' מדינת ישראל (15.5.06): "כל מקרה לנסיבותיו, אך המדיניות הכוללת בעבירות גניבת רכב, ולא כל שכן כשמצטרפות אליהן עבירות נלוות, ואף עבירות הקשורות בסחר, הכרח שתהא מחמירה. למרבה הצער, תופעת גניבות הרכב טרם נעקרה משורש, ומכת המדינה שאליה נדרש בית משפט זה לפני בדיוק עשור... כמעט שהפכה לעשר מכות; היא ממשיכה לנגוס ברכושם של רבים, ופגיעתה רעה כלכלית ואנושית. המעט שבידי בית משפט זה לעשות הוא לחזק את ידיהם של בתי המשפט הדיוניים בראייה מחמירה של העבירות הכרוכות בכך". באיזון בין השיקולים השונים, סבורני כי יש לגזור על הנאשם מאסר בפועל לתקופה משמעותית.

הרכיבים הכספיים סבורני כי יש לפצות את בעל רכב השטח בגין הנזק המוחשי שנגרם לרכב וכן בגין הנזקים הנלווים לכך.

אשר על-כן, הנני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: 30 חודשי מאסר בפועל, בניכוי ימי מעצרו בגין תיק זה. 8 חודשי מאסר על תנאי, לבל יעבור הנאשם במשך 3 שנים מיום שחרורו מן המאסר עבירת רכוש מסוג פשע.

בית משפט השלום סקר במסגרת הכרעת הדין את הראיות שהובאו בפניו, ביניהן עדותו של בוחן התנועה המשטרתי, מטעם המשיבה (להלן: הבוחן); עדות מומחה לחקירת תאונות דרכים מטעם ההגנה (להלן: מומחה ההגנה); ועדות מומחה לרכיבה על אופנועים, מטעם ההגנה (להלן: מומחה האופנועים).

אשר לעונש הפסילה, ולבקשת המבקש, החליט בית המשפט לסווג את הפסילה באופן שיאפשר למבקש לנהוג על רכב דו גלגלי, ובהמשך, יצאה החלטה משלימה שאיפשרה למבקש לנהוג על טרקטור.

כמו כן, אשר לעצם ההגדרה של "שדה ראיה", נקבע כי בנגוד לטענת המבקש – מושגי הראות והנראות מתייחסים לדברים המשפיעים על שדה הראיה של הנהג, ובעניינינו, לא היתקיים אף אחד מהקריטריונים המעידים על בעיה של ראות או נראות, ועל כן לא נפל כל פגם בנסוי שדה הראיה שערך הבוחן.

נטען, כי עולה סתירה בגירסת הבוחן, שכן, לא נמצא כל הסבר מדוע רוכב האופנוע לא בלם אם אכן היה בשדה הראייה של המבקש – ולפיכך, ניתן לגזור כי נפגע העבירה לא היה בשדה ראייתו, כך שלכל הפחות מיתקיים ספק סביר בנוגע לאשמתו.

...

לאור כל האמור, הורה בית המשפט המחוזי כי המבקש ירצה עונש מאסר בפועל בן 4 חודשים, חלף צו השל"צ, כאשר הורה בית המשפט על הממונה על עבודות השירות להגיש עדכון האם המבקש יכול לבצע את המאסר בדרך של עבודות שירות; עונש הפסילה בפועל הועמד על 40 חודשים, והחלטת בית משפט השלום לגבי סיווג הפסילה – בוטלה.

דיון והכרעה לאחר עיון בבקשה, על נספחיה, באתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות, וזאת מבלי להידרש לתשובת המשיבה.

סוף דבר: הבקשה נדחית, הבקשה לעיכוב ביצוע נדחית ממילא.

עת/1 כתב נסיבות האירוע בת/1: "בהיותי בנסיעה על 375 למזרח נסעתי אחרי המובילית הנ"ל כאשר היא נסעה אחרי רכב חום קטן (קיה), ואז הנהג יצא לעקיפה על קו הפרדה מקווקוו. העקיפה היתה מול מיגרש הגרוטאות של הרכבים של חוסאן. לפתע הבחנתי כי רכב שנסע ממול נאלץ לסטות לשול הדרך הימני בנתיב נסיעתו למערב, במקום ישנם שני נתיבים, אחד לכל כיוון נסיעה ושול רחב. אני שהייתי במרחק של כ-20 מטר אחריו הבחנתי בעקיפה בבירור ובכך שהוא גרם בעקיפה שלו לסטייה של הרכב לשול הדרך ...". לעניין עבירת המטען שאינו מחוזק כתב: "במובילית ישנם שלושה רכבים למעלה שאינם קשורים כראוי, היוה סיכון אמיתי לרכבים בעקיפתו". בעדותו בפני הוסיף ע"ת 1 כי היה רכוב על אופנועו פרטי, לבוש במדי מישטרה.

דיון והכרעה תקנה 47(ד) לתקנות התעבורה קובעת כהאי לישנא: 47(ד) נוהג רכב לא יעקוף רכב, אלא אם הדרך פנויה במרחק מספיק כדי לאפשר לו את ביצוע העקיפה ואת המשכת הנסיעה בבטיחות ללא הפרעה וללא סיכון לנסיעתו של רכב אחר, וללא הפרעה אחרת לתנועה מכל כיוון שהוא.

הרעה החולה של הגזרה שלנו זה משאיות המובילות רכבים פסולים ומשטובות, הקומה השניה של הרכבים על מנת לחסוך זמן מסיבותיו במקום שהרכבים יקשרו בגלגלים שלהם בקומה שניה שזה מסוכן, במקום קשורים בגלגלים למיתקן לוקחים כבל וקושרים מתחת לרכב.

...

מאידך, אם אכן השוטר לא שם ליבו לרכב אשר סטה לשול, האם אין בכך ללמד כי יתכן וטעה ולא נגרמה הפרעה או סיכון? אינני מקבל גם טענת ע"ת 1 כי לא היה צורך בעריכת סקיצה (פרו' עמ' 7 ש' 2).

לא שוכנעתי מהי הדרך בה היו הרכבים קשורים ומה הפגם שנפל, אם בכלל, בדרך זו וקצין המשטרה אישר בעדותו כי המטען כלל לא התנדנד (פרו' עמ' 6 ש' 14).

מחוסרים ראייתיים משמעותיים אלה זכאי להנות הנאשם ועל כן אני מורה על זיכויו גם מעבירה זו. העתק הכרעת הדין נמסר לתובע עו"ד יוסי זכות.

הנאשם פגע באופנוע עליו רכב שוטר, שבר את מזוודת האופנוע וכמעט גרם לאבוד השליטה של על האופנוע.

קבוצת הרוכבים יצאה לרכיבה משותפת, חרף סגר כללי בעקבות מגיפת הקורונה.

אחר כך נימלט הנאשם יחד עם אחרים מהמקום, תוך ביצוע מיגוון עבירות תנועה, לרבות נסיעה מהירה על שול הכביש בנגוד לכיוון התנועה, חציית צמתים מרומזרים במופע אור אדום, חציית קו הפרדה רצוף, מעבר בין נתיבים ונסיעה על גלגל אחד.

...

סוף דבר באיזון בין השיקולים השונים, לאחר שקלולם של מכלול הנסיבות לכף חומרה ולכף קולא, כפי שפורטו לעיל, אני מתרשמת, כי יש לגזור על הנאשם עונש כולל המצוי בשליש התחתון של מתחם העונש ההולם.

בהתאם, אני גוזרת על הנאשם עונש מאסר בפועל של 26 חודשי מאסר, לצד ענישה נלווית.

נוכח האמור, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים: 26 חודשי מאסר בפועל, בניכוי ימי מעצרו.