הנתבעת טענה כי המבוטח ניסה לחצות את מעבר השער בעת תנועת השער, תוך שהוא סוטה לנתיב השמאלי מתוך רצון להשיג את השער הנע מימין לשמאל, במקום להמתין לעצירת ופתיחת השער, כנדרש וכמצופה, כאשר רשלנות זאת, המלווה בנסיעה מהירה, היא הגורם העקרי לקרות ההיתנגשות שבין השער למכונית.
הדברים מקבלים חזוק, כאשר מאשר המבוטח בעדותו, כי בסמוך לשער מותקן פס האטה המיועד להביא להפחתת מהירות הנסיעה בשער (אם כי לעתים היה עוקף את פס ההאטה מצידו כדי לאפשר נסיעה נוחה יותר מבחינתו).
באשר לאמירת התובעת כי לא היה שלוט מזהיר ולא הייתה מוכנות לתנועה המפתיעה של השער, הוצגה תמונת השער המכיל אזהרה מפורשת ומודפסת באותיות של קידוש לבנה, ואף הובהרה ההכרות של המבוטח עם השער, פעילותו, שעות פעילותו (במהלך היום ובמהלך שעות הערב/לילה, ולא מצאתי כי הנתבעת הפרה כל חובת זהירות המוטלת עליה בהקשר זה.
באשר לטענה כי על השער אמורים היו להיות חיישנים אשר יאתרו את כלי הרכב המגיע, יעצרו את פעולת השער ואף יסיעו אותו אחורנית במידה וטווח הסגירה שלו נחסם על ידי מכונית, ראשית יצוין כי לאור צורת הנזק, ספק אם בטענה כאמור יש חשיבות או משמעות, שכן התמשכות הפגיעה מלמדת על אי הבחנה בשער או ניסיון לחצות את מפתח השער בעת סגירתו, וגם אם היה השער נעצר בשלב זה או אחר, אין בכך לגרוע מהאחריות לנהיגה לא זהירה מצד המבוטח, אולם בשים לעדות מר זהבי, עמ' 8 לפרוטוקול שורה 12 ואילך, גם מבחינה עובדתית, חיישן אינפרא אדום מותקן על השער, ואני מקבל את סברתו של מר זהבי, כי ככל הנראה השער נעצר, שכן לדבריו, אם השער היה ממשיך בתנועתו, הייתה מכונית המבוטח נמחצת, או לכל הפחות הייתה מעיכה במקום המגע (ואין הדברים כך, כעולה מהראיות אשר הוצגו).
...
המסקנה יכולה להיות או שהמבוטח נסע במהירות מופרזת (ואז מרחק העצירה מתארך), או שלא הבחין בפגיעה עד שנסע ושפשף את השער לכל אורך המכונית, כך או כך מדובר בנסיבות המצדיקות על מחדל מצד המבוטח ולא מצד הנתבעת.
באשר לאמירת התובעת כי לא היה שילוט מזהיר ולא הייתה מוכנות לתנועה המפתיעה של השער, הוצגה תמונת השער המכיל אזהרה מפורשת ומודפסת באותיות של קידוש לבנה, ואף הובהרה ההיכרות של המבוטח עם השער, פעילותו, שעות פעילותו (במהלך היום ובמהלך שעות הערב/לילה, ולא מצאתי כי הנתבעת הפרה כל חובת זהירות המוטלת עליה בהקשר זה.
באשר לטענה כי על השער אמורים היו להיות חיישנים אשר יאתרו את כלי הרכב המגיע, יעצרו את פעולת השער ואף יסיעו אותו אחורנית במידה וטווח הסגירה שלו נחסם על ידי מכונית, ראשית יצוין כי לאור צורת הנזק, ספק אם בטענה כאמור יש חשיבות או משמעות, שכן התמשכות הפגיעה מלמדת על אי הבחנה בשער או ניסיון לחצות את מפתח השער בעת סגירתו, וגם אם היה השער נעצר בשלב זה או אחר, אין בכך לגרוע מהאחריות לנהיגה לא זהירה מצד המבוטח, אולם בשים לעדות מר זהבי, עמ' 8 לפרוטוקול שורה 12 ואילך, גם מבחינה עובדתית, חיישן אינפרא אדום מותקן על השער, ואני מקבל את סברתו של מר זהבי, כי ככל הנראה השער נעצר, שכן לדבריו, אם השער היה ממשיך בתנועתו, הייתה מכונית המבוטח נמחצת, או לכל הפחות הייתה מעיכה במקום המגע (ואין הדברים כך, כעולה מהראיות אשר הוצגו).
המסקנה המתבקשת מהעדויות אשר נשמעו: ניתן לומר בוודאות כי מדובר בשער אשר פעולתו ארוכה ואיטית, וכי לנהג המבוטח לא הייתה דרך לפתוח את השער ממכוניתו (שלט או אמצעי אחר) אלא היה עליו להתקשר לצד ג' אשר יפעיל אמצעי זה או אחר וידאג לפתיחת השער הנסגר, והמגע בין השער למכונית היה נמשך וממושך, כל אלו מצביעים כי גרסת התובע הינה הרבה פחות סבירה מגרסת הנתבעת.
