האחריות לגרימת התאונה -
העובדה כי נהג המחפרון הציג גרסאות שונות, כמו גם העובדה כי הנתבעים נימנעו מלהביא את מכווין התנועה מטעמם שנכח לטענתם במקום בזמן התאונה, מלמדים כי יש להעדיף את גרסת נהג רכב התובעת, אשר הייתה עקבית ולא נסתרה;
חזוק נוסף לכך מצאתי בעובדה כי תאורו של נהג המחפרון בגירסתו הראשונה, כפי שעולה מטופס ההודעה, מתארת את מקום התאונה באופן זהה לגירסת נהג רכב התובעת.
הלכה היא כי טענה בדבר העידר כסוי בטוחי בגין אי שתוף פעולה מצד המבוטחת יש להוכיח כדבעי, תוך פירוט הפעולות שנעשו מצד המבטחת, הפעולות שנדרשו מאת המבוטחת ואשר לא ביצעו, וזאת בנוסף לנזק שיכול ונגרם למבטחת בעקבות העידר שתוף הפעולה מצד המבוטחת – הנטל להוכיח טענה זו מוטל על המבטחת, הצד השלישי;
לא אך זאת, הרי שעל המבטחת להוכיח אף כי אם הייתה המבוטחת משתפת פעולה עם המבטחת, הרי שהיה בכך כדי להפחית את החיוב, במלואו או בחלקו – ואם כך, אזי באיזה שיעור הפחתה מדובר.
...
אלא, שנהג התובעת השיב לכך כי כשהבחין במחפרון לראשונה, ולא במרחק רב ממנו, היה המחפרון בעמידה, וכי על כן מתבקשת המסקנה כי נסיעתו לאחור ופגיעתו ברכב התובעת תוך זמן קצר נעשתה אגב נסיעה לאחור במהירות מופרזת, כך שלא נותרה לנהג התובעת כל אפשרות לחמוק מהפגיעה.
לאור כל האמור לעיל, הרי שלא הוכח העדר שיתוף פעולה מצד הנתבעים, או כי היה בו כדי לפגוע בשיעור הפיצוי שהושת על הנתבעים ושעל המבטחת, צד ג', לשאת בו;
לעניין סכום ההוצאות נשוא תיק ההוצאה לפועל, אני סבור כי עם הגשת התביעה נגד הנתבעים, בין אם סברו כי הכיסוי הביטוחי חל, ובין אם לאו, הרי שלא היה נכון מצדם להתעלם מקיומו של ההליך המתנהל, ואין בעניין זה להשית את ההוצאות להם נדרשה הנתבעת בעקבות הליך ההוצאה לפועל, על הצד השלישי, שכן מדובר בתוצאה ישירה של מחדליה של הנתבעת, כפי שטען ב"כ הצד השלישי.
סיכומו של דבר –
לאור כל האמור לעיל, ולאחר שמצאתי את הנתבעים אחראים לנזקי התובעת בגין התאונה, אני מחייב את הנתבעים לשלם לתובעת את הסך של 15,315 ₪ בתוספת אגרת בית משפט בסך של 374 ₪, שכר בטלת העד מטעם התובעת בסך של 350 ₪ וכן שכר עורך דין בסך של 2,687 ₪;
היות ומסקנתי היא כי אין מקום לטענה בדברת הסרת הכיסוי הביטוחי, הרי שהחיובים הנ"ל ישולמו לתובעת באמצעות הצד השלישי;
הנתבעים יישאו בסכום ההוצאות נשוא תיק ההוצאה לפועל, ככל ולא שולמו, בסך של 2,788 ₪.
