בגין כך, יוחסה למשיב עבירה של היתנהגות העלולה להפר את שלום הציבור לפי סעיף 216(א)(4) לחוק העונשין, התשל"ז-1977, וכן שורת עבירות לפי תקנות התעבורה, התשכ"א-1961 לרבות שינוי מבנה רכב, רכב שמבנהו שלא לפי התקנות, רכב המשמיע רעש בלתי רגיל עקב ליקוי, ורכב הנמצא במצב שעלול לסכן עוברי דרך.
בהחלטתו מאותו היום (22.11.2023) קבע בית משפט קמא כי קיימות ראיות לכאורה לכלל העבירות, למעט לעבירה של נהיגה ללא רישיון נהיגה שפקע (אשר ביחס אליה, המשיב הציג רישיון נהיגה בתוקף עד שנת 2026).
...
משכך, אני סבורה כי לא ניתן להסתפק בעניינו של המשיב בתנאים כספיים גרידא, שכן אין בכך כדי לתת מענה הולם למסוכנות הנשקפת ממעשיו של המשיב בקשר עם נהיגתו בכביש.
באיזון בין השיקולים, אני רואה להיעתר לערר המדינה באופן חלקי כדלקמן: מצד אחד, אראה להימנע מלהורות על מעצר בית לילי כפי שנקבע בערר בתיק האחר, וזאת מאחר שכאמור בניגוד לערר בתיק האחר, אין טענה שהמשיב שלפניי ביצע את המעשה כחלק מפעילות מאורגנת בחבורה, וכמו כן המשיב אינו מצוי בתנאים מגבילים מזה כשבוע וחצי.
סוף דבר; ערר המדינה מתקבל באופן חלקי כך שרישיון הנהיגה של המשיב ייפסל למשך 3 חודשים מהיום.