בית המשפט המחוזי בירושלים
בשבתו כועדת היתרים
לפי חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), תשכ"ט-1969
17 דצמבר 2023
ו"ע 18867-11-23 פחימה נ' נציבות שירות המדינה
בפני
כב' השופט בדימוס משה יועד הכהן
אהוד הלוי עו"ד, חבר
משה שגיא, חבר
המבקש
יגאל פחימה
המשיבה
נציבות שירות המדינה
ע"י ב"כ עו"ד רבקה סוויסה
החלטה
במסגרת תפקידו כמנהל היה המבקש שותף בקביעת מדיניות המיסים בתחום גבית בלו על דלק ,מס קניה ביצור מקומי והישבון בלו על סולר, זאת בנוסף היותו אחראי על הבקורת והפיקוח לגבי גופים הפטורים מתשלום בלו וייעוץ למנהל רשות המסים בנושא מתן וחידוש רישיונות ייצרן דלק ואישורים שנתיים לגופי פטור.
על תכלית החוק, עמד פרופ' י' זמיר בספרו הסמכות המנהלית:
"הטעם שביסוד חוק זה הוא, בראש ובראשונה, השמירה על טוהר המידות בשירות הצבורי. מכאן נגזרים טעמים נוספים, ובעיקר שמירה על אמון הציבור בשירות הצבורי וכן הניהול התקין והיעיל של השרות. באופן מיוחד, ההגבלות נועדו למנוע שתי תופעות שליליות. ראשית, הן נועדו למנוע מצב שבו איש ציבור מתכנן, לקראת פרישתו משירות הציבור, להיתקשר מיד לאחר הפרישה, כעובד שכיר או כנותן שירות, עם גוף עסקי שבו הוא מטפל במסגרת התפקיד הצבורי שלו, והקשר הצפוי עם גוף זה עשוי להשפיע עליו במילוי תפקידו, כגון במסגרת הטיפול בבקשה למתן רישיון או תמיכה לאותו גוף. שנית ההגבלות נועדו למנוע מצב שבו מי שהיה איש ציבור, מנצל לאחר פרישתו משירות הציבור את המעמד והקשרים שנוצרו בתקופת כהונתו בשירות כדי לקדם עניינים אישיים או עיסקיים." (ראו: יצחק זמיר הסמכות המנהלית כרך א' 665 (מהדורה שניה, 2010)).
לצידו נקבע נוהל לפיו עניינים תקציביים הנוגעים למכון טופלו על ידי רפרנטים שהיו אמנם כפופים פורמאלית למבקש שם, אך עבדו בנושאים אלה במישרין מול השר, המנכ"ל והיועץ המשפטי של המשרד, ללא מעורבות ישירה או עקיפה שלו.
...
שקלול מכלול הנתונים לעיל מוביל אותנו למסקנה, כי יש לקבוע במקרה זה תקופת צינון של שמונה (8) חודשים ממועד הפרישה הסופי משירות המדינה.
