מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

רישום שגוי של שכר בתלוש

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2019 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

" אשר לטעויות לכאורה בתלושי השכר של הנתבע, שאליהן הוא הופנה, נאמרו הדברים הבאים: "מפנה אותך לחודש 2/14 בתלוש רשום 26 ימי עבודה ועוד שני ימי חופשה, כיצד בחודש פברואר יש 26 ימי עבודה ועוד שני ימי חופש?". בתשובה השיב רו"ח טארק, כי "יכול להיות שהעובד עצמו מבקש לנצל ימי חופשה ואז אני לא יכול למנוע את זה ממנו, זו זכותו של העובד"[footnoteRef:262].
...
לסיכום לסיכום כלל האמור לעיל, אנו קובעים בזאת כדלקמן – אשר לתביעה העיקרית – על הנתבע לשלם לתובע את הסכומים הבאים, כדלקמן: פיצוי בגין נזק ממוני בסך של 194,586 ₪; פיצוי בגין נזק לא ממוני בסך של 50,000 ₪; פיצוי בגין הנזק שנגרם כתוצאה מעזיבתו הפתאומית של הנתבע את מקום העבודה בסך של 27,000 ₪; סך של 2,230 ₪ בגין החזר הלוואה.
אשר ליתר רכיבי התביעה העיקרית – החזר בגין השתתפות עצמית ששילם התובע בשל תאונה שביצע הנתבע; החזר כספים ששולמו על ידי התובע בגין ביטוח הרכב של הנתבע, הרי שדינם להידחות.
אשר ליתר רכיבי התביעה שכנגד – פיצוי בגין פיטורים שלא כדין ובגין פיטורים ללא קיום שימוע, פיצוי בגין אי-מתן הודעה מוקדמת, פיצויי פיטורים, דמי נסיעה, תוספת מקצועית, דמי אש"ל ופיצוי בגין אי-מתן הודעה לעובד, הרי שדינם להידחות.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2021 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

עיון בתלושי השכר של התובע מעלים כי שכרו פוצל לשכר יסוד בסך של כ- 5700 ש"ח וכן רכיב בונוס שהיה משתנה מידי חודש בחודשו .
כמו כן, שעה שהיתה מחלוקת בדבר תחולת חוק שעות עבודה ומנוחה ושעה שקבענו כי אין אנו מקבלים את גרסת התובע לעניין גירסתו בדבר כמות השעות בהם עבד, ונוכח אופי תפקידו של התובע והמחלוקת בכל הנוגע למשמעות רכיב הבונוס, לא שוכנענו כי הרישום השגוי בתלוש השכר בנוגע לשעות העבודה ורכיב הבונוס נבע מהטעיה אלא מחילוקי דיעות שיש בהן ממש, משכך לא שוכנענו כי מיתקיים בעניינינו יסוד הרישום המוטעה "ביודעין" בתלוש השכר, שקיומו הוא תנאי לפסיקת הוצאות לדוגמה, כאמור בסעיף הנ"ל. משכך לא שוכנענו כי יש לחייב את הנתבעת בפצוי בגין רכיב זה. סוף דבר בתוך 30 יום מקבלת פסק הדין תשלם הנתבעת לתובע את הסכומים, כמפורט: פיצוי בגין אי הפרשה מלאה לפנסיה: 11,319 ₪ בצרוף הפרישי ריבית והצמדה מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום בפועל.
...
ביום 6.7.20 ניתנה החלטת חברתי השופטת (בדימוס) יפית גיסין- זלמנוביץ : "....היות ומצאתי, כי המחדל עליו הלינה הנתבעת לא נגרם בזדון או במתכוון, אני מתירה לתובע להגיש את המסמכים שגולו על ידו במסגרת תצהיר גילוי המסמכים הראשון. אף שלא הוגשה על ידו בקשה לצירוף ראיות נוספות, מטעמים שלא הובהרו דים, אני מוצאת לקבל את המסמכים שצורפו, לראשונה, לתצהיר גילוי המסמכים המשלים.48. בנסיבות אלה אני סבורה כי יש לאפשר לנתבעת להגיש תצהיר עדות ראשית משלים אשר יאזן בצורה ראויה את הנחיתות הראייתית שנגרמה לה, אף כי יש לה אשם תורם בכך, וודאי יהיה בכך כדי לשרת את פני הצדק..."כפועל יוצא מהחלטה זו הנתבעת הגישה תצהיר משלים.
עקב פרישתה של חברתי השופטת (בדימוס) יפית זיסין זלמנוביץ, התיק הועבר לדיון בפני מותב בראשותי ומשכך ביום 28.10.20 התקיים דיון הוכחות נוסף במסגרתו ביקש התובע לבצע השלמת חקירה לתובע בשל הגשת תצהיר משלים מטעם הנתבעת ובית הדין קבע: "נוכח העובדה שהשלמה זאת נעשתה לאחר שהתובע כבר העיד, שוכנעתי כי יש לאפשר השלמת חקירה נגדית של התובע, רק בנוגע למסמכים החדשים שצורפו, וזאת במסגרת 5-10 דקות בלבד." דיון והכרעה: השכר הקובע של התובע – האם יש לראות בבונוס שכר קובע? לטענת התובע , "הבונוסים" שקיבל לאורך תקופת העסקתו לא היו בגדר סכום נלווה אלא היו חלק אינטגראלי משכר עבודתו.
בית הדין סבר כי בכל המקרים האלה "קיים קושי מובנה לשייך את הזכאות לעמלה ליום או לשעת עבודה מסוימת, וכפועל יוצא מכך לקבוע כי המכירה בוצעה בשעות עבודה נוספות או במנוחה השבועית". לצורך הכרעה בשאלת הכללת רכיב העמלה ב"שכר הרגיל" לתשלום גמול שעות נוספות, קבע בית הדין הארצי מספר מבחני עזר: "המנגנון המוסכם לתשלום עמלה – כגון האם משולמת עמלה בעד כל עסקה או בעד עסקאות שמעבר לרף מסוים?". "סוג העסקה שבעדה משולמת העמלה – האם מדובר בעסקה שנערכת באופן ממוקד, שניתנת לאיתור בזמן ובמקום, או בעסקה שקשירתה מתמשכת על פני פרק זמן ארוך?" "שיעור מרכיב העמלה בשכר – האם משולם לעובד שכר בסיסי ועליו מתווספת העמלה, או כל שכרו של העובד מורכב מעמלות, ומה השיעור היחסי של העמלה בשכרו הכולל של העובד". לאחר שבחנו את כלל הראיות בתיק ושמענו את כלל העדויות הגענו לכלל מסקנה כי הכף נוטה להכללת רכיב הבונוס , המופיע בתלושי השכר של התובע כשכר רגיל לצורך חישוב השעות הנוספות וזאת , בכפוף לקביעתינו בדבר זכאות התובע לרכיב שעות נוספות וזאת מהטעמים שיפורטו: ראשית, עיון בהסכם העסקה והנספח של תשלום בונוס של התובע מעלה כי הבונוס שולם לתובע , הלכה למעשה בגין כל עסקה שהוא מבצע באופן אישי וזאת מהשקל הראשון של אותה עסקה וזאת ללא קביעת רף מסויים , אלא שינוי באחוזים בנוגע להיקף העסקאות החודשיות .
כמו כן, שעה שהיתה מחלוקת בדבר תחולת חוק שעות עבודה ומנוחה ושעה שקבענו כי אין אנו מקבלים את גרסת התובע לעניין גרסתו בדבר כמות השעות בהם עבד, ונוכח אופי תפקידו של התובע והמחלוקת בכל הנוגע למשמעות רכיב הבונוס, לא שוכנענו כי הרישום השגוי בתלוש השכר בנוגע לשעות העבודה ורכיב הבונוס נבע מהטעיה אלא מחילוקי דעות שיש בהן ממש, משכך לא שוכנענו כי מתקיים בענייננו יסוד הרישום המוטעה "ביודעין" בתלוש השכר, שקיומו הוא תנאי לפסיקת הוצאות לדוגמה, כאמור בסעיף הנ"ל. משכך לא שוכנענו כי יש לחייב את הנתבעת בפיצוי בגין רכיב זה. סוף דבר בתוך 30 יום מקבלת פסק הדין תשלם הנתבעת לתובע את הסכומים, כמפורט: פיצוי בגין אי הפרשה מלאה לפנסיה: 11,319 ₪ בצירוף הפרשי ריבית והצמדה מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום בפועל.
בכל הנוגע לרכיב השעות הנוספות, יצויין כפי שפורט לעיל, שוכנענו כי לא די בתחשיב של 800 ₪ שלוקח בחשבון רק את רכיב שכר היסוד ועל הנתבעת להשלים רכיב זה על ידי הוספת רכיב העמלות לצורך תחשיב 20 השעות הנוספות שהתקבלו לעיל.
כן תשלם הנתבעת לתובע, בתוך 30 יום מקבלת פסק הדין הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 10,000 ₪, שאם לא כן ישא הסכום הפרשי ריבית והצמדה עד ליום התשלום בפועל.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2022 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לאחר סיום היחסים, התגלו ליקויים משמעותיים בעבודת התובעת: רישומים שגויים בתלושי השכר של חברת GIA, אי ביצוע חלק מדיווחי הנהלת החשבונות, אי דיווח דוחות שנתיים לרשות המיסים של חברות שבאחריותה.
...
טענות הנתבעים יש לדחות את התביעה נגד הנתבע 3.
משכך, התביעה כנגד הנתבע 3 נדחית.
סיכום התביעה מתקבלת באופן חלקי, כך שהנתבעות 1 ו- 2 ישלמו לתובעת את הסכומים הבאים: פיצוי בגין פרסום לשון הרע בסך 60,000 ₪.
התביעה נגד הנתבע 3 נדחית.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בתלוש השכר שהוצא לתובע נרשם בטעות כי תחילת עבודתו הייתה ביום 1.1.2016, הנתבעת הפניתה לרישומי הנהלת החשבונות, הסכם העסקה, טופס 101, טופס פתיחת עובד בספרי החברה, כדי להוכיח את המועד הנכון של תחילת העבודה.
במכתב מפורט כי הוצאתו נבעה מ: "...(מילה לא ברורה) הצורך בתיקון טעות בדווח על השכר שלך, שנעשתה בשוגג עי הנהלת החשבונות של היקב, בדקתי (מילה לא ברורה) הסכם העבודה שהוצע לך ערב תחילת העבודה שלך, ואשר טרם נחתם, משום מה, ונראה לי לנכון לנסח מחדש את סעיף השכר שבו – כדלהלן. זאת על מנת לשקף נכונה את השכר שמשולם לך בפועל מאז תחילת עבודתך". על כן, אין לשלול כי המכתב מבהיר את תנאי הסכם ההעסקה של התובע אך אין בו היתייחסות לשינויים שנערכו בתלושי השכר של התובע מחודש 6/16, לרבות תשלום מקדמות.
...
בהתאם, אין מקום לחייב את הנתבע שכנגד בהשבה, המהווה בפועל קיזוז משכרו בדיעבד, משום שאינה עומדת בכללים שנקבעו בפסיקה ביחס לקיזוז משכר, אותם פירטנו לעיל ואשר יפים גם לעניין זה. סוף דבר תביעתו של התובע מתקבלת באופן חלקי כך שהנתבעת תשלם לתובע את הרכיבים הבאים: · השלמת חלף הפרשות לפנסיה בסך 2,736 ₪.
סכום התביעה עמד על סך 101,491 ₪ ובסופו של דבר נפסקו לתובע כ- 13% מסכום התביעה.
בנסיבות הללו מצאנו לקבוע כי מאחר והמחלוקת העיקרית היתה ביחס למקדמות וקבענו שאין מקום להשיבן וכי הן מהוות חלק משכרו של התובע, כך שתביעתו ברכיב זה התקבלה, הנתבעת תישא בהוצאות התובע ובשכ"ט בא כוחו בסך כולל של 7,000 ₪.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

ראשית, תלושי השכר אינם משקפים את מלוא שכרו של התובע; שנית, בתלושי השכר צוין רישום של גמול גלובלי בגין שעות נוספות שאינו משקף הסכמה חוזית בענין זה; שלישית, הרישום בתלושי השכר אינו משקף ניצול בפועל של ימי חופשה כנגד תשלום תמורת חופשה; רביעית, תלושי השכר אינם מציינים את שעות וימי העבודה במדויק- ובכולם צוין שהתובע עבד 20 ימים/ 180 שעות.
רישום מוטעה בתלושי השכר לא הוכר בפסיקה כמצדיק את הרמת מסך ההיתאגדות והטלת אחריות אישית על בעל מניות.
...
[45: סע' 11 לתצהיר הנתבע] [46: נספח 6 לתצהיר הנתבע] אנו דוחים את טענת הנתבעים לפיה התובע זכה לתמורה בגין עבודתו בשעות נוספות במסגרת הגמול הגלובאלי.
לא מצאנו להסתמך על התיעוד בכרטיסי הנוכחות ואת מהנימוקים הבאים: ראשית, עורכת המסמך, אשתו של הנתבע, לא הובאה לעדות.
סוף דבר הנתבעת 1 תשלם לתובע את הסכומים הבאים: א. בגין פיצויי פיטורים סך 8,876 ₪; ב. בגין הפקדות מעסיק לגמל סך 4,823.5 ₪; ג. בגין סכומים שנוכו מהשכר ולא הועסקו לקופת הביטוח סך 164 ₪; ד. כהפרשי שכר וגמול בגין עבודה בשעות נוספות סך 55,753.5 ₪; ה. בגין פדיון חופשה שנתית סך 5,236 ₪; ו. כפיצוי בגין פגמים בתלושי השכר סך 6,000 ₪.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו