רישום פרוטוקול בדיון בבית משפט

עוד נטען כי מלבד החלטה זו, "האמירות הפוגעניות שיוחסו למבקשת ונציגה על-ידי בית המשפט הנכבד בדיון מיום 27.10.22 (הן אלו שקבלו ביטוי בפרוטוקול והן אלו שלא קיבלו ביטוי בפרוטוקול אשר לא תוקן) מעידות כי עוד בטרם הסתיים הדיון דעתו של בית-המשפט הנכבד ננעלה והן מוכיחות משוא פנים כלפי המבקשת, באופן שאינו מאפשר המשך ההיתדיינות בפני מותב נכבד זה" (סעיף 5 לבקשה).

אשר לטענת המערער בעיניין רישום פרוטוקול הדיון, הרי שבית המשפט ציין בהחלטתו כי רישום הפרוטוקול נעשה לפי הכללים המקובלים, וכי לא קיימת עילה לתיקונו.

...

כאמור לעיל, די במסקנה אליה הגעתי בכדי לדחות את הבקשה, שהרי המבקשת עצמה גילתה דעתה כי לגבי הדברים שקדמו להחלטה מיום 8.11.2022 היא עצמה החליטה שהם אינם עולים כדי הגשת בקשת פסלות, וכאמור, אף אין קשר לוגי לעניין הפסלות בין החלטה זו לבין הדברים שקדמו לה. ברם, מעבר לדרוש ועל מנת שאעשה מלאכתי שלמה, אתייחס בקצרה גם לנושאים אלה.

אני סבורה כי קבלת דוח חמור שכזה [הכוונה לדוח של הנאמן הזמני באותו עניין, עו"ד ארז – א.ל.ע.] ללא כל תגובה של בית-המשפט - ולו תגובה ראשונית על פני הדברים, המכוונת את הצדדים המתבקשים להגיב לדוח - תחטא לתפקידו של בית-המשפט ותהפוך אותו, למעשה, למעין "תחנת ממסר" גרידא.

סוף דבר מכלל האמור לעיל, הבקשה נדחית.

עוד מבקשת המשיבה להסתמך על הערותיו של חברי, השופט ע' גרוסקופף, אשר נרשמו בפרוטוקול דיון שהתקיים בבית משפט זה בעיניין אחר (ע"פ 7804/18), שבו נדונה האפשרות לחלט מרכושו של עובד שכיר.

...

מאחר שאני קובע כי טעמים אלו שגויים, יש לשוב לבחון האם הסכום המוחזק מכוח הצו, בעת הזו, הוא מידתי.

אולם, לאחר ששקלתי היבט זה, הגעתי לכלל מסקנה כי בשל העובדה שלא הוצג נזק משמעותי הנגרם מתפיסת הרכוש, בהתחשב בכך שמדובר בתפיסה ברישום של קרנות השתלמות וגמל; בהינתן נכונות המדינה לבחון את האפשרות להעביר את הכספים לקרנות אחרות, ככל שהמשיבה תגיש בקשה בנדון; מאחר שלא הוצג כל נכס חלופי על ידי המשיבה; ונוכח העובדה שגם אם נבחן את סכום התפיסה המבוקש בהשוואה לרף נמוך פי כמה וכמה מ-400 מיליון ש"ח, מדובר בסכום מועט ביחס להיקף עבירות הלבנת ההון המיוחסות למשיבה – ניתן לומר, חרף הפגם האמור, כי הצו הזמני שהתבקש הוא מידתי.

אשר על כן, הערעור מתקבל.

במאמר מוסגר יצוין בהקשר זה כי המבקשים העלו טענות שחלקן נראות על פניהן כשגויות מבחינה משפטית, כגון העדר חובת התייצבות מצהירים לדיון (סעיף 15.6 לבקשה), העדר סמכויות מנהל ההסדר להכריע בתביעות-החוב (מבלי שערכו הבחנה בין בדיקת תביעות-חוב לצרכי הצבעה לבין בדיקת תביעות-חוב לצרכים אחרים) (סעיפים 14.2-14.1 לבקשה) וכיו"ב. אשר לסוגיית הקלטת הדיון ורישום הפרוטוקול, הרי שהמבקשים מודים בבקשתם כי פעלו להקלטת הדיון מיום 6.12.2022, חרף העובדה כי לא קיבלו היתר מראש לעשות כן. מכל מקום יצוין בהקשר זה כי בעת הדיון הסב מאן דהוא את תשומת-לב בית-המשפט לכך שמי מהנוכחים ככל הנראה אחז בטלפון נייד וצילם את הדיון.

...

מכלל האמור לעיל, אני דוחה את הבקשה.

מעבר לדרוש יש לציין לעניין בקשה ספציפית זו כי: ראשית, ככל שהבקשה מוגשת על-ידי מר הופשטטר ומר חליבה, נראה כי אין לאפשר לאלה לעתור בבקשת פסלות שעה שטרם יבשה הדיו על בקשתם הקודמת לפסלות מותב זה, אשר הוגשה רק ביום 2.2.2023, ואשר טרם הוכרעה נכון למועד הגשתה; שנית, בכל הנוגע לחברת הורייזן, הרי שלבקשה לא צורף ייפוי-כוח או כל מסמך אחר המלמד כי הבקשה אכן הוגשה מטעמה של חברה זו. לדברים אלו משנה תוקף, שכן במסגרת בקשה מס' 67 הוגשו מסמכים המלמדים לכאורה על ייצוג חברה זו על-ידי גורמים אחרים (ראו נספח 1 לתשובת מנהל ההסדר מיום 23.1.2023 ובו מכתבו של עו"ד פז יצחקי-וינברגר מיום 1.1.2023).

סוף דבר מכלל האמור לעיל, אני דוחה את שלוש בקשות הפסלות.

מסקנתי מבוססת על דבריו של רון אבני נחמן, מומחה מטעם המשיבה 2 כפי שנרשמו בפרוטוקול הדיון לפני בית משפט השלום בתאריך 28.10.21 (עמ' 60, ש' 12, הדגשות שלי ש.ד.): "השרברב שראה שאין לו קופסת ביקורת היה צריך להניף דגל ולהגיד למה אין לי קופסת ביקורת" וכן בתאריך 30.1.2022 (עמ' 45, ש' 21-32, הדגשות שלי ש.ד.): "אני חוזר וללא קופסת ביקורת, ובעצם זה העניין, זאת התקלה החמורה שאין את הקופסת ביקורת של המטבח...מי שעושה את ההתקנה הסופית מצופה ממנו לוודא שהכל הושלם על פי תקן כלומר אם התקינו מטבח ובבואם להתקין את המטבח גילו שאין קופסת ביקורת אחריותם להגיד אין פה קופסת ביקורת, אחריות הקבלן שמודיעים לו לספק תשובות אבל מי שמתקין בסופו של דבר הוא זה שצריך לוודא שהדבר הזה מותקן כמו שצריך." באשר לטענת המשיבה 1 כי היה מקום להעדיף את חוות דעתו של המהנדס מטעמה על פני חוות דעתו של רון אבני נחמן, לא שוכנעתי כי המקרה דנן הנו מהמקרים החריגים המצדיקים היתערבות בשקול הדעת של הערכאה הדיונית בהערכת חוות דעת המומחה.

...

סוף דבר דין הערעור (39976-12-22) להידחות.

דין הערעור שכנגד (7076-01-23) שהגישה הגב' כחלון להתקבל באופן חלקי כך שתהיה זכאית לתגמולי ביטוח בעבור האירוע הביטוח השני בגובה 61,191 ₪.

דין הערעור שכנגד שהוגש על ידי הפניקס להתקבל באופן חלקי כך שהמשיבה 2 תהיה זכאית לשיפוי בסך 96,086 ₪ מהמערערת דמרי.

ביום 22.7.20, יום אחד בלבד לפני ישיבת קדם המשפט הבאה שנקבעה בתיק, הגישה ב"כ המערערת בקשה "...לאכיפת ביצוע הסכם פשרה שקבל תוקף של החלטה או לחילופין פיצוי התובעים לפי שווי הסכם הפשרה בכסף". בישיבת קדם המשפט שהתקיימה ביום 23.7.20, נרשמה בפרוטוקול בפתח הדיון הערת בית המשפט שלפיה: "בית המשפט סבור שלאור ההודעות האחרונות של הצדדים אין מנוס מלחזור אל דרך המלך ולשמוע את התיק". יצוין ויודגש, כי במהלך הישיבה האמורה לא הסתייג מי מבאי כח הצדדים מן ההערה האמורה של בית המשפט, ומפי באת כוחה של המערערת דאז נכתבו רק בקשה לקציבת מועד להגשת תצהירים, ובקשה כי בית המשפט יתן דעתו לטענות שני הצדדים באשר להמשכות ההליך בפסק דינו.

...

זאת, משום שאנו סבורים כי ביחס לשאלות אלה אין להתערב בממצאי העובדה שקבע בית המשפט קמא, או במסקנות שהסיק על יסוד ממצאים אלה, ומשלא מצאנו בקביעותיו טעות שבחוק.

על כן אנו דוחים את יתר הערעור בהתאם להוראת תקנה 148(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי תשע"ט – 2018.

הערעור נדחה אפוא.