מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

רישום דירות השקעה על שם שני הצדדים בגירושין

בהליך תיק רבני (רבני) שהוגש בשנת 2021 ברבני חיפה נפסק כדקלמן:

פסק דין זה מתייחס למחלוקת בנוגע לתוקפו של הסכם הגירושין, ולאופן חלוקת תמורת הדירה הרשומה על שם שני הצדדים.
סעיף 4 להסכם הממון קובע כי אם תמכר דירה זו ותירכש דירה אחרת, הזכויות של הצדדים בנכס החדש יהיו בהתאם להשקעה בבית ממקורות שאינם ברי איזון, אף אם ירשם הנכס על שם שני הצדדים בחלקים שוים, וזה לשון הסעיף המדובר: מוסכם על הצדדים כי במידה והדירה תמכר ובמקומה תירכש דירה אחרת, הזכויות בדירה זאת (האחרת) יירשמו בהתאם להשקעה בפועל של כל צד בה, בהיתחשב בכספי מכירת הדירה ובכספים האחרים אשר יושקעו, ומוסכם כי, בכל מקרה, גם אם יירשמו הזכויות בדירה האחרת בחלקים שוים, מכל סיבה שהיא, הרי הבעלות בפועל בזכויות אלו תהיה בהתאם להשקעה היחסית בפועל של כל צד בדירה זאת.
...
בסופו של דבר העביר האיש לאשה חלק מרכושו במתנה, ללא תמורה.
האם הסכם הממון בטל בהחלטה זו אין אנו קובעים מסמרות בשאלה האם הסכם הממון השני תקף, ומבטל את ההסכם הראשון, או שההסכם הראשון עדיין בתוקף.
לאור כל האמור לעיל קובע בית הדין כדלהלן: מחצית הדירה ברחוב ח' הועברה על ידי האיש לבעלות משותפת לו ולאישה והעברה זו תקפה, ולכן הדירה ברחוב ו' שנרכשה מתמורת הדירה ברחוב ח' נרכשה במשאבים משותפים.

בהליך תלה"מ (תלה"מ) שהוגש בשנת 2022 בבתי המשפט לענייני משפחה נפסק כדקלמן:

מאחר והנתבעת חפצה בגירושין וגרמה לפירוק המשפחה, זוהי עילה להחזר המתנה – ההשקעה ברכישת הדירה השנייה, וזאת מבלי שיהא בכך לפגוע בזכויותיה הקנייניות.
" כמו כן נפסק, כי "כאשר הסכם לרכישת נכס נעשה על-ידי שני בני-זוג, יש בכך ביטוי לרצונם לחלק את הזכויות ביניהם באופן שווה, יהא חלקו בהשקעה של כל צד אשר יהא. ישנם מצבים תדירים, בהם בני הזוג הנישאים רושמים דירה על שם שניהם, והכסף ניתן על-ידי צד אחד בלבד. האם פירוש הדבר, שאחרי שנים ניתן יהיה לגלגל את העניין אחורה ולבטל שתוף, שביטויו ברשום מקובל מאוד במציאות הישראלית, בהסתמך על המקורות הכספיים ששמשו כל צד במועד כלשהוא בעבר? סבורני, כי יש להשיב על כך בשלילה..." (ראו: ע"א 66/88 תמר דקר נ' פליקס דקר, פ"ד מג(1) 122, 127 (1989)).
...
ואולם למעלה מן הצורך, אני קובעת כי יש לדחות את הטענה אף לגופה.
לפיכך, העתירה לחלוקה בלתי שוויונית בכספי מכר הדירה השנייה, נדחית.
התובע המתין שישה חודשים עד שעתר בתביעה למתן סעד הצהרתי, ושלושה ימים לאחר החלטת בית המשפט לפירוק השיתוף בדירה השנייה נולדה תביעה זו. סיכומם של דברים: לפיכך, התביעה נדחית.

בהליך ת"ע שהוגש בשנת 2023 בבתי המשפט לענייני משפחה נפסק כדקלמן:

הסיבה לכך נעוצה בסרוב השותפות לחשוף את הסכם השותפות בין השותפות לשותפיה; אשר לחשבונות הבנק – המומחה לא בדק את כלל החשבונות ולא דרש דפי חשבונות בנק עבור שנתיים עובר מועד הקרע, שבמהלכן תיכנן האיש את גירושיו והבריח כספים מחשבון חברת הארנק; אשר לזכויות הסוציאליות – המומחה לא בחן את שווי הזכויות הסוציאליות על שם האיש באמצעות מסמכים חצוניים, אלא הסתפק במידע מוטה וחלקי שמסר לו סוכן הביטוח של האיש.
לשם הנוחות, ראו לשון סעיף 82 לכתב ההגנה לתביעה לשיתוף ספציפי: "כשהנתבעת הסכימה לשיתוף, כמו בדירת המגורים, למרות שכל ההשקעה הייתה של הנתבעת, נרשם הנכס מחציתו על שם התובע, משלא הסכימה לרשום ע"ש התובע, הבהירה חד משמעית שאין כוונת שתוף." התוצאה – רישום זכויות הבעלות בבית המגורים בחלקים שוים לא נבע מתוך ציפייה כי שעורי ההשקעה שהשקיע כל צד ישתוו בעקבות פרעון הלוואת המשכנתה ממקורות האיש, אלא מתוך הסכמה גרידא לשיתוף שווה בזכויות אלו.
כנגד טענת האיש כי הוצאות שלוש הדירות מומנו מכספי החשבון המשותף, נטען כי: פרט לשנת 2016, שבה הופקדו דמי השכירות בחשבון המשותף, הוצאות הדירה מומנו באמצעות דמי השכירות (לרבות מימון בשנת 2013 של בניית מרפסות בעלות של 31,758 ₪); סכום תשלומי הביטוח בגין שלוש הדירות, שנירשם על שם שני הצדדים בשל איחוד תיקי מס הכנסה, הוא זניח ולא הוכח מקור תשלומם.
...
לפניי ארבע תובענות שהגישו הצדדים, ושבהן אדון במאוחד: תלה"מ 66756-01-18 – תובענה למזונות אשה, מזונות קטינים ומדור שהגישה האשה (להלן – "תביעת המזונות") – עמ' 36-1 לפסק הדין; תלה"מ 63643-01-18 – תובענה לאיזון משאבים, מוניטין ונכסי קריירה שהגישה האשה (להלן – "תביעת הרכוש מטעם האשה") – עמ' 90-36 לפסק הדין; סוגיית מיסוי החברות – עמ' 73-65 לפסק הדין; תלה"מ 25932-06-20 – תובענה למתן פסק דין הצהרתי ואיזון משאבים שהגיש האיש שלפיו גם נכסים הרשומים על שם הנתבעת הם נכסים משותפים (להלן – "התביעה לשיתוף ספציפי"/"תביעת הרכוש מטעם האיש") – עמ' 99-90 לפסק הדין; תלה"מ 60346-12-22 – תובענה לדמי שימוש שהגיש האיש (להלן – "התביעה לדמי שימוש") עמ' 107-99 לפסק הדין; סוף דבר והוראות ביצוע – עמ' 111-107 לפסק הדין.
סוף דבר והוראות ביצוע עתה, משתמה המלאכה וניתנה הכרעה בכל התובענות שלפניי יש להתכנס ולהדרש לשם מתן הוראות כמפורט להלן: אשר לתביעת המזונות התובענה למזונות ולמדור אשה – נדחתה.
חברות ההזנק – מצאתי לאמץ את המלצות המומחה אשר לאופן חלוקת זכויות האיש בחברות ההזנק, ואני מורה על חלוקתן בעין, בחלקים שווים, בין הצדדים.
אשר לתובענה לשיתוף ספציפי תביעת האיש לשיתוף ספציפי נדחית, כקבוע בסעיף 394 לפסק הדין.

בהליך תלה"מ שהוגש בשנת 2023 בבתי המשפט לענייני משפחה נפסק כדקלמן:

במקרה אחר הנוגע לנכס מקרקעין ומשיק לענייננו, נקבע כדלקמן: "לענייננו, הסכם הממון שנחתם בין הצדדים בשנת 2004 עבר מן העולם, לפחות לענין נכסי המקרקעין של הצדדים. שכן, החל מהמועד בו רכשו הצדדים את הבית ב... ורשמו אותו באופן שווה על שם שניהם, למרות שהאשה השקיעה בו את התמורה בגין דירתה וזאת למרות הסכם הממון, משך תקופה ארוכה פעלו שני הצדדים הלכה למעשה באופן שונה מהתנאים שקבעו בהסכם הממון. מסקנה זו מקבלת משנה-תוקף כאשר מדובר בבני זוג שחיו יחדיו לאורך כל התקופה, אף הביאו לעולם שתי בנות ואילמלא זנחו את ההסכם בכל הנוגע לדירותיהם מלפני הנישואין, חזקה עליהם שהיו פועלים בהתאם לו וזכויות הבעלות בבית ב... היו נרשמות באופן שמשקף את ההשקעה בסך של כ- 540,000 ₪ מתוך 1,242,000 ₪ שהשקיעה האשה מהתמורה בגין מכירת דירתה מלפני הנישואין" (תמ"ש (ראשל"צ) 17292-02-16‏ ‏ל.ד נ' ר.י, מיום 19.1.19) במקרה אחר המשיק אף הוא לענייננו בוטל חלק מהסכם הנוגע לדירת מגורים, בין היתר מפאת היתנהגות הצדדים לאחר כריתת ההסכם: "לצדדים נולדה בת נוספת לאחר גירושיהם, בת אשר נולדה כתוצאה מיחסיהם. צדדים הרואים את הסכם הגירושין ביניהם כתקף לכל דבר וענין לא חיים כמשפחה ומביאים ילד לעולם [...]
...
בנסיבות אלה אני מקבלת את הנטען בסיכומי התובעת ומעמידה את צרכי הקטינים ע"ס 1,400 ₪ בחודש, שישמש בסיס לפסיקת המזונות.
התוצאה התביעה למזונות הקטינים – תלה"מ 28249-02-21 הנתבע ישלם לתובעת מזונות בסך 1,100 ₪ עבור אביטל ורמי (לכל אחד, וסה"כ 2,200 ₪ לשניהם) ובנוסף סך של 1,250 עבור הילה.
סוף דבר התביעות מתקבלות באופן המפורט לעיל.

בהליך תלה"מ שהוגש בשנת 2023 בבתי המשפט לענייני משפחה נפסק כדקלמן:

לטענת התובעת, על אף שהיא מימנה את רוב רכישת הדירה, היא הסכימה שהדירה תרשם על שם שניהם בחלקים שוים, בכפוף למילוי שני תנאים: התנאי הראשון הוא שאם הם יתגרשו הדירה תהיה של ילדי בני הזוג, בין בדרך של ירושה ובין בכל דרך אחרת.
הצדדים בחרו לרכוש נכס להשקעה, רשמו אותו על שם שניהם בחלקים שוים ולא הוכח לי שיש סיבה כלשהיא לקבוע שהדירה ברחוב העבודה שייכת לתובעת בלבד.
...
לאור האמור לעיל איני מקבל את טענת התובעת.
עם זאת, שעה שפסקתי מזונות זמניים ( החלטתי מיום 19.10.2020) התחשבתי בכך שהתובעת גרה עם הילדים בבית ולכן לא פסקתי לילדים מדור.
אני ממנה בזה את השמאי גיל קנטרוביץ לשום ולהעריך את דמי השכירות של בית המגורים ברחוב מ' בהרצליה, לרבות דמי השכירות הנגבים בעד יחידת הדיור הצמודה לבית.
סיכום אני ממנה בזה את ב"כ הצדדים כונסי נכסים למכירת בית המגורים והדירה ברחוב ע'.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו