בשטר המישכון התחייבו הנתבעים כי ככל שההלוואה לא תיפרע על ידם בהתאם לתנאים המפורטים בהסכם ההלוואה ובהתאם להוראות שטר המישכון, התובעת תהיה זכאית לממש את המישכון ולמכור את הדירה ואת זכויותיהם של הנתבעים בה. בסעיף 6(2) בשטר המישכון נקבע, בין היתר, כי: "הלווים מוותרים בזאת ויתור סופי ובלתי חוזר על כל זכות לדיירות מוגנת בדירה ועל כל זכות לדיור חילופי ו/או להמשך החזקה בדירה ו/או לכל סעד לפי חוק הגנת הדייר... הלווים יפנו את הדירה מכל אדם ומכל חפץ השייך להם בתוך 7 ימים מיום קבלת דרישת הפינוי מאת המלווה...".
בסעיף 8 בשטר המישכון אף צוין כי "הלווים מוותרים באופן סופי ובלתי חוזר על כל זכות העומדת להם או עשויה לעמוד להם מכח חוקי הגנת הדייר ו/או חוק הערבות ו/או חוק המישכון ו/או כל דין אחר להמשך מגוריהם בדירה ו/או להמשך תפיסת החזקה על ידם בדירה ו/או למכירת הדירה כתפוסה במקרה של מימוש המישכון, והם מתחייבים באופן סופי ובלתי חוזר כי בכל מקרה של מימוש המישכון הם יפנו את הדירה מכל אדם ומכל חפץ השייך להם, בתוך שבעה ימים מיום קבלה הדרישה לפינוי מן המלווה".
יצויין כי במועד חתימת הסכם ההלוואה ושטר המישכון טרם נרשמה הדירה כיחידת רישום נפרדת על שם הנתבעים בבית משותף.
...
בהתחשב בכך שההליך דנן נגד הנתבע מעוכב מכוח צו כינוס הנכסים שניתן כנגדו, ובהתאם להוראות הסכם ההלוואה והסכם ההלוואה הנוסף בהן הוגדרה הנתבעת כלווה, ביחד ולחוד עם הנתבע, הנני קובע בזאת כי הנתבעת נותרה חייבת לתובעת, נכון למועד הגשת כתב התביעה דנן, סך של 2,753,335 ₪.
הנני מקבל בזאת התביעה למימוש שטר המשכון כנגד הנתבעת, אך זאת - בכפוף לקיום התנאי הקבוע בהסכם ההלוואה הנוסף, לפיו "היה וממכירת הבית [הדירה – ב.א.] לא ישאר הסך של 350,000 ₪ פנוי לאחר תשלום כל החובות והוצאות המכירה, אזי ישולם סך זה של 350,000 ₪ לידי גב' מירי תשובה לפני תשלום מלוא המשכנתא".
כפועל יוצא מהאמור לעיל הנני ממנה בזאת את עו"ד צבי גביש ככונס נכסים על הדירה לשם מימוש שטר המשכון בכל הנוגע לנתבעת.
בהתחשב בתוצאה אליה הגעתי בפסק דין זה הנני מחייב בזאת את הנתבעת לשלם לתובעת שכ"ט עו"ד והוצאות משפט בסך כולל של 25,000 ₪.
