מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

רישום דו"ח תנועה על אי עצירה לשוטרת

בהליך רע"פ (רע"פ) שהוגש בשנת 2015 בעליון נפסק כדקלמן:

בפתח פסק דינו, קבע בית המשפט המחוזי, כי "למרות [שהמבקש] מנסה לשוות לקביעות [בית המשפט לתעבורה] נופך שונה, בסופו של יום, מדובר בקביעות עובדה המבוססות על היתרשמות ממהימנות העדים". בהתייחס לטענותיו השונות של המבקש, קבע בית המשפט לתעבורה, בין היתר, כי לא נשללה מן המבקש זכותו להוסיף דברים שירשמו בדו"ח; וכי גם אם השוטר שעצר את המבקש, עבר עבירת תנועה בעצמו, "אין בעיניין זה כשלעצמו כדי לפגוע במהימנות השוטר". בהתייחס לטענת המבקש, כי הוא נסחט על-ידי התובע המשטרתי, קבע בית המשפט המחוזי כי אין זה מתפקידו של בית המשפט לידון בטענה מעין זו, וכי עליה להתברר במסגרת המחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש) במנותק מהליך זה. הבקשה לרשות ערעור הבקשה לרשות ערעור שהגיש המבקש, נסובה על טענותיו של המבקש בבית המשפט המחוזי, ובכלל זאת, נטען כי נפגעו זכויותיו הדיוניות של המבקש "פגיעה אנושה", בכך שלא נכתבו כל דבריו בחלק ה' של דו"ח התנועה שנירשם לו. המבקש הלין בנוסף, כי, בעת עיכובו לא הוצגה לו מהירות נסיעתו, כנדרש על-פי החוק.
...
לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע (כב' השופטת ט' חיימוביץ), בעפ"ת 20177-12-14, מיום 29.3.2015, בגדרו נדחה ערעורו של המבקש על פסק דינו של בית משפט השלום לתעבורה בבאר שבע (כב' השופטת א' גרבי) (להלן: בית המשפט לתעבורה), בתתע"א 10709-08-13, מיום 20.7.2014.
לאחר שבחנתי את החומר שלפניי, הגעתי לכלל מסקנה, כי מקרה זה אינו מצדיק התערבות בממצאי העובדה שנקבעו בבית המשפט לתעבורה.
נוכח האמור, דין הבקשה לרשות ערעור להידחות.

בהליך ערעור פלילי תעבורה (עפ"ת) שהוגש בשנת 2014 בהמחוזי באר שבע נפסק כדקלמן:

אין היא חלה על אי ציות לשוטר המבקש לעצור נהג לצורך רישום דו"ח או קבלת פרטים, אלא רק על הסדרת התנועה.
...
דיון לאחר ששמעתי את טענות ב"כ הצדדים, ועיינתי בחומר הרלוונטי, נחה דעתי כי דין הערעור להידחות, הן מהטעם שהטענות שהועלו בו לא נטענו בבית המשפט קמא, אלא לראשונה בערעור, והן לגופן.
היקף תחולתה של תקנה 23(א) לתקנות התעבורה – במחלוקת שבין הצדדים מקובלת עלי עמדות המשיבה.
מקובלת עלי עמדת בית המשפט המחוזי בע"פ (י-ם) 40350/07 בורשטיין נ. מדינת ישראל (2007), לפיה, הוראות השוטר נשוא התקנה ינתנו: "בעניינים שבסדרי תנועה ובטיחותה ושינויים בכללי ההתנהגות של עוברי דרך נוהגי רכב והולכי רגל. תקנה 23 אינה מיועדת לעניינים שמחוץ לכללי הדרך והתנועה בה, או לבטיחותה". אכן, תקנה זו אינה מיועדת, על פי לשונה ומיקומה בספרי החוקים, לעניינים שמחוץ לכללי החוק והתנועה בה או לבטיחות, כנקבע לעיל.
אשר על כן, אני דוחה את הערעור.

בהליך ערעור פלילי (ע"פ) שהוגש בשנת 2011 בעליון נפסק כדקלמן:

השוטרים יונתן שטרית (להלן: שטרית) ויורי אלטשולר (להלן: אלטשולר) הבחינו ברכב בהגיעו לצומת עם כביש בינעירוני 60, בדרכו לתל שבע ולאחר בדיקה במסוף המשטרתי החליטו לעצור אותו לבדיקה.
עם הכניסה לתל שבע, עלה הרכב עם שני גלגלים על אי תנועה המוצב בכיכר במקום והמשיך בנסיעה מהירה בכביש הכניסה לתל שבע- שהנו כביש דו סיטרי, עם נתיב נסיעה אחד לכל כיוון - תוך שהוא סוטה לסירוגין לנתיב הנגדי, ובכך מנע מהניידת לעקפו.
בעיניין זה ציין בית המשפט כי "קיים טעם והיגיון ממשי בדבריו של השוטר שטרית, שהבהיר בדרך משכנעת, כי אין דומה רישום דוח פעולה, זמן קצר לאחר פעילות סוערת ואינטנסיבית של מרדף ברכב וברגל, להודעה הנמסרת באוירה נינוחה, שבה ניתן לשחזר באופן מפורט יותר את האירועים" (עמ' 22 להכרעת הדין).
...
גרסת המערער לפיה השריטה שזוהתה על לחיו השמאלית נגרמה מעבודתו שעה שמדובר בחתך טרי וחלפו שעות רבות מאז סיום העבודה היא "גירסה תמוהה שקשה לקבלה". בית המשפט סיכם את ממצאיו באופן הבא: "נוכח העדפת עדויות השוטרים על פני גירסת ההגנה, מוליך מכלול הראיות לידי מסקנה כי הנאשם (המערער) הוא שנהג ברכב במהלך האירועים שתוארו על ידי השוטרים. בראיות אלה בולט זיהויו של הנאשם על ידי השוטר שטרית; ראיית הזיהוי הנוספת, בעלת המשקל פחות, העולה מעדותו של השוטר אלטשולר; הימצאות כתם דם של הנאשם על הגה הרכב, המעידה על כך שהנאשם שהה בתא הנהג באופן העומד בסתירה לטענתו כי לא שהה ברכב מעודו; החתך המדמם על פניו של הנאשם העשוי להתיישב עם פציעה עקב ניפוץ השמשה בקירבה לפנים, ודחיית גירסתו של הנאשם לגבי דרך היווצרות הפצע; הזיקה "המשפחתית" של הנאשם לרכב, שחנה בחצרו של הנאשם; הסתובבותו של הנאשם ליד הרכב תוך גילוי עניין מובהק בנעשה בו; עוד יצויין כי בהימנעותו של הנאשם מהעדת כל קרוב משפחה, שהמידע לגבי זהותו של הנהג עשוייה להיות ידועה לו, ובכלל זה את אחיו מוסא, שנמצא ליד הרכב, ויכול היה לחזק לכאורה את טענת הנאשם לגבי נסיבות הגעתו לרכב, והתקרבותו אליו, יש כדי לחזק את הראיות העומדות כנגד הנאשם" (עמ' 28-29 להכרעת הדין).
המסקנה המתבקשת מבחינת ראיות התביעה וההגנה היא כי אין מקום להתערב בהכרעת הדין.
תמונה זו מחייבת את המסקנה כי על בית משפט לשים דגש בשיקול של הרתעה אישית בבואו לגזור את דינו של המערער.
סוף דבר.

בהליך בקשה לפסילה עד תום ההליכים (בפ"ת) שהוגש בשנת 2016 בתעבורה מחוז מרכז נפסק כדקלמן:

זאת ועוד, מה שנירשם בדוח, כי לא היו כלי רכב בנתיב הימני והשמאלי, לא קדימה ולא אחורה, אינו מתקבל על הדעת שכן מדובר בכביש החוף ובכביש זה תמיד יש תנועה.
בנוסף טען ב"כ המשיב, כי עפ"י דו"ח הפעולה, השוטרת עמדה בקילומטר 39 בניצב לכביש על אי התנועה.
יצויין עוד ,כי בחומר החקירה מצוי טופס "נוהל הפעלה" שמלאה השוטרת, בו סימנה כי היה קו נקי מהפרעות פיזיות בינה לבין רכב המשיב (היינו לא היו רכבים שהסתירו או הפריעו), כי אופן ההפעלה בהתאם לנוהל וכי היה קשר עין רצוף בינה לבין רכב המשיב מרגע המדידה ועד עצירתו (סעיף 2).
...
לאחר שבחנתי את חומר הראיות שבתיק, הנני סבורה כי יש די ראיות לכאורה כמפורט לעיל שהמשיב ביצע את העבירה המיוחסת לו, היינו נהיגה במהירות מופרזת של 106 קמ"ש מעל המותר.
על כן אני סבורה, כי היא זה נכון להורות על פסילת רישיונו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים נגדו וכך אני מורה.

בהליך בקשות שונות (ב"ש) שהוגש בשנת 2006 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

לכאורה נחזה הדו"ח כמסמך שנרשם על ידי השוטר פרץ, אך במזכר מיום 2.7.06 מציין פרץ, כי דו"ח הפעולה נרשם בפועל על ידי קצין מישטרה ולא על ידי פרץ עצמו, אם כי הדברים נרשמו מפיו, כפי שהכתיב אותם.
לאחר מכן ביצע המשיב פניית פרסה נוספת, כשהוא עולה על אי תנועה ו"נכנס לנתיב הנגדי במהירות רבה תוך הפרעה לתנועה וסיכון חיי אדם ושאר הרכבים שמגיעים מכיוון דרום".
בנוסף, נרשם על ידי פרץ מזכר ובו נאמר כי בדו"ח הפעולה מיום 29.6.06 נפלה טעות, כאשר נרשם שהשוטרים עצרו בצדו של רכב המשיב בצומת גילה, שם הורו לו לעצור.
...
המסקנה היא, כי יש די בחומר הראיות שבידי המבקשת כדי לבסס לכאורה את סיכויי הוכחתם של הנתונים הנ"ל. יתכן אמנם שבנסיבות המקרה תתקשה המבקשת להוכיח קיומו של היסוד הנפשי הנידרש בעבירה של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה, אך בשלב הנוכחי, בהתחשב בחומר הראיות המפורט לעיל, אין לשלול הרשעה בעבירה זו לנוכח ההלכה שנפסקה בע"פ 217/04 אלקורען נ' מדינת ישראל (פסק דינו של כב' הנשיא ברק מיום 29.6.05).
ואולם, על מנת שניתן יהיה לשקול כראוי את אפשרות שיחרור המשיב לחלופת מעצר הדוקה, שיהיה בה להבטיח שלא יחזור לסורו בנושא הסעת שוהים בלתי חוקיים ושייכלל בה מנגנון פקוח ראוי, שיהיה בכוחו להתגבר על חוסר האמון שיש כלפי המשיב לנוכח מכלול מעשיו, אין מנוס מקבלת נתונים נוספים באשר למשיב, לאורח חייו ולנתוני החלופה שתוצע.
ללא בדיקה כאמור, ספק אם החלופה שהוצעה, לפיה המשיב ישהה במעצר בית בביתו שלו, עונה אחר הנדרש במקרה זה. התוצאה היא שבשלב זה אני מאריך את מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים.
לצורך בחינה נוספת של אפשרות שחרור לחלופת מעצר, אני מורה לשירות המבחן להכין תסקיר מעצר בעיניינו של המשיב.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו