במסגרת התובענה טוען התובע, באמצעות אביו, התובע 2, אשר מונה כאפוטרופוס לדין לצורך ניהול התובענה, כי הנתבעות 4-2 חבות בפיצויים על הנזקים שנגרמו לו באירוע.
העדים אשר נכחו בעת האירוע ואשר העידו בבית המשפט הם מר שי ישר (להלן: "שי"), מטעם התביעה, ומר גבריאל לוי (להלן: "גבריאל") מטעם ההגנה, שניהם היו חברים ללימודים של התובע בעת האירוע ושניהם גם מסרו הודעות במישטרה מיד אחריו.
שי ציין במסגרת הודעתו במישטרה מיום האירוע דברים אלו (שם התובע יצוין להלן באות מ', טעויות כתיב בולטות תוקנו במידת האפשר): "היום סיימנו שיעור אצל הרב מרדכי דואק וזה בשעה 11:50. יצאנו להפסקה מהכתה והלכנו לחדר מנוחה והיו הרבה תלמידים בזמן ההפסקה. ההפסקה היא רבע שעה. כשההפסקה נגמרה כל התלמידים התפזרו לכתות ועזבו את החדר מנוחה ובחדר מנוחה נשארנו אני, גבריאל לוי, רפאל יהודה ומ'. לגבריאל לוי יש מחלת סכרת והוא אוכל אובלטים, מין צ'יפס. גבריאל הציע לנו גם את האובלטים ורפאל ומ' רבו מי יקח ראשון. רפאל יהודה ישב באותה מיטה של גבריאל לוי והוא הציע לנו. רפאל ישב מצד שמאל מגבריאל. מ' עמד במרכז החדר שבו היינו, מול גבריאל. מ' רצה לגשת ראשון וניסה להזיז את רפאל. מ' עשה תנועת יד, רפאל היתנגד וכתוצאה מזה מ' נגע עם היד בפנים של רפאל, וזה כאב לו, היד של מ' הגיע לשפתיים של רפאל, הכאיב לו, רפאל עשה עם היד שלו ככה שכאב לו בשפתיים והתעצבן על מ'. רפאל קם ואמר למ': מה אתה עושה ודחף את מ' קל עם היד שלו. הייתה דחיפה קלה ולמ' לא קרה כלום. רפאל חזר לשבת במיטה ואז מ' נגש אליו והם התחילו להחליף בעיטות ביניהם ברגליים – מ' בעט ברגל של רפאל שישב במיטה ורפאל גם החזיר בעיטות למ'. אחר זה כמה בעיטות מ' המשיך לתת בעיטות, עוד שלוש או שתי בעיטות ברגל של רפאל אז רפאל הרים את הרגל שלו וככה הגן על עצמו ומ' נתן שלוש בעיטות וכשהפסיק זז אחורה והיה נראה חלש כזה פיתאום מ' נצמד לפינה וירד על הריצפה לאט לאט, ירד על הריצפה למצב שכיבה. מיד אחרי זה בטן של מ' קצת היתנפחה ונפיחות עבר לחזה ומ' עשה חריקות עם הפה, לא נשם, לא הצליח לנשום. בהתחלה חשבתי שזו הצגה כי כל זה קרה לא מהבעיטה של רפאל, להפך, מ' בעט בו וכשהתרחק ממנו ושכב. מ' התאמץ לנשום, משהו כמו 10 שניות, רבע דקה, ממש זמן קצר. פיתאום העיניים של מ' היו סגולות, היה חיוור. הבנתי שזו כבר לא הצגה. גבריאל אמר שבוא נביא מים לשים עליו. גבריאל הלך עם הבקבוק להביא מים. אני ורפאל עדיין נשארנו. כל זה היה בזמן קצר. לאחר שגבריאל הביא מים ראינו שחזה עוד היתנפח יותר ואז גבריאל הניח בקבוק והלך כי הוא לא מסוגל לראות דבר כזה, הוא רגיש. ואז מישהו קרא לרבנים היו הרבה ילדים ובאו הרבה רבנים. התחילו להנשים אותו ומ' עדיין לא התעורר. ובהמשך הזמינו אמבולנס". שי נישאל אם רפאל נתן מכה או בעיטה עם רגלו בגופו של מ' והשיב בשלילה: "מ' היתרחק בעצמו לקיר עם הגב וירד למטה...פשוט מ' נחלש מהר וזה הכל".
שי הגיש תצהיר מטעם התביעה.
גבריאל ציין בהודעתו במישטרה מיום האירוע כי "בערך בשעה רבע לשתים עשרה בצהריים יצאנו להפסקה והלכנו לחדר מנוחה אפוא שהיה המקרה. אני עשיתי בדיקת סוכר באותו החדר מאחר ואני סובל מסוכרת נעורים. אחרי שסיימתי לעשות את הבדיקה יצאתי מהחדר להחזיר את מכשיר הבדיקה לתא שלי שנימצא בחדר ליד. החזרתי את המכשיר ולקחתי לי מתוך התא אוכל וחזרתי לאותו החדר וכשחזרתי ישבתי על המיטה...וראיתי את רפאל נופל על המיטה שישבתי עליה...ואז כשרפאל היה צמוד צמוד לידי והוא נדחף עלי בגלל שמ' נותן לרפאל בעיטות ורפאל מתגונן והולך לאט לאט אחורה כדי שלא יקבל את המכות. אז אני זזתי לכוון סוף המיטה בצד של המיטה ביחס לצד הפנימי של החדר תוך כדי כך שאני יושב בצד של המיטה. מ' נתן בעיטות לרפאל ורפאל מתגונן ופתאום מ' עצר רפאל אמר למ' משהו בסגנון כמו אל תהיה אל תשחק אותה חזק...דברים בסגנון אני לא זוכר את המילים המדויקות ואז פיתאום מ' הלך פסיעה אחורה נפל על הקיר נושם נשימות חזקות למעשה הוא חרחר שמתי לב שהבטן או יותר נכון מעל הבטן ...אני בהתחלה חשבתי שמ' עושה את עצמו נופל בצחוק ואחרי זה ראיתי שהשפתיים שלו בצבע כחול רצתי להביא בקבוק מים וכשחזרתי ראיתי את הבטן שלו מנופחת ...ואז זרקתי את הבקבוק ואני הזזתי לו את הגוף באיזור הלסת קראתי לו ...לא הגיב יצאתי מהחדר שבו היה המקרה למסדרון של מרכז החדרים ואז אמרתי לילדים איזה שתיים שלוש בואו תסתכלו מה קרה למ' ואז אני יצאתי לחדר השני...ואז כולם באו קראו לרב דואק וזהו. אני יותר לא נכנסתי לחדר". הוא אישר ששי היה בחדר בעת האירוע.
במשחקי ספורט, למשל, אין הפיקוח יכול למנוע, בדרך כלל, מעידה בעת ריצה או היתנגשות בין מתחרים, הרצים זה בקירבת זה, אם אלו הם תולדה של אופי המשחק ולא של נסיבות או תנאים יוצאי דופן, אותם ניתן לצפות מראש, כדי למנוע את המשחק או את קיום הנסיבות והתנאים האמורים.
...
לאור כלל האמור, אני קובעת כי התובע לא עמד בנטל להוכיח זכאותו לתגמולי ביטוח בהתאם לפוליסה שערכה כלל ודין התביעה, גם כנגד כלל, להידחות.
נוכח מסקנה זו, מתייתר הדיון ביתר טענות כלל לרבות טענת הסף של כלל, כי לישיבה לא היה עדיין רישיון ממשרד החינוך בעת הארוע ולכן התובע לא היה מבוטח בפוליסה.
לאור כלל האמור, תביעת התובעים נגד כל הנתבעים נדחית.
