ריבית על חריגה בחשבון עובר ושב

צויין כי הבנק לא הציג ראיות לרצונו של אנגלנדר בחידוש ההלוואות מלבד אמירה כללית של אלוש בעיניין זה, אך בית המשפט מציין כי נכון להניח שאנגלנדר העדיף לשלם ריבית על הלואות מאשר ריבית חריגה בחשבון עו"ש שהיתה בכל רגע נתון גבוהה משיעור הריבית בהלואות ומכאן שלא נגרם נזק.

...

עת התבקשה הרשות להגיש את חוות הדעת, ביום שמיעת הראיות, הסביר בא כוחם של ה"ה אנגלנדר את הדבר בכך שלצורך הדיון ישב ובדק את הראיות והגיע למסקנה שרצוי שמעבר לתחשיב של גב' עבדי יהיה מסמך שנערך על ידי מומחה עם תחשיב הנזק.

משכך, דין הערעור להידחות.

בנסיבות המקרה, סבורים אנו כי נכון להורות שכל צד ישא בהוצאותיו בערעור, וכך אנו מורים.

(הכוונה היא לתיק הוצל"פ מס'-1-02777-09 עפולה, הערה שלי ר.ח.) (ב) לחייב את הנתבעים 1 ו-2 ביחד ולחוד, להשיב לתובע 1 כל הכספים ששלם כפרמיית ביטוח מקיף מ – 1/6/94 ואילך בתוספת ריבית בנקאית על יתרת חריגה בחשבונות עו"ש ולחילופין ריבית והפרשי הצמדה כחוק (להלן: "ריבית") ממועד תשלום הפרמייה ועד לפרעון הסכומים כלום לתובע.

לפיכך על מנת לברור את העיקר מן התפל, ובטרם תתאפשר הסקת מסקנות בתובענה בה עסקינן יש ליתן מענה למספר שאלות אשר התעוררו בתיק זה, כדלקמן: (1) מה היתה מערכת היחסים בין התובעים למוסך והאם אכן נאמר למוסך ע"י התובע, כי במידה וימצא שהנזק אשר נגרם לטרקטורון עולה מעל למחצית שוויו, אין לתקנו? (2) האם היו לתובע פוליסות ביטוח תקפות, אשר מכסות את שתי התאונות הנטענות? (3) האם אכן נגנב הטרקטורון או שמא טענת הגניבה מקורה בתרמית ובניסיון "להפטר מהטרקטורון שגרם לתובעים רק צרות", כפי שטוענים הנתבעים? (ראה סיכומי נתבעת 1 מיום 04.03.03 עמ' 13) ובמידה והטרקטורון אכן נגנב, האם הטרקטורון אשר הושב לידי התובע הוא אותו טרקטורון אשר היה בבעלותו לפני אירוע הגניבה? (4) האם יש ממש בטענת התובע כי נגרמו לו הפסדי הנאה, בהתחשב בעובדה שהתובע עצמו טוען כי למעשה הוא מרצונו "השבית" את הטרקטורון? אדון בשאלות אלו ואחרות על פי סדרן הכרונולוגי.

...

. " (ראה שם, עמ' 30 – 31) 14. עולה, מחוסר הידע של מר קדישאי באיזו צורה הגיעה הצעת המחיר, אם בכלל, לידי השמאי ו/או לתובע, כי סביר להניח שמעולם לא הגיעה הצעת המחיר אל השמאי, וכל מה שהגיע לידיו היתה החשבונית הסופית לאחר שתוקן הטרקטורון ואז נתגלה לשמאי כי התיקון היה גבוה ממחצית מחיר הכלי. מסקנה זו מתיישבת גם עם טענת התובעים כי ניתנה לידם חשבונית עם סיום הטיפול, אך לא עומדת בקנה אחד עם טענת מר קדישאי כי התובע נתן לו אישור לתקן את כל התיקון. "..

הנתבע שכנגד טוען כי מעולם לא היה השותף של מר טל ז"ל, אלא היה עובד שכיר אשר "פעל בחוץ ועשה ביטוחים והעביר שיקים של טל", (ראה סיכומים מטעם התובעים בתביעה העיקרית סעיף 58) מסקנה בתביעה שכנגד 54.

לסיכום, התביעה הראשית של התובעים כנגד הנתבעים 1 ו-2 מתקבלת, הם יהיו חייבים לשלם לתובע ו/או לנתבעת מס' 3 4000 ₪ כשהסכום צמוד למדד יום הגשת התביעה.

עד לרגע זה לא אדע מדוע שורבב מר כרמלי בתובענה אשר נדחית נגדו בשתי ידיים, כנראה שהוא חלק מהבוקה והמבולקה שבתיק זה. ובכפוף לכל אלה כל צד ישא בהוצאותיו.

ריבית פיגורים – לפי סע' 11(א) להסכם השכירות זכאי התובע לריבית פיגורים בשיעור הנהוג בבנק הפועלים על חריגות בחשבון עו"ש ובתוספת 25% כדמי טפול וגביה מוסכמים.

...

על כן, תביעת רכיב זה נדחית.

דרישת יתר הרכיבים נדחית.

נוכח כל האמור יישא כל צד בהוצאותיו.

לפי טענה זו עיקר הנזק הנטען התגבש ביום 28/9/98 בו "קוימה הוראתו" באיחור (אליבא דהתובע) ונרכש הפר"ש לפי שער 2.78, ונזק נוסף בסך של 882 ₪ בלבד בארבעת הימים שחלפו מיום 28/9/98 עד ליום 2/10/98 בו השתחרר הפק"מ, בגינם שילם התובע ריבית נוספת על החריגה בחשבון העו"ש עקב פריעת ההלוואה קודם פרעון הפק"מ. ההלכה כפי שנקבעה בפסיקה שמועד התגבשות הנזק לצורך חישוב תחילת מירוץ ההתיישנות הוא משנתגבש הנזק באופן כזה שהניזוק כאדם סביר היה מגיש תביעה בגינו.

...

מכל האמור לעיל אני למד שהתובע לא חולק שהוראתו מיום ה 3/8 הייתה לבצע רכישה רק מתחת לשער 2.44 ולא יותר, והמחלוקת היחידה נוגעת לשערים המצוטטים באותו יום.

לפיכך ולאור כל האמור לעיל מעדיף אני את גרסת הנתבע על פני גרסת התובעים.

סיכום לאור האמור לעיל הנני דוחה את התביעה ומחייב את התובעים לשלם ביחד ולחוד לנתבע הוצאות משפט וכן שכ"ט עו"ד בסך 20,000 ₪ בצרוף מע"מ. המזכירות תמציא פסק הדין לצדדים ניתן היום, ג' אלול תשס"ט, 23/08/2009, בהיעדר הצדדים.

התנאי נוסח כך: "כל תשלום אשר לא ייעשה בתוך שלושה ימים ממועד זה (מועד חתימת ההסכם – י.פ) ישא הצמדה וריבית כנהוג בחשבונות עו"ש, מהמועד לתשלום, ועד ליום פירעון התשלום בפועל. " אך באיזה חשבון עו"ש, המדובר על ריבית פיגורים על חריגה בחשבון עו"ש, ואם כן הריבית הנהוגה באיזה בנק? דבר לא הוצג בענין זה ולא בואר בהסכם התיווך, ולא על ביהמ"ש להשלים את החסר שנפל בענין זה במגרשו של התובע, בפרט כאשר מדובר על ריבית חריגה שלתובעת אינטרס מובחן להבהיר באופן מדויק את תנאיה ושעורה.

...

הוא ציין שעדכן אותו, אך לא ביקש ממנו להתערב או שלא להתערב במו"מ. אני סבור שגם בענין זה יש להעדיף עדות לב רן: ב"כ הנתבעים עימת לב רן עם העובדה שב 12.10 רשם שדיבר עם המוכר אלכס והאחרון עדכן אותו שהוא רואה בנתבע קונה רציני, ורוצה לסגור אתו .

התובע זכאי אפוא לדמי התיווך בשעור 28,000 ₪ (2% מ 1.4 מליון) ומע"מ. עם זאת ביחס לריבית החריגה בהסכם שרותי התיווך מקובלת עלי טענת ב"כ הנתבעים כי התובע לא זכאי לה. מדובר בתנאי בהסכם אחיד שנוסח על ידי סוכנות התיווך, ואי בהירות בו תפעל לרעתה.

אני מקבל אפוא התביעה ומחייב אפוא הנתבעים לשלם לתובע בתוך 30 יום את הסכומים הבאים במצטבר: 28,000 ₪ בתוספת מע"מ. הסכום שיתקבל, ישא הפרשי ריבית והצמדה (על פי חוק פסיקת ריבית) מיום 24.9.10 (3 יום מיום חתימת הסכם המכר) ועד מועד התשלום בפועל .