מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית

ריבית חריגה ואחריות הבנק

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2015 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בנוסף, הגיש הנתבע 1 מטעמו חוות דעת מומחה מטעם הגרפולוג, עו"ד יונתן נפתלי, אשר קבע בחוות-דעתו, כי "קיימת אפשרות סבירה שחתימות המחלוקת נחתמו על ידי חותם הדוגמאות". מטעם הבנק העידו: מר כרמי ינקוביץ – מנהל סניף מגדלי ויטה בבנק הבנלאומי (להלן: "מר ינקוביץ"); הגב' בנימינה שרם, המשמשת כמנהלת חשבונות ומסלקה בסניף מגדלי ויטה בבנק הבנלאומי (להלן: "בנימינה"); והגב' שמחה יוכבד, המשמשת כאחראית מחלקת עו"ש פרטי בסניף (להלן: "יוכבד").
ריבית חריגה והוצאות חקירת המעילה במסגרת כתב התביעה, דרשה התובעת סכום של 500,000 ₪, בגין ריבית חריגה ששולמה על-ידי התובעת לבנק; בגין אובדן ריבית; ובגין הפסד רווחים בשל מצוקה תזרימית בחברה.
...
סוף דבר על יסוד האמור לעיל, התביעה נגד הנתבעים 1 ו-3 מתקבלת ביחס להשבת כספי המעילה מחשבון התובעת בנתבעת 3.
הנני מחייב את הנתבעים 1 ו-3, ביחד ולחוד, לפצות את התובעת, כדלקמן: את הנתבע 1 במלוא סכום הפיצוי.
כמו כן, הנני מחייב את הנתבע 1 בהוצאות התובעת (כולל שכ"ט עו"ד) בסכום של 75,000 ₪; ואת הנתבעת 3 בהוצאות התובעת (כולל שכ"ט עו"ד) בסכום של 50,000 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2016 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

לימים טען התובע, כפי שהוא טוען גם בתביעה הנוכחית, שההסדר המתואר היה בלתי חוקי, בין השאר מפני שהוא נועד לעקוף את המיגבלות הרגולטוריות, ומפני שהבנק ואיתן גבו ריבית בשיעורים החורגים מן המותר על פי הדין באותה עת. דברי ימי ההתדיינויות בין הצדדים על רקע אי-עמידת החברה בהתחייבויותיה כלפי הבנק, ובכלל זה ההתחייבויות לפרוע את ההלוואות, הגיש הבנק בשנת 1986 תובענה נגד החברה, נגד אסנין ונגד אישתו ובנותיו (ת"א 1290/86 בבית המשפט המחוזי בחיפה).
המסקנה שאליה הגעתי מייתרת את הצורך לידון בטענות סף אחרות שהעלה הבנק, ובכלל זה הטענה שלאסנין אין עילת תביעה עצמאית כלפי הבנק מכיוון שהחשבון שהתנהל בבנק היה חשבונה של החברה, וכל אחריות שניתן לייחס לבנק בנוגע לניהול החשבון, אחריות שהבנק כפר בה, מקימה – אם בכלל – עילת תביעה לחברה ולא לאסנין.
...
בדומה לכך, כשהרלב העידה שהיא פגשה את אסנין לאחר שנת 1993, עת החלה לטפל בעניינם של החברה ואסנין, ובשום הזדמנות לא נטענה טענה בנוגע לגובה החוב, אזי – באין ראיה לסתור – המסקנה המתבקשת היא שלא נפל פגם בהסכמתם של החברה ואסנין בהתקשרויות השונות עם הבנק בנוגע לחוב ולהסדרי פירעונו, החל משנת 1986 ואילך.
סיכומו של דבר, מסקנתי היא שאין מנוס מדחיית התביעה, בין אם מפני שיש תוקף להסכמתו של אסנין בנספח א' להסכם פז כמו גם בהסכם 88 ובהסכם הפשרה שקיבל תוקף של פסק דין בת"א 1290/86, ובין אם מפני שאסנין לא הוכיח את תביעתו לגופה.
נוכח מסקנה זו מתייתר הצורך לדון בשאר הטענות שהעלה הבנק.

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2010 בעליון נפסק כדקלמן:

נקבע, כי יש לבחון את אחריות הבנק בכל מקרה לגופו, במיוחד מקום בו ישנן ראיות לכך שהערב ידע אודות מצב החובות ממקור אחר.
מנגד, איני יכול שלא לתמוה, הכיצד תפח החוב ועמד ביום 31.1.99 על יתרת חוב ללא ריבית חריגה על סך של 1,908,000 ש"ח (כאמור בסעיף 10 למכתבו של מר פרוסט מיום 5.5.99), סכום שהמשיך ותפח ועמד ביום הגשת התביעה ביום 15.6.00 על הסך של 2,799,124 ש"ח, לאחר שהבנק גבה ביום 16.1.00 סכום של 300,286 ש"ח משופר סל. לטעמי, הבנק השתהה עד מאוד בגביית החוב של הריבוע הכחול.
...
ולבסוף, נראה לי כי בנסיבות שבהן נקבע כי הבנק לא קיים את הוראות המפקח על הבנקים כראוי, גם אם לא היתה לכך נפקות ממשית, יש חשיבות למסר הנורמטיבי של חובת ההקפדה; לכן לא הייתי עושה צו להוצאות.
השופט י' עמית: אני מסכים עם חברי השופט רובינשטיין, כי יש לדחות את הערעור ככל שהוא נסב על הפרת הוראות בנק ישראל, ומסכים כי יש לבחון את גובה החוב במסגרת הפסיקתא.
יש בכך כדי להסביר מדוע נעתר הבנק להסכם שיתוף הפעולה, לפיו אם ייגבה החוב של הריבוע הכחול ישחרר הבנק את הערבים מכל יתרת חוב שתישאר, אם בכלל, בחשבון השותפות.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

הסרוב של הבנק לתת הלוואת גישור שנייה ללקסן במהלך הרבעון הראשון של שנת 2013 עולה לטענת התובעים לכדי חוסר תום לב של הבנק, שכן הסרוב להעניק הלוואת גישור הוא בנגוד להסכמות בחוזי ההלוואה המקוריים וגרם לחייב את לקסן בריבית חריגה של 17% על הפגור (שם, סעיף 106).
באופן כללי אעיר כי לאורך כל הדרך פעלו אנשי לקסן באופן החורג מההתנהלות המצופה מחייב שבאחריותו להחזיר לבנק הלוואה בגובה מאות מיליוני ₪.
...
כבר בשלב זה אומר בעניין טענת חוסר תום הלב כי לאחר שבחנתי היטב את טענות התובעים בנושא זה ראיתי לדחות את התביעה מאחר שלא השתכנעתי כי הוכח חוסר תום לב מצד ישרוטל או מצד בנק הפועלים וגם בשל נימוקים נוספים שיפורטו בפרק ב'.
ראיתי להתייחס אך בקצרה לשאלה זו, כיוון שממילא מסקנתי היא שישרוטל ובנק הפועלים לא חבים בגין הנזקים הנטענים כי נגרמו לתובעים.
כיוון שאין מקום לקבל כראיה את חוות דעתו של רו"ח שגב ביחס לשווי המקרקעין, מהסיבות כאמור, ומאחר שטרייסמן לא הובאה להעיד על חוות דעתה מטעם התובעים, המסקנה המתבקשת היא שהתובעים לא עמדו בנטל הראייה המוטל עליהם להוכיח רכיב נזק זה הקשור לשווי המלון.
סוף דבר כאמור לעיל, התביעה נדחית על כל רכיביה והתביעה שכנגד מתקבלת באופן שעל לקסן לשלם לישרוטל סכום של 9,378,414 ₪, וכן אני מורה להעביר את הסכום שנשמר בנאמנות לישרוטל.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מקוצר (תא"ק) שהוגש בשנת 2020 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

לבנק יש אינטרס כי הלקוח יוכל להחזיר ההלוואות שנטל "וממילא לא יטה לאפשר ללקוח "בעייתי" להגדיל את יתרות החובה בחשבונו בצורה בלתי אחראית", "עם זאת, יש להזהר מהפיכת הבנק למעין אפוטרופוס על לקוחותיו". "כל עוד הבנק סבור, או שיש לצפות מבנקאי סביר שיצפה כי הלקוח מסוגל להחזיר את ההלוואה, אינני רואה סיבה מדוע יסרב לתתה לו." דברי כב' השופט בנימיני בת.א (מחוזי ת"א) 2759/98 יעקבי נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ (16.12.2008).
ראו גם ת.א. (מחוזי חי') 47617-11-15 פלוני נ' בנק דיסקונט לישראל בע״מ (17.05.2020), שם צוטט בהסכמה ת.א. 2759/98 הנ"ל ונאמרו בין היתר גם הדברים הבאים: "חופש ההיתקשרות הוא אחד מעקרונות היסוד בתפיסה החברתית והמשפטית בישראל. כל הבא להגביל ולצמצם חירות זו, מוטלת עליו החובה להבהיר ולהראות מהו מקור המיגבלה שהוא מבקש לשים על חופש ההיתקשרות". בפסקי הדין הנ"ל דובר על פעולות בניירות ערך שגרמו להפסדים ללקוח, ואילו במקרה שלפנינו, מדובר במתן הלוואה בתנאי ריבית נמוכים מאלו הנגבים בגין ריבית חריגה בחשבון ובפריסת תשלומים מחודשת ל-5 שנים של הלוואה קודמת שנטל, כך שהבנק לא תרם להגדלת יתרת החובה, אלא להקטנתה.
...
הכרעה לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובת הבנק על נספחיה, אני מגיעה למסקנה כי אין לנתבע טענות הגנה ויש לדחות בקשתו.
לסיכום סיכומו של דבר, עסקינן ב"הגנת בדים", שכל מטרתה לדחות מועד תשלום החוב, לפיכך דין בקשת הרשות להתגונן להידחות.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו