נגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של ריבוי נישואין, בנגוד לסעיף 176 לחוק העונשין, התשל"ז -1977.
...
כאמור בפתח פרק זה, לאחר ששמעתי את העדים באופן בלתי אמצעי, לאחר שעברתי על המוצגים השונים ונדרשתי לסיכומי הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי המאשימה הוכיחה מעבר לכל ספק סביר כי טקס הנישואין הדתי נערך ביום 7.2.17, לאחר מועד פרסום הנחיית היועמ"ש ובעוד שהנאשם ידע על האיסור בחוק.
סוף דבר
טענת ההגנה לאכיפה בררנית על משקלה והשאלות הנובעות ממנה אינן יכולות לבוא לפתחה של הרשות האוכפת – מקומן אם בכלל צריך לפתחה של הרשות המחוקקת, ונזכיר כי גם אם נמצא קיומה של אכיפה חלקית, הרי לא כל מקרה של אכיפה חלקית גם אם היא פוגעת בעיקרון השוויון יש כדי להצדיק התערבות בית המשפט, כדברי כב' השופטת א' חיות (בתוארה אז) בע"פ 37/07 פרג נ' מדינת ישראל (10.03.2008):
"...הנה כי כן, הכלל הוא שכל עוד לא הסתבר שאי העמדתם לדין של חלק מן המעורבים בפרשה פלונית נבעה מתוך שרירות או מתוך שיקולים פסולים, אין באכיפה חלקית כזו אף שהיא פוגעת בעיקרון השוויון כדי להצדיק ביקורת שיפוטית פולשנית בין בדרך של הוראה להעמיד לדין את יתר המעורבים ובין בדרך של השוואת מצבם של המעורבים שהועמדו לדין לאלה שלא הועמדו לדין..." (שם, בפסקה 6).
אשר על כן, אני מרשיעה את הנאשם בעבירה של ריבוי נישואין לפי סעיף 176 לחוק העונשין.
