רופא בועדה רפואית נמצא בסכסוך אישי עם המבקש

המשיב גורס כי ברקע עמדתו של ד"ר למברגר (שזומן לעדות מטעם המערער, ועדותו תמכה בהילוכו של המערער) מצוי גם סיכסוך אישי, שהגיע גם להליך משמעתי.

המערער מצידו, ציין שבכוונתו לתבוע את ד"ר למברגר באופן אישי על אישור זה, שהינו בנגוד להמלצת הרופא מבית חולים רמב"ם. ועדת כושר עבודה מיום 03.11.08 קבעה למערער אובדן כושר עבודה מפרנסת לעתיד הנראה לעין (ראה מש/1): כזכור, אותה עת עמדה דרגת הנכות כבר על 38% , מ 5/08, והמערער הציג בפני הצר"מ מסמכים רפואיים חדשים שכללו מכתב נוירוכירורג מ- 28.10.08.

ב- 23.05.10 שלח המערער מכתב ובו ביקש לתקוף החלטת הצר"מ מיום 27.04.10, כאשר ועדה קודמת קבעה על סמך ממצאיה, אי כושר תעסוקתי מלא למשך שנה, ואילו ועדה זו קבעה מחד שאין שינוי במצב, לעומת הבדיקה הקודמת, ומאידך קבעה שהמערער כשיר לעבודה ל-4 שעות במיגבלות.

...

מחד היו צר"מים ב 2008 ו 2009 שאישרו שאי הכושר התעסוקתי הנו מלא, גם אם מסקנה זו היתה זמנית.

נוסיף לכך גם תמיהתנו על הזריזות שבה כונס הצר"מ הנוסף – חמישה חודשים בלבד לאחר הצר"מ מ 11/08 שמצא שהמערער באי כושר תעסוקתי בעתיד הנראה לעין, ואותו צר"מ חזר על המסקנה אך ראה לסייגה לשנה.

לא על נקלה ניתן להגיע למסקנה כי מי שאלו מגבלותיו אכן איבד כליל כושרו התעסוקתי.

חולי הנפש הם אנשים כדוגמתו לאחר שנחשף הסקנדל שלו ושל חברו, הפרופיסור המזויף נזאר ותד, ולאחר שהראו קבל עם ועדה כמה היו מגוחכים כאשר טענו שהם מחברים ומפרסמים מאמרים מדעיים, אשר התברר שאלה רק 'קשקושים' שאין להם כל קשר למדע.

לטענת התובע הודעה זו נשלחה אליו בעקבות תלונתו של ד"ר פח'רי חסן, יו"ר עמותת רופאי השיניים הערביים בישראל, עמו הוא מצוי בסכסוך עסקי ואישי, למשרד הבריאות (סעיף 10 לעיקרי הטיעון שהגיש התובע בעת"מ 33675-05-17, עתירה שהגיש נגד מנהל האגף לרשוי מקצועות רפואיים במשרד הבריאות – ד"ר אמין שנון ומשרד הבריאות בשאלת זכאותו לעשות שימוש בתואר פרופיסור אותו קיבל ממוסדות אקדמיים בחו"ל).

למרות שלא הסכים לדרישה, נעתר לה התובע והגיש בנובמבר 2015 בקשה למנכ"ל משרד הבריאות ליתן לו אישור לעשות שימוש בתואר מומחה ופרופ' מחו"ל (סעיף 12 לעיקרי הטיעון).

...

מדובר בביטויים חמורים ואני מקבלת את טענת התובעים כי פרסומם הסב להם עוגמת נפש של ממש.

נוסח ההתנצלות למרות שהנתבע לא הגיש נוסח התנצלות חליפי לזה שהוצע על-ידי התובעים, אני סבורה כי נוסח ההתנצלות שהוצע חורג מהתנצלות וכולל עובדות שהנתבע אינו יכול להעיד לגביהן.

לפיכך, אני מורה לנתבע לפרסום התנצלות בנוסח הבא: "בהתאם להחלטת בית המשפט השלום בחיפה אני מתנצל בפני פרופ' נצאר ותד (וורצבורג גרמניה) ובפני באשיר ותד על פרסומים שפרסמתי ביום 3.12.2017. אני חוזר בי מהאמור בפרסומים ביחס לתוקף תאריו של פרופ' נצאר ותד (וורצבורג גרמניה) או איכות מאמריו, ומתנצל על הביטויים הפוגעניים בהם נקטתי בפרסומים. אני מצר ומתנצל מעומק ליבי על עוגמת הנפש שהפרסומים שלי גרמו לפרופ' נצאר ותד (וורצבורג גרמניה) ולבאשיר ותד ומבקש את סליחתם". סופו של דבר אשר על כן, ישלם הנתבע לתובעים את הפיצויים שפסקתי בסעיף 35 לפסק הדין.

במסגרת הדיון בועדה, המערערת בקשה לידון בהפעלת תקנה 15 לנוכח השינוי במצבה התעסוקתי.

ניתן גם לציין כי לפי מכתב מהמרפאה התעסוקתית מיום 8.01.2018, למשל, נכתב כי נימצאת בסכסוך במקום העבודה שמחמיר את מצבה הנפשי.

מדובר בקביעה רפואית שבית הדין אינו מיתערב בה. יתר על כן, הועדה התרשמה על יסוד המסמכים של הרופאה התעסוקתית ומכתב הזימון לשימוע כי הפסקת העבודה נעשתה מסיבות שאינן קשורות למצב הרפואי של המערערת, אלא על רקע סיכסוך אישי ושינויים ארגונים במקום העבודה.

...

לאחר שעיינתי במסמכים המצויים בתיק ולאחר ששבתי ושקלתי את טענות הצדדים לרבות הטענות שנטענו בפניי במהלך הדיון, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הערעור להידחות מהטעמים המפורטים להלן.

אמנם, בסופו של דבר, עבודת המערערת הסתיימה לנוכח אישור הרופאה התעסוקתית ולפיו היא אינה כשירה לצמיתות לכל תפקיד הכרוך בניידות לרבות בתוך משרדי החברה ואולם אלמלא השינוי הארגוני וצמצום המטלות של המרכזנית ומזכירת הסמנכ"ל, לא הייתה מניעה רפואית להמשך עבודת המערערת בתפקידה כמזכירה בכירה ומרכזנית באותה מתכונת כפי שעבדה עובר לתאונה ולאחריה עד לכניסת השינויים הארגוניים.

על יסוד כל האמור, הערעור נדחה.

ניתן גם לציין כי לפי מכתב מהמרפאה התעסוקתית מיום 8.01.2018, למשל, נכתב כי נימצאת בסכסוך במקום העבודה שמחמיר את מצבה הנפשי.

גם ביום 30.7.2018 נכתב על ידי הרופאה התעסוקתית: "הבהרתי שאני לא חלק בסכסוך בינה לבין המעסיק". כמו כן, במכתב הזימון לשימוע נרשם: "כפי שהוצג בפנייך בעבר, תפקידך כמזכירת סמנכ"ל ומרכזנית הצטמצם משמעותית ואף התייתר מאחר ולא נידרשות הדפסות עקב מעבר למיילים ויומנים ממוחשבים, שיחות הטלפון הצטמצמו מאחר ומרכזייה הוסבה ומאפשרת שיחות ישירות לעובדי החברה ולא דרך המרכזייה...טרם החלטת הרופאה התעסוקתית בעיניין אי כשירות לכל תפקיד וחוסר תיפקוד משמעותי הוצעו לך תחומי אחריות נוספים וחלופיים שאת חלקם את דחית, וכיום את כולם אינך מסוגלת לבצע...מאחר ואין בידינו להציע לך תפקיד חלופי אחר המתאים להגבלות הרפואיות הנ"ל וכן לכישורייך ויכולותייך המקצועיות, אנו שוקלים לסיים את תפקידך בחברה". מן האמור לעיל מובן כי הפסקת עבודתה והשימוע שנערך לה היה לחלוטין לא רק בשל מצבה הרפואי וכי להפסקת עבודתה סיבות אחרות, מעבר לכך שכאמור – לדעת הועדה מסוגלת לעבודתה גם לאחר ההחמרה שהוכרה.

נקבע כי הועדה התרשמה שמבחינה רפואית המבקשת מסוגלת לחזור לעבודתה, כפי שעולה מהתנהגותה בפועל לאחר התאונה, וכי הסיבה להפסקת העבודה אינה קשורה למצבה הרפואי אלא על רקע סיכסוך אישי ושינויים אירגוניים.

...

סוף דבר – הבקשה נדחית.

לכן המבקשת תשלם הוצאות לטובת אוצר המדינה בסך של 2,000 ש"ח. ניתנה היום, ה' אדר תשפ"ג (26 פברואר 2023) בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.

המערער טוען כי בעיניינו מנוהל תיק ידני (פיזי) ולא תיק מוקלד במערכת 'תבל', ועל כן, הועדה עיינה במסמכים אחרים המצויים בתיק לרבות תיק הפוסל את הפוסק שיש בועדה בתחום האורטופדיה, ד"ר טים יעקובי.

ביום 24.4.23 היתקיים דיון לפניי בו טען בא כוח המערער שהועדה לא הסבירה כלל מה משמעות הצלום שבוצע, וציין ש"אתמול קבלתי פרוטוקול של ועדה רפואית לעררים מ-17.4.23 בעיניינו של נפגע אחר.

בפרוטוקול זה ציין בא כוחו כך – "ד"ר טים יכתוב מה שרוצה ואני אגיב בהתאם. שומע כעת שד"ר טים יעקובי קיבל החלטה על כך שפוסל עצמו מלשבת בתיקים שלי באופן גורף. אינני יודע על מה יצא קצפו של ד"ר טים יעקובי. אציין שאין ביני לבין הרופא שום סיכסוך אישי וביקשתי לפסול את ד"ר יעקובי לפסול בתיק זה של בן עטר לאור פסק דין איזורי לעבודה שניתן בהסכמה ולפיו ד"ר יעקובי נפסל לשבת בעיניינו של בן עטר לתאונה משנת 2019 שם ... [מתאר את נסיבות התיק הספציפיות] ולכן ביקשתי לפסול בתיק הזה. התכנסנו כאן בועדה קודמת לאותו עניין ונושא הנו תאונה 8.21 ובמעמד ד"ר יעקובי ביקשתי שיפסול עצמו. מפרוטוקול שקבלתי לפני שבועיים בפקס התברר שהחליט לא לפסול את עצמו למרות שאמרתי את טענותיי, אולם כיום משכבר התייצבנו לדיון בועדה בקשר לשני התיקים היינו 22.8.21 והחמרת מצב 22.1.18 רק כעת נזכר ד"ר יעקובי להודיע שכן פוסל את עצמו. ההתנהלות הזאת לא מקובלת, לא ראויה, אני אומר זאת בפניו ושום דבר אינו אישי אני מייצג לקוח בהתאם לשיקול דעתי ואם אני סבור שרופא פסול אני אומר זאת בפני הרופא והוא לא חייב לקבל את עמדתי יש לי מלוא הסמכות לפנות באפיקים נוספים לגרום לפסילת המומחה. המומחה לא צריך להיעלב או להפגע ועם כל הכבוד לא עושה טובה בועדה שהיא מעין שיפוטית בדיוק כמו ששופט היה פוסל את עצמו מלדון באדם בשעה שנפסל בעבר. חזקה גם על רופא שהוא סמכות שיפוטית בעיניין לפסול את עצמו. הבקשה הייתה ספציפית למבוטח שיושב כאן בועדה ולא באופן גורף. מכבד את החלטת ד"ר יעקובי ואם הייתה החלטה אבקש ממזכירות הועדה לפסול ליישום החלטתו של ד"ר יעקובי התקבלה לא מעכשיו עוד לפניכן, דהיינו ידועה למזכירות הועדות". לכך השיב הפוסק במילים אלה – "עו"ד מורנו השתמש בישיבה הקודמת במלים שאינן עומדות בקנה אחד עם היתנהגות נורמאטיבית ומותר שלא להסכים עם דיעות של פוסקים והחלפת הרכב בפוסק בתיק אחד לא פוסל מתיק שני ובטח ובטח אין אלמנט של רדיפה. משכך מוטב מבחינת ד"ר יעקובי לא לשבת עם עו"ד מורנו". .

...

בפרוטוקול זה ציין בא כוחו כך – "ד"ר טים יכתוב מה שרוצה ואני אגיב בהתאם. שומע כעת שד"ר טים יעקובי קיבל החלטה על כך שפוסל עצמו מלשבת בתיקים שלי באופן גורף. אינני יודע על מה יצא קצפו של ד"ר טים יעקובי. אציין שאין ביני לבין הרופא שום סכסוך אישי וביקשתי לפסול את ד"ר יעקובי לפסול בתיק זה של בן עטר לאור פסק דין אזורי לעבודה שניתן בהסכמה ולפיו ד"ר יעקובי נפסל לשבת בעניינו של בן עטר לתאונה משנת 2019 שם ... [מתאר את נסיבות התיק הספציפיות] ולכן ביקשתי לפסול בתיק הזה. התכנסנו כאן בוועדה קודמת לאותו עניין ונושא הינו תאונה 8.21 ובמעמד ד"ר יעקובי ביקשתי שיפסול עצמו. מפרוטוקול שקיבלתי לפני שבועיים בפקס התברר שהחליט לא לפסול את עצמו למרות שאמרתי את טענותיי, אולם כיום משכבר התייצבנו לדיון בוועדה בקשר לשני התיקים היינו 22.8.21 והחמרת מצב 22.1.18 רק כעת נזכר ד"ר יעקובי להודיע שכן פוסל את עצמו. ההתנהלות הזאת לא מקובלת, לא ראויה, אני אומר זאת בפניו ושום דבר אינו אישי אני מייצג לקוח בהתאם לשיקול דעתי ואם אני סבור שרופא פסול אני אומר זאת בפני הרופא והוא לא חייב לקבל את עמדתי יש לי מלוא הסמכות לפנות באפיקים נוספים לגרום לפסילת המומחה. המומחה לא צריך להיעלב או להיפגע ועם כל הכבוד לא עושה טובה בוועדה שהיא מעין שיפוטית בדיוק כמו ששופט היה פוסל את עצמו מלדון באדם בשעה שנפסל בעבר. חזקה גם על רופא שהוא סמכות שיפוטית בעניין לפסול את עצמו. הבקשה הייתה ספציפית למבוטח שיושב כאן בוועדה ולא באופן גורף. מכבד את החלטת ד"ר יעקובי ואם הייתה החלטה אבקש ממזכירות הוועדה לפסול ליישום החלטתו של ד"ר יעקובי התקבלה לא מעכשיו עוד לפניכן, דהיינו ידועה למזכירות הוועדות". לכך השיב הפוסק במילים אלה – "עו"ד מורנו השתמש בישיבה הקודמת במלים שאינן עומדות בקנה אחד עם התנהגות נורמטיבית ומותר שלא להסכים עם דעות של פוסקים והחלפת הרכב בפוסק בתיק אחד לא פוסל מתיק שני ובטח ובטח אין אלמנט של רדיפה. משכך מוטב מבחינת ד"ר יעקובי לא לשבת עם עו"ד מורנו". .

לדעתי דין הערעור להתקבל: מעיון בהחלטת הוועדה עולה כי אכן, הוועדה לא נימקה ולא הסבירה, מדוע לא קיבלה את טענות המערער כי יש להעלות את דרגת הנכות שנקבעה לו בגין החמרת המצב בברכו השמאלית.

לאור כלל האמור, הערעור מתקבל.