באותו פסק דין קבעתי כי לטעמי, החל מהמועד בו ניכנס לתוקפו התיקון לתקנות ההוון, די בכך ששונה שיעור הריבית לצורך הוון קיצבאות המל"ל, על מנת לקבוע כי בתביעות של נפגעי תאונות עבודה, בהן על בית המשפט לנכות מסכום הנזק את קיצבאות המל"ל העתידות להשתלם לנפגע, יש לערוך גם את חישוב ניזקו של הנפגע על בסיס הריבית שנקבעה התקנות ההוון, העומדת כיום על 2% - זאת אף אם לא הונחה התשתית הראייתית הנדרשת לצורך הוכחת שיעור התשואה המקובלת כיום בשוק על השקעות.
חישוב תביעת העזבון
ראשי הנזק הרלוואנטיים לתביעת עזבון: הפסד הישתכרות "בשנים האבודות"; הוצאות קבורה ולוויה ונזק לא ממוני.
כאב וסבל
על פי תקנה 4 לתקנות הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (חישוב פיצויים בשל נזק שאינו נזק ממון), התשל"ו-1976, יורשי המנוח זכאים לפצוי בגין הנזק הלא ממוני עקב פטירת המנוח בתאונת הדרכים בשיעור 25% מכלל "הסכום המאקסימאלי" כמשמעותו בסעיף 4 (ב) לחוק בצרוף הצמדה וריבית מיום התאונה ועד היום, ובסך הכל - 48,762 ₪.
...
לסיכום
תביעת התלויים מסתכמת ב- 1,552,352 ₪ (אובדן תמיכה +אובדן שירותי בעל) סכום זה ישולם במלואו לאלמנה.
לפיכך, הנתבעת תשלם לתובעת 2 (האלמנה) סך של 1,691,658 ₪ (תביעת התלויים ומחצית תביעת העיזבון) ולכל אחד מהתובעים 3 ו-4 (ההורים)- סך של 69,653 ₪.
כמו כן, תשלם הנתבעת לתובעים שכר טרחת עורכי דין בשיעור של 13% בצירוף מע"מ, החזר האגרה ששולמה עם הגשת התביעה ושכרם של כל המומחים מטעמם.