מדובר במי שלחובתו 7 הרשעות קודמות, ולאחר שניתנה הסכמה לקיומן של ראיות לכאורה נעצר עד לתום ההליכים, וזאת בהיעדר חלופה מתאימה.
...
לאור האמור ביקשה מבית המשפט להתרשם מהערבים שבידה, וביקשה להעתר לבקשה ולהתיר יציאתו של המבקש לפגוש את הוולד תוך הרחקה מהיישוב רהט, ובכל תנאי שייקבע.
אכן האפשרות כי מי שמצוי במעצר לצאת לחופשה יכולה להתקיים באופן עקרוני בשני מסלולים, המנהלי והפלילי, הפסיקה חזרה וקבעה כי יציאתו של מי שהוא בגדר עצור לחופשה היא נדירה, אם כי במקרים חריגים ניתן להיעתר לבקשה כזו "ככל, הנטייה היא שלא להיעתר לבקשות המוגשת בגדרי המסלול הפלילי. זאת נוכח הוראת סעיף 7 לפקודת החופשות, הקובע כי עצורים אינם זכאים לצאת לחופשה לרבות מטעמים מיוחדים בתקופת מעצרם, שכן חופשה ממעצר אינה עולה בקנה אחד עם תכלית המעצר ועם עילותיו".
כמפורט לעיל, כתב האישום מייחס למבקש עבירת אלימות חמורה, לצד חבלה במזיד ברכב, עבירות שבוצעו על ידי מספר מעורבים בצורה מאורגנת, אלימה וברוטלית ובאמצעות כלי תקיפה כאשר המשיבים רעולי פנים ומבצעים את המיוחס להם לכאורה באור יום בטבורה של עיר, כלפי בן משפחתו של המבקש, והכל על רקע סכסוך פעיל ומתמשך.
לאור כל האמור, בקשת המבקש לאשר יציאתו לחופשה לצורך פגישת בנו הנולד - נדחית.
ביחס לבקשה החלופית להתיר יציאתו של המבקש בליווי שב"ס, הרי שבית המשפט מצא להפנות לעמ"ת 3188-06-23, שם כב' השופט י.פרסקי, ס. הנשיא, הפך החלטתו של בית המשפט השלום אשר ראה לנכון להתיר יציאתו של עצור בליווי, תוך שציין כי "מצאתי קושי בכך שבית המשפט השלום נתן הוראה מבצעית, כאשר לבית המשפט אין את כל התמונה ואין את כל ההיכרות עם שיקולי שב"ס, וכאמור, את מלוא השיקולים המבצעיים, כמו גם מלוא השיקולים בדבר הסיכונים האפשריים, הן לצוות הליווי והן למשיב עצמו.. נסיבות ענייננו אינן מצדיקות הוראה על הוצאה בליווי..".
בנסיבות אלו, בהינתן הסיכון הנשקף מן המבקש, לצד חומרת המעשים והשיקולים הרבים בדבר הסיכונים האפשריים בליווי עצור לצד העלויות הכלכליות, כמו גם העולה מעמדת שב"ס בדבר הסיכון הכרוך ביציאה מסוג זה לצוות הליווי ועמדת שב"ס בכללותה, ובשים לב להחלטה של כב' השופט פרסקי – הרי שאין מקום להתיר יציאתו של המבקש בליווי שב"ס.
לאור כל האמור הבקשה נדחית.
