ראיות חסויות בבית הדין לעבודה: הגשה

לאחר הגשת סיכומיה, הגישה התובעת ביום 16.12.2020 בקשה לפיצול סעדים בזו הלשון - "באחרונה, התקבלו אצל התובעת הודעה על סיכסוך עבודה אצל הנתבעת כתוצאה מפגיעה בזכויות העובדים. היות והמסמכים המצורפים הגיעו לידי התובעת לאחר הגשת סיכומיה, מבוקש לאפשר לתובעת פיצול סעדים, ככל שיתברר, כי מגיעות לתובעת זכויות נוספות, על פני הזכויות שנכללו במסגרת שתי התביעות שהגישה נגד הנתבעת, בתיק הנוכחי ובתיק פ"ה 21140-12-19 וזכויותיה בנדון, לא ישולמו לה על ידי הנתבעת". ביום 16.12.2020 ניתנה החלטה במסגרתה התבקשה התובעת להודיע האם היא עומדת על בקשתה וזאת לנוכח הנסיבות שפורטו בהחלטה וכדלקמן - "תשומת לב התובעת לכך שבהתאם לתקנה 26 לתקנות בית הדין לעבודה... רשאי התובע להגיש בקשה לפיצול סעדים, בהתקיים התנאים המפורטים באותו סעיף, כאשר המועד להגיש בקשה שכזו הנו כמפורט בסעיף (ג) לאותה תקנה, הקובע כי: "תובע שלא כלל בתובענה את כל הסעדים להם הוא זכאי בשל אותה עילה, לא ייחשב כמי שויתר עליהם והוא יהיה זכאי לתובעים ובילבד שקבל על כך רשות מבית הדין ולא יאוחר ממועד הגשת התובענה הנוספת" ולכן והואיל ובשלב זה נראה, מעיון בבקשת התובעת, כי כלל לא בטוח שהיא תחליט להגיש תביעה נוספת בגין אותן עילות שתבעה בתביעתה כאן, ניתנת לה שהות.

התובעת היתנגדה להגשת התלושים על דרך ראיה חסויה וביום 16.2.2021 ניתנה החלטה המאפשרת את הגשתם לעיני בית הדין בלבד וכדלקמן - "בנסיבות העניין וחרף טענות התובעת כפי שפורטו בתגובתה מיום 7/2/21 החלטתי לנוכח המפורט בתשובת הנתבעת... להעתר לבקשתה ולאפשר לה להגיש את תלושי שכרה של גב' אלזה, אותם איזכרה כבר בסעיף 45 לתצהירה של גב' ידעי. תלושי השכר אשר הוגשו במעטפה סגורה לא ייסרקו למערכת נט המשפט וזאת כדי להגן על פרטיותה של גב' אלזה". לנוכח כל האמור לעיל ומשהבשיל התיק למתן פסק דין הרי שזה ניתן כעת.

...

התובעת התנגדה להגשת התלושים על דרך ראיה חסויה וביום 16.2.2021 ניתנה החלטה המאפשרת את הגשתם לעיני בית הדין בלבד וכדלקמן - "בנסיבות העניין וחרף טענות התובעת כפי שפורטו בתגובתה מיום 7/2/21 החלטתי לנוכח המפורט בתשובת הנתבעת... להיעתר לבקשתה ולאפשר לה להגיש את תלושי שכרה של גב' אלזה, אותם איזכרה כבר בסעיף 45 לתצהירה של גב' ידעי. תלושי השכר אשר הוגשו במעטפה סגורה לא ייסרקו למערכת נט המשפט וזאת כדי להגן על פרטיותה של גב' אלזה". לנוכח כל האמור לעיל ומשהבשיל התיק למתן פסק דין הרי שזה ניתן כעת.

בעניין אופן קביעת הזכאות לתשלום עבור השתתפות בפרויקט מקובלת עלינו עדותה של הגב' ידעי, לפיה אין חובה לתגמל עבור השתתפות בפרויקט וכי הדבר מסור לשיקול דעתו של מנהל בית הספר.

על כן, מקום בו חלקה של התובעת בביצוע הפרויקט מצוי במחלוקת, וממילא מנהל בית הספר אינו נוטה לתגמל עבור השתתפות בפרויקט, ובהיעדר הנחייה ברורה ומחייבת בדבר תשלום, הרי שדין התביעה, גם ברכיב זה, להידחות.

סוף דבר- התביעה על כל רכיביה נדחית.

דיון והכרעה הליכי גילוי ראיות והעיון בהן מוסדרים בתקנות 112–122 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד–1984 (להלן: "התקנות") וכן תקנה 46 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב – 1991 (להלן: "תקנות בתי הדין").

לא זו בלבד שהנתבעת לא הצביעה על המקור הנורמאטיבית לחסיונם של המסמכים שהגישה לתיק אלא שקיבלת בקשה זו תביא למעשה להוצאת המסמכים מתיק בית הדין ומההליך כולו בעוד שנדמה, כי הנתבעת מעוניינת להסתמך עליהם בהמשך הדרך.

...

על כן, הבקשה העיקרית בעניין הגשת מסמכים "חסוים" כלשון הבקשה, נדחית.

כמו כן, לאחר שעיינתי בתמלילים התרשמתי, כי הם מתייחסים לעובדות אשר אמורות להיות ידועות לתובע, דבר המפחית משמעותית את אפקט ה"הפתעה" העשוי להתעורר מקבלת הבקשה וכן הפגיעה הנלווית בזכויותיו הדיוניות.

סוף דבר אשר על כן, הבקשה מתקבלת והתמלילים יימסרו לעיון התובע יחד עם תצהירי הנתבעת.

בבתי הדין לעבודה לא חל המנגנון של מזכיר משפטי, המוסמך שלא לקבל לרישום הליכים המוגשים באופן פגום, אך החיוב של צירוף ייפוי כוח לכתב הטענות הראשון זהה לחיוב במערכת הכללית, ומשהוסבה שימת לבו של בית הדין להמנעות בעל דין לצרף ייפוי כוח עליו לחייבו לעשות כן. בהליך שבפנינו איננו נדרשים לשאלה האם ניתן בנסיבות חריגות לפטור בעל דין מלצרף ייפוי כוח או להורות על העברת ייפוי הכוח, משל היה ראיה חסויה, לעיונו של בית הדין בלבד, ומה הן נסיבות אלה (אם בכלל).

...

סוף דבר – ניתנת בזה רשות ערעור והערעור מתקבל.

במסגרת ההליך הפלילי נחתמו מספר תעודות חיסיון לפי סעיף 45 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971 (להלן: הפקודה), שבהן נחסה מידע הקשור בין היתר לסוכני מצ"ח ואנשי פלג המבצעים של מצ"ח שנטלו חלק בחקירה, פעולותיהם, ושיטות עבודת המודיעין במצ"ח. העותר הגיש בקשה לפי סעיף 74 לחסד"פ ועתר לקבל פירוט של המסמכים הקיימים החוסים תחת תעודת חיסיון וכן פרפרזות רלוואנטיות.

בהחלטתו מאותו היום דחה בית הדין את הבקשה, בקבעו כי ההליך המתאים לבירור הסוגיה הוא במסגרת עתירה לגילוי ראיה חסויה שם יקבע בית הדין את גדרי תעודת החיסיון תוך היתייחסות לראיות החיוניות להגנתו של העותר.

...

דין העתירה להידחות על הסף אף מבלי להידרש לתגובה.

העותר לא טען כי עניינו נופל בגדר המקרים החריגים המצדיקים את התערבותו של בית משפט זה בהחלטות בית הדין הצבאי לערעורים, ודין העתירה להידחות ולו מטעם זה. למעלה מן הצורך אציין כי איני סבור כי יצאה שגגה תחת ידיהם של בתי המשפט הצבאיים.

נוכח כל האמור, העתירה נדחית.

בקשת המבקשת המבקשת (שאינה בעלת דין בתיק דנן) הגישה בקשתה לפי תקנה 4 לתקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), התשס"ג-2003.

זו לשונו של סעיף 48(א): דברים ומסמכים שהוחלפו בין עורך דין לבין לקוחו או לבין אדם אחר מטעם הלקוח ויש להם קשר עניני לשירות המקצועי שניתן על ידי עורך הדין ללקוח, אין עורך הדין חייב למסרם כראיה, אלא אם ויתר הלקוח על החסיון; והוא הדין בעובד של עורך דין אשר דברים ומסמכים שנמסרו לעורך הדין הגיעו אליו אגב עבודתו בשירות עורך הדין.

בקשת עיון לפי תקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), התשס"ג-2003 כאשר מיתנהל הליך משפטי ישיר בין המבקש לבין המשיב בהמשך ישיר לאמור בסעיף הקודם, נמצא כי הטיפול בבקשת המבקשת עובר מכלל בררת המחדל של גילוי מלא (אולי תוך סימון מסמכים/קטעים חריגים בודדים שהם-בלבד לא יגולו) לתהליך של בחינת כל מיסמך (ואף חלקי מיסמך - כגון כתבי התביעה וההגנה, תצהירי העדות הראשית ופרוטוקולי הדיונים) מן ההיבט של חסיונו ושל סודיותו (בהיתחשב בטיב התחרות העסקית שבין הצדדים - אשר אף היא לא ידועה לבית המשפט במסגרת הליך זה).

...

התוצאה לאור כל האמור מצאתי להורות על מחיקת הבקשה דנן.