ראיות זיכוי נאשם מתקיפת אשתו

מהו המשקל שיש לתת לראיות אלה בעת בחינתן של ראיות לכאורה? רקע וטענות הצדדים נגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות איומים, תקיפה סתם של בן זוג, שימוש פחזני באש או בחומר דליק ותקיפה הגורמת חבלה של ממש.

ראיות לכאורה – להוכחת מה? השאלה העקרונית שהוצבה לפתחנו היא, כאמור, האם במסגרת בחינתן של ראיות לכאורה בשלב המעצר יש להביא בחשבון גם ראיות המלמדות כי הנאשם יזוכה מחמת אי שפיות הדעת.

בית משפט השלום קבע כי קיימת בחומר הראיות אחיזה לכך שטענותיו של המשיב כלפי אישתו אינן בגדר "מחשבות שוא". בית משפט השלום הוסיף כי יתכן שלנוכח חוות הדעת הפסיכיאטריות – ייקבע בסופו של דבר בהליך העקרי כי מעשי העבירה בוצעו גם על רקע מחלה שתפטור את המשיב מאחריות, אך בשלב זה של הדברים לא ניתן לראות בדברים כירסום משמעותי בראיות לכאורה.

...

מסקנה אופרטיבית נוספת היא שהשילוב בין עילת המעצר והראיות לכאורה – בראי סיכויי ההרשעה, ולאו דווקא זיכוי ואישפוז, במקרה זה – מצדיק, גם אם בדוחק, את החזרת התיק לבית משפט השלום.

בנסיבות אלה אין מנוס מכך שבשלב זה ימשיך המשיב לשהות במעצר, בשאיפה לקידום מהיר ככל הניתן של מהלך העניינים, הן בגדרי הליך המעצר הן בגדרי ההליך העיקרי.

סוף דבר, הייתי מציע לחבריי לדון בבקשה למתן רשות ערר כבכתב ערר, ולקבל את הערר לגופו.

טענות ב"כ הנאשם בקשר לראיות בקשר לראיות הן, בתמצית: הראיות בקשר לתקיפת אשת המשיב מבוססות כולן על עדות המתלונן ואישתו, כאשר אשת המשיב מכחישה את המעשים ותצלומה בתחנת המישטרה מלמד על העדר חבלות.

יש לזקוף לזכות הנאשם מחדלי חקירה דוגמאת המנעות מתפיסת מצלמות האבטחה בבית הנאשם, אף שברור מן התיק כי דבר קיומן היה ידוע לשוטרים, יש לקרוא את חומר הראיות באופן ביקורתי על רקע היתנהלותה המגמתית של המישטרה הנלמדת, בין היתר, מהמנעות לתעד פעולות שונות שבוצעו כגון פנייה לחמתו של הנאשם, אימא של אישתו, בנסיון לברר על רקע של היתנהגות אלימה של הנאשם כלפיה והתשובה החד משמעית שעל פי הטענה נתקבלה; וכגון שיחה בין החוקר ובין ב"כ הנאשם לעניין המצאת הסירטון שהוגש לבית המשפט מתוך מצלמות האבטחה; מן ההחלטה להגיש כתב אישום גם נגד אביו של הנאשם ולעומת זאת לסגור את התיק נגד המתלונן.

...

עמדת המדינה המדינה מתנגדת לחלופה המוצעת וסבורה כי היא אינה מתאימה במקרה זה ואולם טענת המדינה היא, כי שום חלופה לא תסכון במקרה זה. דיון והכרעה אומר כבר כעת, כי לאחר שקראתי בעיון את חומר החקירה ודקתי בטענות ב"כ המשיב אני סבורה כי קיימת תשתית ראייתית מספקת וחשש למסוכנות לפחות בכל הנוגע לעבירת האלימות כלפי אשתו של הנאשם, אשר אינם מאפשרים את שחרורו לחלופה המוצעת.

אינני מקבלת את הטענה, כי המכות כפי שתוארו על ידי המתלונן ואשתו צריכות היו בהכרח לגרום לחבלות בפניה של המתלוננת.

אני סבורה גם לו קיבלתי באופן מלא את יתר טענות ב"כ המשיב, לא היה בכך כדי לאפשר את השחרור לחלופה זו ללא תסקיר ולהבטיח בכך באופן מספק את שלומה של המתלוננת.

נוכח כל האמור לעיל, אני מורה לשירות המבחן להגיש תסקיר בעניינו של המשיב במסגרתו יעריך את מסוכנותו של המשיב לשלום הציבור בכלל ולאשתו בפרט ויתייחס גם לנושא הרגלי השתייה של המשיב והשפעתם על התנהגותו.

סמוך לשעה 19:00, נהג בכביש המתלונן ברכב עם אישתו וילדיו הקטינים, ביניהם קטין שלא חש בטוב.

ראו סעיפים 27-25 לתגובה בכתב: "יחד עם זאת תטען המאשימה כי אין בכך לשלול את העובדה כי ניתן לחזות בסירטון גם באיכות שהוגשה לבית המשפט בנאשם חובל במתלונן וכי הסירטון אינו ...כל ראיה מזכה כטענת ההגנה. גם אם אכן בשלב פרשת ההגנה ניצפה אדם נוסף בסירטון אשר אחז מקל בידו, עדיין כמצוין לעיל, אין בכך לשלול את העובדה כי גם הנאשם תקף את המתלונן וסרטון הארוע מלמד על מעורבותו של הנאשם בתקיפת המתלונן"; "המאשימה סבורה כי הנאשם אכן היה זה שהיכה את המתלונן וככל והיה קושי הרי שזה נעוץ אך בהוכחת הקשר הסיבתי בנוגע לחבלות... ". התביעה הוסיפה וטענה כי המשפט נוהל באופן מקצועי עינייני וראוי, ללא זדון רשלנות או רדיפה של המבקש, וכי לא נפל דופי בעצם הגשת העירעור.

...

עוד נקבע כי רק על סמך הצפייה בסרטון אי אפשר להגיע למסקנה חד משמעית האם הנאשם חבט בידו בראשו ובפניו של המתלונן או שמא כטענת הנאשם פלוני חבל במתלונן במקל והוא ביקש למנוע את המעשה האלים.

אין צורך להידרש למתחמי ענישה או למדיניות הענישה הנהוגה כדי לקבוע כי לו היה מורשע הנאשם בדין, הרי היה צפוי לעונש מאסר ממושך.

לאחר שקלול כלל נסיבות העניין - לרבות אופי זיכויו של המבקש, נסיבותיו האישיות, הכשלים והמחדלים שנפלו בדרך ניהול החקירה והמשפט שהם חריגים לכל הדעות, ועל אף שההחלטה להגיש כתב אישום נגד המבקש התקבלה כדין ולא הייתה מלווה ברשלנות, הגעתי לכלל מסקנה כי יש להורות על פיצויו ושיפויו של המבקש.

בהינתן המקובץ, אני קובעת כי המשיבה תשלם למבקש 29,421 ש"ח בהתאם לפרטי חשבון בנק שיועברו על ידי באת כוחו וזאת בתוך 45 ימים.

עפ"ג 24970-08 הרשקוביץ נ' מדינת ישראל (11.11.12) – המערער הורשע על פי הודאתו בבית משפט השלום בתקיפת אישתו דאז בכך דחף אותה כשהיא מחזיקה בידיה את בתם בת השנתיים וחצי, גרר אותה לאמבטיה, שם משך בשערות ראשה והיכה אותה בראשה עם ידיו וירק עליה.

ת"פ 11561-05-20 מדינת ישראל נ' פלוני (13.9.21) – הנאשם הורשע, לאחר שמיעת ראיות, בתקיפת בת זוג ובהיזק לרכוש במזיד.

לזכות הנאשם אזקוף את הודאתו, על אף שהייתה מאוחרת; את עברו נטול ההרשעות; ואת נסיבות חייו שלא היו פשוטות.

...

תיאורי התנהגותו התוקפנית של הנאשם, הכוללת התפרצויות זעם והתנהגות עוינת, עברו כחוט השני בסיכומי הגורמים הטיפוליים, וכך גם בתיאוריה של המתלוננת, אשר נמצאו אמינים על ידי, ושוכנעתי כי יחסו של הנאשם אליה אופיין במאפיינים של התעללות רגשית, החורגת מעבר לעבירות התקיפה בהן הורשע הנאשם, ואשר מהווה רקע לעבירות.

מצאתי, בסופו של דבר, כי יש לבוא לקראת הנאשם, ולהימנע מכליאתו בבית הסוהר, תוך הצבת העונש בחלקו האמצעי גבוה של מתחם הענישה.

סוף דבר לאור כל האמור לעיל אני קובעת את עונשו של הנאשם כדלקמן: 7 חודשי מאסר לריצוי בדרך של עבודות שרות באגודה למען הקשיש יקנעם – עמותת סחל"ב. הנאשם יועסק 5 ימים בשבוע, על-פי טווח השעות המתאפשר בחוק.

ברע"פ 4052/21 פלוני נ' מדינת ישראל (15.6.2021), נדון נאשם שהורשע בתקיפת אישתו סמוך למסגד וגרם חבלה בעינה, על רקע חשדו כי היא בוגדת בו. נקבע מיתחם הנע בין 6 חודשי מאסר ל- 12 חודשים.

ברע"פ 4008/20 מירוצ'ניק נ' מדינת ישראל (30.6.2020), הורשע נאשם לאחר שמיעת ראיות בעבירת איומים, תקיפה סתם כלפי בת זוג, תקיפה סתם כלפי בתו וניסיון תקיפה סתם כלפי בת זוג בכך שזרק לעבר בתו מגבת, הכה אותה וזרק בקבוק מים על קיר.

זאת ועוד, הנאשם הביע צער ובושה על מעשיו, חרטתו כנה, והוא מתייחס באמפתיה אל המתלוננת, ולפגיעה שפגע בה. עוד לזכות הנאשם אזקוף את ההליך הטיפולי הייעודי הארוך שעבר בפקוח שירות המבחן, וחוות הדעת גורמי הטיפול כי הוא נתרם מהטיפול, ורכש כלים להתמודדות עם קשיים דומים.

...

ואולם, אני סבורה שהותרת הרשעת הנאשם על כנה מתבקשת לנוכח חומרת המעשים שביצע, ההסלמה שלהם, וביצועם בכיכר העיר, ללא כל מורא, כמו גם בשל תוצאותיהם ופוטנציאל הסיכון שלהם.

לאחר שעיינתי בפסיקה הנוהגת, בשים לב לחומרת העבירות שביצע הנאשם כלפי המתלוננת בנסיבותיהן, מצאתי לנכון לאמץ את מתחם העונש לו עתרה המאשימה, ואני קובעת כי זה חל ממספר חודשי מאסר שיכול שירוצו בעבודות שירות ועד 15 חודשים.

אשר על כן, החלטתי לגזור על הנאשם את העונשים הבאים: מאסר בפועל למשך חודשיים, אותם יישא הנאשם בעבודות שירות.