ראיה חדשה המצדיקה עיון מחדש קצין התגמולים משרד הביטחון

בית משפט השלום בבאר שבע ע"נ 48094-09-11 מירון נ' קצין התגמולים-משרד הביטחון-אגף השקום תיק חצוני: בפני כב' השופטת בדימוס רות בהט פרופ' אברהם מרש – חבר וועדה הגב' יואלה שרון – חברת וועדה מערער גיא מירון משיב קצין התגמולים-משרד הביטחון-אגף השקום פסק דין

העובדות: זהו ערעור על החלטת המשיב מיום 24.7.2011, לפיה המשיב קיבל כי חוות הדעת הרפואית של ד"ר ציק מתאריך 19.4.2010 שהגיש המערער היא "ראיה חדשה "המצדיקה עיון מחדש בהחלטה קודמת. אולם לגופו של עניין ולאור חוות דעת רפואית מטעם המשיב מתאריך 24.4.2011 אין קשר בין התפתחות הכולסטטומה באוזן שמאל והניתוחים שעבר המערער לבין שרותו הצבאי.

...

למערער עבר רפואי קודם של דלקות אזניים ונזלת כרונית מילדותו והדבר עולה בברור מתיקו הרפואי.כך למשל מצאנו בתיקו הרפואי בשנת 93,כשנתיים לפני הגיוס בשני מקרים אבחנה של RHINITIS CHRONIC.קיימים מסמכים רפואיים בעברו שעניינם תלונות הנוגעות למערכת הנשימה.גם אם כאן המדובר בדלקת אזניים קיומן של דלקות במערכת הנשימתית משליך גם על האזניים.מי תוקע כף לידנו כי דלקות האזניים שהחלו בצבא הן שגרמו לכולסאטומה ולא הדלקות שהיו קודם לגיוסו?תהליך דלקתי במערכת הנשימה עובר בקלות לאזניים.אי אפשר לדעת בברור מהי הסיבה הישירה לפרוץ המחלה ואיננו יודעים בוודאות גם מתי היא התחילה.גם המומחה ד"ר ציק מודה בחקירתו הנגדית כי אזניים של אדם בריא הבאות במגע עם מים לא ינזקו.

לאור האמור לעיל אנו מקבלים את הערעור וקובעים קשר של החמרה בין תנאי שירות לבין המחלה ממנה סובל המערער.

המשיב ישלם למערער הוצאות בסך 5000 ₪.הסכום ישולם תוך 30 יום שאם לא כן יישא הפרשי הצמדה וריבית מהיום.

בית משפט השלום בחיפה ע"נ 15890-02-14 מ. פ. נ' קצין התגמולים-משרד הביטחון-אגף השקום תיק חצוני: בפני ועדת ערר לפי חוק הנכים (תגמולים ושקום) תשי"ט-1959 [נוסח משולב] יו"ר הועדה - כב' השופט אורי גולדקורן חברת הועדה - ד"ר נעמי אפטר חבר הועדה - ד"ר מיכאל דויטש המערער מ. פ. ע"י ב"כ עו"ד מיכאל פסקל המשיב קצין התגמולים ע"י ב"כ עו"ד אסנת בן אברהם - בוגוד פסק דין

בפסק דין שניתן ביום 11.10.2011 נמחק העירעור ונקבע כי "פתוחה הדרך בפני המערער להגיש למשיב חוות דעת רפואית, בבחינת 'ראיה חדשה', אשר תידון בשאלת הקשר בין תנאי השרות הכלליים של המערער לבין הפגימה בגבו". הסיבוב השלישי ביום 27.1.2013 הגיש בא-כוח המערער למשיב בקשה לעיון מחדש בהחלטה השנייה, לפי סעיף 35(א) לחוק הנכים, בצרוף חוות דעתו מיום 25.12.2012 של האורתופד ד"ר דוד קרת (להלן: חוות דעת קרת).

יסודה של ההלכה בעיניין "סייג השרות הארוך ללא ארוע חריג" הנו בע"א 472/89 קצין התגמולים נ' רוט, פ"ד מה(5) 203, 214 (1991) (להלן: הילכת רוט), שם קבע הנשיא שמגר כי כאשר מדובר בשירות ארוך וממושך, אין די בתנאים הכלליים של השרות כדי להעביר את נטל הראיה לכתפי קצין התגמולים, וכי העברתו של הנטל תהא מוצדקת רק במקום בו מצביע החייל על ארוע או על שרשרת אירועים חריגים ומיוחדים בסמיכות זמנים לפרוץ המחלה.

...

אף לפי הגרסה "המרוככת" שצוינה בעניין ח. ח., אנו סבורים כי התצהיר השלישי ותצהיר חאלד אינם מהווים ראיה לכך שבמשך מרבית שנות שירותו הצבאי של המערער התקיימה "שגרת עבודה מאומצת". בתצהירים אלו תוארו, באופן כללי ולקוני, התנאים הכלליים של השירות, אשר - אליבא דהלכת רוט - אינם קושרים תנאים אלו לפגימה בגב התחתון בקשר סיבתי-משפטי.

התוצאה הגענו למסקנה כי לא מתקיים קשר סיבתי-עובדתי בין כאבי גב תחתון לבין תנאי שירותו של המערער.

לפיכך, אנו דוחים את הערעור, ומחייבים את המערער לשלם למשיב שכר טרחה בסך כולל של 7,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה למדד וריבית כחוק החל מהיום.

בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לעניינים מינהליים ע"ו 2081-12-14 ש.מ. נ' ועדה רפואית עליונה, משהב"ט 04 ינואר 2015 בפני כב' השופטת ר. למלשטריך- לטר מערער ע"י ב"כ עו"ד גב' עטרה ברגר משיב קצין התגמולים, משהב"ט ע"י ב"כ עו"ד גב' מירה וולף פסק דין

נטען כי לא די להסתפק בעותק הנייר של מפוי העצמות ויש לראות את דיסק המיפוי עצמו אשר מהוה ראיה חדשה המצדיקה עיון מחדש בשאלה.

העובדה שד"ר אנג'ל רשם בחוות דעתו משנת 2007 כי לתפיסתו קיימים שברי דחיסה ברורים, איננה מחייבת את הרופאים המקצועיים אשר יושבים בוועדה וראו לעניין זה רע"א 4652/04 אואקנין נ. משרד הביטחון (15.6.05) – "הוועדה הרפואית העליונה עיינה בחוות דעתו של המומחה מטעם המבקש, אך בחרה שלא לאמץ אותה. שיקוליה הם שיקולים רפואיים מקצועיים, ובית המשפט אינו אמור לשים עצמו בנעלי הוועדה לנקוט עמדה בעניינים שבמקצוע הרפואה. החוק קבע מנגנון מקצועי מבוקר לצורך מתן ההחלטות המקצועיות בנושא זה ומעורבותו של בית המשפט מקובלת לבחינת תקינותם של ההליכים בפני הוועדה הרפואית ולשאלות בעלות גוון משפטי העשויות לעלות אגב הליכים אלה". עמדתם של הרופאים המקצועיים גם נתמכת על ידי הפענוחים של ה – M.R.I שאף אחד מהמפענחים לא ראה באופן ברור שברים בחוליות.

...

אקדים ואציין כי דין הערעור להידחות משתי סיבות: הראשונה - לכאורה אין תיעוד כי מדובר בנכות מוכרת כתוצאה מהתאונה, ומכל מקום השאלה אם הוכרה נכות בעמוד שדרה גבי כתוצאה מהתאונה נשארה עמומה.

הערעור נדחה.

בבית המשפט העליון רע"א 228/21 לפני: כבוד השופט נ' סולברג המבקש: פלוני נ ג ד המשיב: קצין התגמולים – משרד הבטחון – אגף השקום בקשת רשות ערעור על פסק הדין של בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 10.12.2020 בע"ו 21902-06-20 שניתן על ידי כבוד השופטים: ר' שפירא – נשיא, ב' טאובר ונ' ג'השאן

הועדה בחנה בעיון את המסמכים שצרף המבקש, וקבעה כי אלו אינם מהוים ראיה חדשה המצדיקה עיון מחדש בהחלטה לדחות על הסף את התביעה מחמת היתיישנות, תוך דחיית טענות המבקש הנוגעות לקשיים בהגשת התביעה ולאי-ייצוג.

...

המבקש ערער על קביעה זו לוועדת ערר לפי חוק הנכים; משנדחה ערעורו – הגיש ערעור לבית המשפט המחוזי.

למקרא הבקשה, לאחר עיון בנספחיה, ושקילת נימוקיה, באתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות, אף מבלי צורך בתשובה מאת המשיב, וזאת בהתאם לסמכותי שלפי תקנה 148א לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018.

אשר על כן, בקשת רשות הערעור נדחית.

בית משפט השלום בחיפה ע"נ 16558-02-15 ואקנין נ' קצין התגמולים-משרד הביטחון-אגף השקום תיק חצוני: 00000 בפני ועדת ערר לפי חוק הנכים (תגמולים ושקום) תשי"ט-1959 יו"ר הועדה – כב' השופט אמיר סלאמה חבר הועדה – עו"ד באדי חמדאן חבר הועדה – ד"ר דני קירשנר מערער **** ואקנין ע"י ב"כ עוה"ד ערן בקר משיב קצין התגמולים-משרד הביטחון-אגף השקום ע"י ב"כ עוה"ד אירית בקרמן פסק דין

בשנת 2014 הגיש המערער תביעה לעיון מחדש (לפי סעיף 35 לחוק הנכים, כשהוא מסתמך על חוות דעת של מומחה מטעמו בתחום האורתופדי (ד"ר מיכאל רייכל), בה הסכים המשיב לראות כראיה חדשה.

הואיל וכך, ובשים לב לפער בין חוות דעת מומחי הצדדים, ולאחר ששמיעת חקירת המערער ועדותם של מומחים אלה לא סיפקה לנו, כך סברנו, די כלים לצורך הכרעה נכונה וצודקת, הוחלט על מינוי מומחה מטעם הועדה, אשר סבר, כאמור, כי אין למערער נכות בעמוד השידרה, וכי בכל מקרה אין לקשור בין מצב הגב לבין השרות הצבאי.

...

עוד נוסיף כי לא מצאנו בסיס לבקשתו החלופית של המערער שהועלתה בסיום סיכומיו, למינוי מומחה רפואי נוסף מטעם הוועדה בתחום, כאשר ההלכה מורה כי מינוי שכזה ייעשה במקרים חריגים, כשהוועדה מגיעה למסקנה כי אין ביכולתה להגיע למסקנות ולקביעות בענייני רפואה על סמך חוות הדעת של המומחה מטעמה, ובשים לב למפורט לעיל המצב אינו כך בענייננו.

סוף דבר נוכח המפורט לעיל אנו סבורים שדין הערעור להידחות, וכך אנו מורים.

בנסיבות העניין, הואיל ומדובר במי ששירת שנים ארוכות, ובמי שסובל מבעיה בעמוד השדרה אותו הוא ניסה לקשור לשירות הצבאי תוך נשיאה בהוצאות לא מעטות במסגרת הליך שהתנהל במשך לא מעט שנים, לא מצאנו לחייבו בהוצאות המשיב בגין ניהול ההליך.