קשרי חברות בין שופט לעורך דין: השפעה על הליך משפטי

המערערים סבורים כי אין חשש להשפעה על שופט מקצועי כמו המותב, וכי לא קיימים קשרי חברות או מניעה משפטית אחרת בין המותב ובין מי מהצדדים, שיש בהם כדי להצדיק את פסילתו לפי כללי המניעות "הנהוגים בהנהלת בתי המשפט". המערערים טוענים כי "מעשיו הנפשעים" של המשיב אינם מקימים עילת פסלות, ולטענתם במקרים "קשים הרבה יותר", לרבות בבקשת הפסלות שהגיש המשיב, נוטים שופטים היושבים בדין שלא לפסול את עצמם.

בהקשר זה נפסק כי אין די בעצם ההכרות או הקרבה של השופט לאחד הצדדים להליך כדי להביא לפסילת המותב, ויש להצביע על "קרבה ממשית" המבססת חשש ממשי למשוא פנים (ראו: ע"א 3168/18 שפורר נ' לישכת עורכי הדין בישראל, פסקה 4 (11.6.2018) (להלן: עניין שפורר)).

...

לא אחת נפסק כי אין לאפשר לבעל דין להביא להחלפת המותב באמצעות פרובוקציות והתנהלות פסולה מצדו (ראו והשוו: ע"א 782/21 פלוני נ' פלונית, פסקה 12 (20.4.2021); ע"פ 566/21 ברמלי נ' מדינת ישראל, פסקה 13 (16.2.2021)).

בנסיבות מיוחדות אלו – אני סבורה כי אין מנוס מדחיית הערעור.

בהינתן הטעמים המפורטים לעיל, הערעור נדחה.

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו ת"א 94-02-17 בראונר ואח' נ' מירמר לקשרי ריזורט בע"מ ואח' ת"א 11858-06-18 מירמר לקשרי ריזורט בע"מ נ' בראונר ואח' לפני כבוד השופטת אסתר נחליאלי חיאט התובעים/ הנתבעים בת"א 11858-06-18 .1 ד"ר היינריך בראונר 2.פליציטס בראונר רוזן 3. סמואל בראונר 4.ד"ר אליס צכבאואר -בראונר 5. לאורה ביאנקה רוזן 6. רחל אליזה רוזן 7. אינצנטר השקעות בע"מ ע"י ב"כ עו"ד דור חזקיה ואח' חזקיה-חכמון משרד עורכי דין הנתבעים התובעת בת"א 11858-06-18 .1 מירמר לקשרי ריזורט בע"מ 2. דוד שטרן ע"י ב"כ עו"ד גלעד ברון ו/או שני רוזן ואח' ברון ושות' משרד עורכי דין .3 ניב ויגדור פסק -דין

מירמר התחייבה לפעול "בניסיון להסדיר" את הנושאים שלהלן תוך 120 יום ממועד חתימת ההסכם כמפורט: להמציא אישור מגבעת מרום בע"מ כי היא מוותרת על טענותיה כלפי בראונר בנוגע למקרקעין (סעיף 7.1 להסכם המכר) (להלן: "תנאי גבעת מרום"); להמציא אישור מבן שלום ו/או נציגו או הפועל מטעמו כי הוא מסכים להתלות את תביעת בן שלום בהתאם לתקנה 153 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד–1984, כל עוד בראונר פועל להשלמת העסקה (סעיף 7.2 להסכם המכר) (להלן: "תנאי בן שלום"); להמציא אישור מהמועצה על התליית ההליכים בעיניין חוב הארנונה זאת נגד תשלום ו/או ערבות ו/או כל הסדר אחר לו תסכים המועצה (סעיף 7.3 להסכם המכר) (להלן: "תנאי המועצה"); 'לנסות להישתדל', כלשון ההסכם, להביא את עו"ד יפה ואת בראונר להסדר פשרה בנוגע לחוב לעו"ד יפה ולתביעות וההליכים המשפטיים בהם נקט ובכללם העיקולים שנרשמו לטובת עו"ד יפה (סעיפים 7.4 ו-9.2 להסכם המכר, להלן: "תנאי עו"ד יפה"); הצדדים לא הסתפקו בפירוט התנאים המתלים כמפורט בסעיף 7 של ההסכם, ושבו והדגישו בסיפא של סעיף 7 את היות התנאים הללו תנאים מתלים כשציינו, ברחל בתך הקטנה, כי "העניינים המנויים בסעיפים 7.1, 7.2, 7.3 ו-7.4 לעיל, מהוים תנאים מתלים בהסכם זה, וכניסתו של הסכם זה לתוקף מותנית בהתקיימם כאמור (להלן ביחד: "התנאים המתלים")". עוד הוסכם בין הצדדים כי "הקונה יהא רשאי להאריך את המועדים המנויים בסעיפים 7.1, 7.2, 7.3 ו-7.4, לקיום התנאים המתלים לעיל בשלוש תקופות נוספות בנות 30 יום כל אחת לפי שיקול דעתו..." (סעיף 7.5 להסכם).

לציין כי את ת.א. 12155-12-17 בן שלום נ' בראונר היא התביעה שהוגשה על ידי בן שלום נוסף על ה"פ 2090/06 הוריתי לעכב עד להכרעה בתביעה בת.א. 94-02-17, שכן תוצאות ההליך הן בעלות פוטנציאל ממשי להשפיע על התביעה של בן שלום (החלטה מיום 9.3.2021).

" (ההדגשה אינה במקור – א.נ.ח), סעיף 7.6 מתייחס למקרה שהתנאים המתלים לא מתקיימים במועדם – ולכך מתייחס ההסכם במפורש כי "לא ייכנס הסכם זה לתוקפו", סעיף 7.7 מפנה לבראונר אשר "מתחייב לשתף פעולה ולעשות כל הנידרש מבחינתו על מנת לאפשר קיום התנאים המתלים...". התנאים המתלים שהוגדרו בהסכם המכר הם חיצונים לחוזה ובלתי וודאיים (שלו וצמח, עמ' 585) וכן "טעון הסכמת אדם שלישי" (סעיף 27(ב) לחוק החוזים), באשר עיקר התנאים המתלים הם קבלת אישורים והסכמות מגופים שונים (חברת גבעת מרום, מר בן שלום, המועצה האזורית עמק חפר ועו"ד יפה) להתליית/ביטול ההליכים נגד בראונר כך שעולה בבירור כי קבלת ההסכמות הן תנאי מתלה (סעיף 27(ב) לחוק החוזים), גם אם מתן ההסכמה מותנה בבצוע פעולות מסוימות או בתשלום כלשהוא, עדיין קיום ההסכמות הן התנאי המתלה.

...

בהתאם אני מורה על מחיקת הרישומים בלשכת רישום מקרקעין/ברשם המשכונות/ברשם החברות, ככל שנותרו כאלה, כתוצאה מההסכם שהתבטל; אני דוחה את עתירת בראונר לקבלת הפיצוי המוסכם מהטעמים שצוינו לעיל.

אני דוחה אפוא את התביעה השנייה.

אני מורה למזכירות להעביר למירמר את יתרת סכום הערבות שהופקדה בקופת בית המשפט להבטחת הוצאות התובעים בהתאם להחלטה מיום 11.3.2021 בבקשה 2.

לטענתו, קיים חשש כבד להשפעה על עדים או מסירת מידע בין באופן ישיר או עקיף ולו בשל מראית פני הצדק יש להמנע מכך.

וכך בע"א 5167/15 בר נ' בליתי (25.8.15): "בהיעדרו של חשש ממשי למשוא פנים, פסילת שופט מלשבת בדין היא צעד מרחיק לכת הפוגע בתקינות ההליכים השפוטיים ועלול להאריך את הטיפול בהם שלא לצורך". בהתאם לפסיקה, על מבקש הפסילה לשכנע כי קיים חשש ממשי למשוא פנים, כך שהשופט אינו פתוח לשכנוע ומדובר ב"משחק מכור" (ראו י' מרזל, דיני פסלות שופט, הוצאה לאור של לישכת עורכי הדין, 2006, עמ' 175).

שנית, וככלל, אין בעובדה כי עוזר משפטי מכיר או מצוי בקשרי חברות עם אחד מבאי כוח הצדדים כדי להביא את בית המשפט לפסול עצמו.

עוד יש להוסיף, כי קבלת בקשה לפסילתו של מותב רק בשל העובדה כי העוזר המשפטי שלו, מכיר עו"ד מייצג, מעת עבודתו בעבר כעוזר משפטי בבית משפט זה, עלולה להוביל לפסילת חלק ניכר משופטי בית משפט מחוזי זה ואולי אף במחוזות אחרים, תוצאה שהיא מרחיקת לכת, ואינה סבירה, ללא שמתלווה אליה בסיס ממשי למשוא פנים.

...

נוכח כל האמור לעיל, לא מצאתי מקום להורות על פסילתי מלדון בתיק.

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים רע"א 39277-05-23 משרד עורכי דין ואח' נ' לאופר לפני כבוד השופטת אורלי מור-אל מבקשים: 1.כהן וילצ'יק ושות' משרד עורכי דין 2.עו"ד אליעזר וילצ'יק ע"י ב"כ עו"ד אבנר כהן משיב: דן לאופר ע"י ב"כ עו"ד אמיר פבה פסק דין

תמצית העובדות וטענות הצדדים התובע בהליך זה (להלן גם: "המשיב"), שמאי מקרקעין במקצועו, הגיש את תביעתו כנגד הנתבעים (להלן גם: "המבקשים"), עורך דין ומשרדו, בטענה שבינו לבין המבקשים נכרת הסכם, אשר לטענת המשיב מזכה אותו בחלק משכר טירחה שקבלו ויקבלו המבקשים מלקוחות שונים, לאחר שביצע עבורם עבודה שמאית.

מושכלות יסוד הן שככלל השגות בעלי הדין על החלטות ביניים של הערכאה הדיונית, יידונו, במסגרת ערעור על פסק הדין וזאת למעט מקרים שבהם מבקש העירעור מראה שדחיית הדיון בהשגה על ההחלטה לשלב העירעור על פסק הדין, עלול להשפיע באופן ממשי על זכויות הצדדים, עלול לגרום לנזק של ממש או עלול להביא לקיומו של הליך מיותר או שגוי (ראו לעניין זה: רע"א 242/22 פלוני נ' פלוני (8.2.22) סעיף 10)).

בהקשר זה יפים הדברים שנפסקו ע"י כב' הש' נ' סולברג ברע"א 6676/17 כלל חברה לביטוח בע"מ נ' דיין (17.9.17): "לעיתים מזומנות, סוגיית גילוי המסמכים מעצם טבעה מצדיקה מתן רשות ערעור עוד בעיצומו של המשפט. זאת בעיקר בשני הקשרים: הראשון, כאשר בית המשפט מקבל בקשה לגילוי מסמכים, ונטען שהמסמכים המבוקשים נהנים מחסינות, מכילים סודות מסחריים וכיוצא באלה. במצב זה, ברי כי חשיפת המסמכים תהיה בלתי הדירה, ולא ניתן יהא לתקן את החשיפה בסיום ההליך. ההקשר השני הוא כאשר בית המשפט דוחה בקשה לגילוי מסמכים, כך שבעל הדין נידרש לנהל את המשפט ללא המידע שרצה לקבל.

הסכמי שכר טירחה, ברגיל, אינם חוסים תחת חיסיון עו"ד-לקוח שכן עניינם הוא בנושאים דוגמאת שכרו של עורך הדין, זהות הלקוח ועובדת הפנייה אלא עורך הדין, סוג השרות ומהות הטיפול – כל אלה אינם קשורים לתוכן השרות שמעניק עורך הדין ללקוח אלא לעובדת מתן השרות המשפטי ולכן אינם חיסויים (ראו: רע"פ 751/15 יצחק אברג'ל נ. מדינת ישראל (9.12.2015); ע"א 7876/17 הכונסת הרשמית נ. עו"ד שאול קוטלר, נאמן לנכסי החייב (18.2.2018), סעיף 13 והאסמכתאות שם, להלן: "עניין קוטלר").

...

בית המשפט קבע שטענות המבקשים לגבי דרישות גילוי שונות לפיהם מדובר במסמכים החוסים תחת חיסיון עורך דין לקוח, דינן להידחות, שכן חיסיון זה אינו חל על עצם ההתקשרות של הלקוח עם עורך הדין.

באשר לטענות המבקשים לפגיעה בפרטיות הלקוחות מעצם חשיפת שמותיהם והסכמי שכר הטרחה בהם התקשרו, סבורני שיש לקבל מידע נוסף בטרם מתן החלטה על חשיפת שמות הלקוחות, להבדיל מכמות ההסכמים שנחתמו, תנאיהם ומועדם.

לפיכך, לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ובנסיבות העניין, סבורני שהאיזון בין הטענות מצדיק קבלת מידע נוסף בנוגע להסכמים הפרטניים ובחינת עמדת הלקוחות בטרם חשיפת שמם ולפיכך אני מורה כדלקמן: המבקשים יחשפו את ההסכמים בדרישה א' של הבקשה לגילוי מסמכים ללא שמות הלקוחות.

סוף דבר לאור האמור לעיל, ניתנה רשות ערעור והערעור מתקבל כמפורט לעיל.

בית משפט השלום בתל אביב -יפו ת"א 14016-10-21 בומבך,שיף- רואי חשבון ע"מ 557399821 נ' פיק ואח' מספר בקשה: 20 לפני כבוד השופט גד מינא התובע / המשיב: בומבך,שיף- רואי חשבון ע"מ 557399821 באמצעות עו"ד אורי בן יוחנה ועו"ד יאיר וינר הנתבעים / המבקשים: 1. עו"ד ליאור פיק 2. ליאור פיק ושות' משרד עורכי דין באמצעות עו"ד דין עדיני החלטה

הנתבע 1, עו"ד ליאור פיק, הוא עו"ד שמתמחה בתחום המיסוי והנתבעת 2 היא חברת עורכי דין של עו"ד פיק.

חיסיון עורך דין נועד, בין היתר, לאפשר תיקשורת פתוחה וגלויה בין עורך הדין לבין הלקוח: "בבסיס חסיון עורך דין-לקוח, כמו בחסיונות אחרים של אנשי אמון, הצדקה תועלתנית המבוססת על הנחה אמפירית כי קיומו של חיסיון משפיע על היתנהגות הפרט, ואלולא החיסיון, השיח בין איש האמון ללקוחו ייפגע. מכאן שתועלתו של החיסיון נשקלת כנגד העלות של אי גילוי ראיות רלוואנטיות. ובעניינינו, חיסיון עורך דין-לקוח נועד לאפשר תיקשורת פתוחה וגלויה בין עורך דין ללקוחו, ובכך ליצור מערכת יחסים מקצועית ויחסי אמון המבטיחים ייצוג הולם והוגן (רע"פ אברג'יל נ' מדינת ישראל, בפיסקה 23 (‏9.12.2015) [פורסם בנבו] ; בש"פ 7064/08 ‏מדינת ישראל נ' ברקו, פ"ד סג(2) 453, בפיסקה 32 (2009) (להלן: עניין ברקו); גבריאל הלוי תורת דיני הראיות ד 252 (2013) (להלן: הלוי))" ראו רע"א 6171/17 פלוני נ' קופת חולים מאוחדת (נבו, 04.09.2017).

בהקשר זה אציין שהנתבעים ציינו בכתב ההגנה (סעיף 20) שבעלי התובע מכירים שנים רבות את הנתבע 1 ומצויים עימו בקשרי עבודה, "עליהם יורחב בהמשך ההליכים, אם וככל שיעלה הצורך, וזאת בשל הכרותם עם המקצועיות והיושרה של הנתבע 1". כלומר הנתבעים עצמם ציינו שההיכרות בין הצדדים החלה לפני שנים רבות אך לא טרחו לטעון ולו טענת הגנה אחת שקשורה לאותו שירות משפטי שנתנו הנתבעים לרו"ח בומבך בעבר ולקשר כלשהוא בין שירות משפטי זה לבין התביעה דנן.

[1: אני ער לכך שבחקירה הנגדית טען הנתבע שהייצוג נמשך מעבר לשנת 2014 אך זאת לא נטען בבקשה וממילא גם לא בוסס כל קשר בין הייצוג לבין המחלוקות נשוא הליך זה. ] כלומר, בעניינינו, לא מדובר בתביעה של לקוח נגד עורך הדין שקשורה לשירות המשפטי שנתן עורך הדין ללקוח.

...

לסיכום, מכל אחד מהנימוקים שלעיל וקל וחומר נוכח הצטברותם, אין הצדקה לקבל את הבקשה.

התוצאה הבקשה נדחית.

הנתבעים ישלמו לתובע שכר טרחת עו"ד בסך של 7,500 ₪ וזאת בתוך 30 ימים מהיום שאם לא כן, יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כדין.