קשר עובד מעביד בין מחלק דואר לדואר ישראל

השופט חשין הבהיר כי החוק המתקן נחקק על מנת להיתמודד עם הפירוש שניתן לסעיף 46 לחוק על ידי רשות הדואר, והדגיש כי פסק דינו רלוואנטי גם לחוק המתוקן: "אם פרושו ה'נכון' של סעיף 46 בנוסחו הראשון הוא כפירושנו- שלנו, אין בחוק התיקון דבר שיסתור פירוש זה או שלא יעלה עמו בקנה אחד. פירושנו לסעיף 46 (ההסטורי) ובצדו הוראותיו האופרטיביות של חוק התיקון, יכולים שירבצו יחדיו איש- בצד- רעהו..". ואכן, בפסק דינו של בית הדין הארצי בעיניין משה שלמי (ע"ע (ארצי) 34362-11-14 משה שלמה נ' חברת דואר ישראל בע"מ, מיום 26.9.16), שעסק אף הוא במחלק דואר ורלוונטי ביותר לענייננו, נפסק כי הוראות סעיף 46 (ב) לחוק הדואר אינה קובעת חזקה חלוטה בדבר העידר יחסי עובד מעסיק בין הנתבעת לבין מחלקי הדואר המועסקים על ידה בהקף חלקי, ושאלת מעמדו של כל אחד ממחלקי הדואר כ"עובד" או "קבלן עצמאי" תוכרע על פי המבחנים הרגילים שנקבעו לצורך כך בהלכה הפסוקה: "בהתאם לאמור לעיל, הפירוש שיש ליתן לסעיף 46(ב) לחוק הוא כי המחוקק החליט להגביל את ההרשאה הרחבה שניתנה על ידו במסגרת החוק המקורי לרשות (וכיום לחברה) לבצע את מטלות חלוקת הדואר באמצעות מיקור חוץ, וקבע- בין היתר נוכח השמוש שנעשה בהרשאה זו והפירוש הרחב שניתן על ידי הרשות לסמכויותיה- כי חלוקת דואר בהקף של חצי משרה לפחות תבוצע אך ורק על ידי עובדיה הפנימיים של הרשות (וכיום החברה) ולא באמצעות גורמים חצוניים כלשהם.

ובלשון בית הדין הארצי: "..מהראיות שהובאו לפני בית הדין האיזורי עולה כי מתקיימים במערער מאפיינים מובהקים של "עובד", ובכלל זאת ביצוע עבודה יומיומית וקבועה של חלוקת דברי דואר בהתאם ל"איזור חלוקה" והנחיות שניתנו לו על ידי החברה; בשעות עבודה שהוגדרו לו על ידי החברה (וראו לצורך כך את סעיף 6 להסכם); תוך פקוח צמוד של ממונים שהם עובדי החברה (סעיף 2.14.8 לתצהירו); תוך הישתלבות בתפקודו הרגיל של סניף הדואר; ללא מאפיינים של עסק עצמאי וכאשר אין לו מקום עבודה נוסף; תוך שהוא אחראי באופן אישי לבצוע המטלות (וראו בקשר לכך גם את סעיף 7 להסכם); תוך קבלת תמורה שעתית צמודה לתוספת היוקר בהתאם ל"זמן קצוב" שהוגדר על ידי החברה (סעיף 9 ונספח א' להסכם); מבלי שנטען כי העסיק עובדים או מחליפים מטעמו; מבלי שנידרש להשקעה כספית כלשהיא או לסיכון כלשהוא; וכאשר מערכת היחסים בין הצדדים נמשכת מזה תקופה ארוכה ותוך הסתמכות מצד המערער על עבודתו בחברה לצורך מחייתו ופרנסתו.

...

סיכומו של דבר, תביעתה של התובעת ברכיב זה להידחות.

בכל הקשור לזכויות הכספיות שנגרעו ממנה בשל הגדרתה הפיקטיבית כנותנת שירותים, הרי שנפסקו לזכותה בפסק דין זה הסעדים הנדרשים, ולא מצאנו כי מדובר בנסיבות חריגות המצדיקות פיצוי נוסף מעבר לכך.

סוף דבר: הנתבעת תשלם לתובעת, תוך 30 יום ממועד קבלת פסק הדין, את הסכומים כדלקמן: הפרשי שכר עבודה בסך 74,120 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 1.11.13 ועד לפירעון.

השופטת סיגל דוידוב-מוטולה עניינו של ההליך שבפנינו בשאלת התקיימותם של יחסי עובד - מעסיק בין המערער, מחלק דואר, לבין המשיבה - חברת דואר ישראל בע"מ. שאלה נלווית נוגעת לפרשנותו של סעיף 46(ב) לחוק הדואר, התשמ"ו - 1986 (להלן: החוק או חוק הדואר).

בית הדין ציין בקשר לכך כי המערער לא הביא ראיות התומכות בטענתו בקשר לכך; לא הביא עדים מטעמו; ואף אישר בחקירתו כי "אף פעם לא הבנתי את החלוקה ואת הקף המשרה". מאידך העד מטעם החברה, מנהל מחלקת דוורים בסניף הדואר, "העיד כי הקף המשרה נקבע על פי איזורי חלוקה וכי איזור החלוקה שבו התובע מועסק, הוא בהקף של פחות מחצי משרה" (אם כי בציטוט דברי העד, אליו הפנה בית הדין, ציין כי "האיזור של התובע מוגדר כחצי משרה..." ורק בהמשך תיקן ל"פחות מחצי משרה").

הפירוש שיש ליתן לסעיף 46(ב) לחוק הוא לפיכך "כי חזקה היא כי כל מחלק דואר שעובד מעל חצי משרה, הנו עובד הדואר, אך התיקון אינו שולל קיום יחסי עובד מעביד בין הדואר לבין מחלק דואר שעובד פחות מחצי משרה, אלא שיש לבחון את מעמד העובד, ללא 'חזקות' כמו לגבי כל עובדי 'קבלן'". המערער טוען עוד כי פרשנות בית הדין האיזורי נוגדת את עיקרון השויון נוכח יצירת אפליה כלפי עובדים במשרה חלקית, בנגוד לפסיקה ובנגוד לאמנות בינלאומיות, ועלולה להוביל לקפוח שכן החברה היא שקובעת את אחוזי המשרה וכך תוכל לפגוע בזכויות עובדים.

...

הגם שאין לכך עוד רלוונטיות לאור קביעותינו לעיל, אנו סבורים כי המערער עמד בנטל להוכיח כי לא עבד "פחות מחצי משרה", ומכאן שגם לפי פירושה של החברה להוראות החוק - אמורה הייתה לקלטו כ"עובד" וזאת לכל הפחות מתחילת התקופה השלישית.

סיכום נוכח כל האמור לעיל, הערעור מתקבל ואנו קובעים כי מתקיימים יחסי עובד - מעסיק בין המערער לבין החברה החל מיום 1.3.06, וכי המערער הועסק כ"עובד" באותו סניף דואר עוד מיום 18.7.00 וברציפות החל מאותו מועד.

סוף דבר - הערעור מתקבל כמפורט בסעיף 37 לעיל.

בע"ע (ארצי) 34362-11-15 משה שלמי נ' חברת דואר ישראל בע"מ (26.09.16) (להלן – "עניין שלמי"), היתייחס בית הדין הארצי לבג"צ נקש 6194/97 נקש נ' בית הדין הארצי לעבודה, פ"ד נג(5) 433 (1999); להלן: בג"צ נקש), שם פסק השופט חשין כי חרף הוראת חוק מפורשת בסעיף 46(ב) לחוק הדואר, תשמ"ו-1986 (להלן – "חוק הדואר"), שקבעה כי לא יתקיימו יחסי עובד מעסיק בין מחלקי דואר לבין רשות הדואר (לימים חברת הדואר), יש לבחון את הסטטוס של המועסק בהתאם למבחנים המקובלים.

מבחינת הקשר האישי, אין חולק כי התובע מילא את תפקידו באופן אישי, החל מאישור מינויו באופן ספציפי וכלה בעובדה שאין אדם אחר שהחליפו בתפקיד במשך 2 תקופות כהונתו; כיו"ר הרשות, פעולותיו של התובע בוקרו ע"י מועצת הרשות עצמה, ובכלל זה, בעלי תפקידים כגון: היועץ המשפטי, מבקר פנים, אנשי כספים וכו', והן ע"י שר התחבורה, הממונה מכוח חוק על פעולות הרשות; התובע עבד במשרדי הנתבעת, קיבל ממנה אחזקת טלפון בביתו ורכב.

...

סיכומו של דבר – הנתבעת תשלם לתובע את הסכומים הבאים: בגין השלמת פיצויי פיטורים – 245,064 ₪.

בגין תקופת הסתגלות – 4 חודשי שכר בסך כולל של 117,924 ₪; השבת ניכויים משכר עבודתו של התובע בתקופת הביניים – 62,201 ₪; שלושת הסכומים דלעיל יישאו הפרשי ריבית והצמדה ממועד הגשת התביעה ועד לתשלום המלא בפועל; כמו כן, אני מורה לנתבעת לשחרר לטובת התובע את כל הסכומים, לרבות הפירות בגינם, שנצברו לטובתו בקרן הבכירים אצלה.

בנוסף לאמור לעיל, בתוך 30 יום מהיום תשלם הנתבעת לתובע הוצאות משפט והשתתפות בשכר טרחת עו"ד בסך כולל של 45,000 ₪.

עוד נקבע, כי סעיף 46 לחוק הדואר נועד להסמיך את רשות הדואר לבצע את תפקידה באמצעות מחלקי דואר שאינם עובדים, ואולם "לא נמצא לי ולו רמז קל לכוח-על שניתן לה, כביכול, להפוך 'עובד' ל'לא-עובד'... השאלה אם מחלק דואר פלוני הוא מעובדי הרשות או שמא אין הוא מעובדי הרשות מחייבת בדיקה נוספת... הכול על פי משפט העבודה המורה אותנו מי הוא 'עובד' ומי הוא שאין הוא 'עובד'...". [14: ע"ע (ארצי) 52621-06-15 שולמן – חברת דואר ישראל בע"מ (ניתן ביום 21.5.2017).

(ב) היחסים שבין החברה לבין מחלקי דואר המועסקים בהקף של פחות מחצי משרה של דוור שהוא עובד החברה, לא ייראו, לכל דבר ועניין, כיחסי עובד ומעביד.

למעשה, הביטוי שחזר יותר מכל היה "לא זוכר/ת", בהטיות שונות, ובמיוחד במהלך עדותה הבעייתית ביותר של התובעת; הערה שלישית – לצד היישום שנערוך להלן של הילכת שלמי ובכל הקשור לעניינם של מחלקי דואר עצמאיים, נציין כי בתיק זה נתגלתה לפנינו מורכבוּת ייחודית וספציפית.

...

] הנתבעת טוענת, כדלקמן: - כל עילת תביעה שהוגשה לפני יום 12.6.2011 (7 שנים טרם הגשת התביעה) התיישנה, ובאופן ספציפי הועלתה טענת התיישנות גם לגבי דמי חופשה שעילתה קודמת ליום 1.1.2015 (3 שנים והשנה השוטפת טרם הגשת התביעה); - לגופו של עניין, נטען כי מדובר בתביעה מקוממת שהוגשה בחוסר תום-לב, שהוגשה אך ורק במטרה להתעשר על חשבון הנתבעת וללא כל הצדקה, ושדינה להידחות על הסף; - בין התובעים לנתבעת לא התקיימו יחסי עובד-מעסיק, והתובעים התקשרו עם הנתבעת בהסכם קבלני לחלוקת דברי דואר.

במקרה שלפנינו, חרף התנהלות הנתבעת שצוינה דלעיל, לא מצאנו כי מדובר במקרה חריג שכזה[footnoteRef:136].

על כן, טענת הנתבעת שבנדון דינה להידחות.

[137: פרוטוקול דיון ההוכחות מיום 5.5.2021, עמ' 18, שורות 20-19: "ש. נכון שהשכר ששולם לעובדי דואר גבוה יותר מאשר מה שאתם משלמים לכפריים? ת. יש הבדל כמובן, אין ספק...".] סוף דבר לסיכום – לאור כל האמור לעיל, נקבע בזאת כדלקמן – א. תביעתה של התובעת – נדחית; תביעתו של התובע לסעד ללא ממוני – נדחית; אשר לסעדים הממוניים – ניתן בזאת סעד הצהרתי ולפיו התובע היה עובד של הנתבעת החל מיום 1.5.2008 ועד ליום 24.9.2019 בהיקפי המשרה הבאים, הרלוונטיים לסעדים הכספיים (7 שנים טרם הגשת התביעה): חודש 6/2011 ועד חודש 9/2014 – 47%; חודש 10/2014 ועד 2/2016 – 80%; חודש 3/2016 עד חודש 12/2016 – 87%; חודש 1/2017 ועד 24.9.2019 – 40%; בהיעדר אפשרות לקבל את תחשיביו של התובע, הצדדים ינסו להגיע להבנות בדבר הכספים שלהם זכאי התובע כתוצאה מהקביעות דלעיל.

לפנינו תביעתה של גב' מלכה פישמן (להלן: "התובעת") כנגד חברת דואר ישראל בע"מ (להלן: "הנתבעת"), שעניינה הכרה בקיומם של יחסי עובד - מעסיק בין התובעת לנתבעת, ותשלום זכויות סוציאליות הנגזרות מן המעמד, לרבות: השלמה לשכר מינימום, השלמת שכר וזכויות נילוות בהתאם להסכמים הקבוציים החלים על עובדי הנתבעת, דמי הבראה, דמי חופשה וקצובת ביגוד.

הקבלן וכל המועסקים על ידיו לא יהיו זכאים לכל תשלומים, פיצויים או הטבות אחרות שעילתם בין במישרין ובין בעקיפין ביחסי עובד ומעביד, או הטבות אחרות בקשר עם ביצוע חוזה זה או הוראה שניתנה על פיו, או בקשר עם ביטול או סיום חוזה, או הפסקת ביצוע העבודה על פי חוזה זה מסיבות כלשהן.

" על פי הפסיקה (עניין שלמי ועניין שולמן) אין בהוראת סעיף 46(ב) ליצור חזקה חלוטה בדבר העדר יחסי עובד מעסיק בין החברה לבין מחלקי דואר המועסקים על ידה בהקף חלקי, ושאלת מעמדו של כל אחד ממחלקי הדואר כ"עובד" או כ"קבלן עצמאי" תוכרע על פי המבחנים הרגילים שנקבעו בפסיקה.

...

אנו מקבלים את טענת הנתבעת לפיה אין מקום לאמץ את חוות הדעת.

יחד עם זאת לא מצאנו כי דין התביעה להידחות בשל כך. לפיכך אנו מאמצים את הדרך בה הלך חברי השופט טל גולן בסע"ש 28639-06-18 ואנו מורים כי הצדדים ינסו להגיע להבנות ישירות ביניהם ביחס לסעדים הכספיים להם זכאית התובעת כתוצאה מקביעתנו.

הנתבעת תשלם לתובעת הוצאות ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 15,000 ₪ וזאת תוך 30 יום מהיום בו יומצא פסק הדין.