דיון:
סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה- 1995 (להלן: "החוק"), קובע כי תאונת עבודה הנה "תאונה שארעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעבידו, ובעובד עצמאי - תוך כדי עסוקו במשלח ידו ועקב עסוקו במשלח ידו."
ע"פ לשונו של החוק יש צורך בשני תנאים מצטברים: קיומה של תאונה תוך כדי העבודה ותנאי הקשר הסיבתי – דהיינו שהתאונה אירעה "עקב", העבודה.
לגבי אוטם שריר הלב נקבע בפסיקה כי המבחן להיות האוטם "תאונה בעבודה" הנו מבחן "הארוע החריג" או "המאמץ המיוחד".
מתי ייחשב הארוע כארוע חריג בעבודה?
הכללים להכרה בארוע כלשהוא בעבודתו של נפגע כ"ארוע חריג" סוכמו בעיניין משה סידה - המוסד לביטוח לאומי עב"ל (ארצי) 502-09 מיום 21/10/10 .
לאור האמור וע"פ מגמת בית הדין הארצי כפי שצויין לעיל, – יועבר עניינו של התובע למומחה מתחום הקרדיולוגיה, אשר ייקבע האם יש קשר סיבתי בין הארוע מיום 14/12/20, לבין האוטם ממנו סבל (גם בדרך של גרימה וגם בדרך של החמרה)
הצדדים יהיו רשאים להגיש לבית הדין תוך 10 ימים את נוסח השאלות שמבקשים להעביר למומחה.
...
לאור כל האמור, לא עמד התובע בנטל ההוכחה המוגבר על מנת להוכיח את דבר קיומו של "אירוע חריג" בעבודתו.
עדותם של התובע ועדיו, מקובלת עליי, ועל פיהם בעקבות דין ודברים בין התובע לפקח בעניין החניה, נכנס התובע למוסך כשאינו מרגיש טוב ועזב באותו יום את העבודה מוקדם מהרגיל (ולאחר מכן הובהל באמבולנס לבית החולים).
יחד עם זאת, וכאמור, שוכנעתי כי אכן מדובר היה בדין ודברים שהיה הקשה לו, אף שלא היה ויכוח קולני.
