מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

קשר סיבתי בין CMC ביד ימין לבין פגיעה בעבודה של קלדנית

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2017 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

האם יש להכיר בפגיעה בזרוע הימנית של התובעת כפגיעה בעבודה? בשאלה זו נידרש בית הדין להכריע בהליך דנן.
עיקר העובדות הצריכות לענין הן כדלקמן: ביום 28/3/16 לאחר שהסתיימה שמיעת ההוכחות בתיק, מצאנו כי עלה בידי התובעת להוכיח תשתית עובדתית המצדיקה מינוי מומחה רפואי על מנת שיחווה דעתו בשאלת הקשר הסיבתי שבין תנאי עבודתה של התובעת לבין הפגיעה בזרועה הימנית.
מועסקת מאז שנת 2002 ועד היום כקופאית וכקופאית ראשית וקלדנית בסניף מרכול בעיר מודיעין עילית.
– האם נוכחת מתוך התיק הרפואי בפגיעה בגידי השרוול המסובב בכתף שמאל? אם כן – ציין מועד/י הטיפול/ים. האם נוכחת מתוך התיק הרפואי בפגיעה במרפק CMC1 ביד שמאל? אם כן – ציין מועד/י הטיפול/ים. האם נוכחת מתוך התיק הרפואי בתלונות הקשורות לCMC1 יד ימין וגידי השרוול המסובב ביד ימין לפני 10.4.14? אם כן – ציין מועד/י הטיפול/ים לפני 10.4.14.
...
במידה ותשובתך לשאלה מס' 3 חיובית, האם תסכים כי בסיכום של העבודה קבוצת החוקרים אשר סיכמה 398 עבודות שונות בנושא הגיעו למסקנה כי האטיולוגיה והפתוגניזה של התפתחות שינויים ניווניים במפרק הקרפו-מטקרפלי הראשון נותרת לא ברורה? בספרות הרפואית הוצעו הרבה גורמי סיכון כולל גורמים נרכשים וסביבתיים אולם מצוין מפורשות כי הגורם התעסוקתי נותרה כשאלה פתוחה ולא פתורה ויש צורך במחקר נוסף לשם הגדרת השיוך למרכיב התעסוקתי.
על רקע האמור הנתבע ביקש כי המומחה יתייחס במפורש לאמור בסעיף 13 למאמר, וימציא אסמכתאות עדכניות התומכות בעמדתו.
אשר על כן, מצאנו כי בנסיבות העניין לא קיימת הצדקה לסטות מחוות דעתו של המומחה הרפואי, ואנו קובעים כי תנאי עבודתה של התובעת החמירו מחלת גידי השרוול המסובב ומחלה של מפרק CMC1 ממנה סובלת התובעת.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2019 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בשנת 2000 הועלה חשד לגנגליון באיזור PIP באצבע 3 מימין ובחודש 12.2015 שוב איבחנה של גנגליון לאחר חבלת יד. גנגליון היא הגידול השפיר (ציסטה) השכיח ביותר בכף היד והאצבעות.
11.5 האם נכון שישינם מחקרים רפואיים אחרים הקושרים את עבודת המזכירה לשינויים במפרקי ה CMC 11.6 האם בדיקה US תהיה עשויה לתרום להחלטתך בשאלת הקשר הסיבתי שבין הדה קראוון לבין אופי עבודתה של התובעת כמזכירה? 11.7 האם בדיקת מפוי עצמות וצילום כפות ידיים עשוייה לתרום להחלטתך בשאלת הקשר הסיבתי שבין שינויים נווניים/שחיקתיים במפרקי ה CMCI לבין אופי עבודתה של התובעת כמזכירה? ביום 7.2.2019 השיב המומחה לשאלות ההבהרה מטעם שני הצדדים, כדלקמן: לא חושב שישנה סתירה בין הדברים, הרי סייגתי את הסוגיה בכך שבמידה ואינטנסיביות ההקלדה של התובעת הייתה דומה למה שצוין לעיל, הרי יש להניח שקיים קשר סיבתי בין תיסמונת תעלה לבין עבודת הקלדה מרובה ואינטנסביות ככל שהייתה.
התובעת טוענת, כי נוכח הסבריו שלהמומחה הרפואי ונוכח קביעתו המפורשת כי קיים קשר סיבתי בין עבודתה של התובעת לבין פגיעת ה- CTS בשתי ידיה כי יש לקבל את התביעה ולהכיר בפגיעה זו כפגיעה בעבודה.
בעניינינו, התובעת לא עבדה כקלדנית כי אם מזכירה ומכאן שעל בית הדין לדחות את התביעה (לגבי ה- CTS נוכח תשובותיו של המומחה אשר לא קבע קשר סיבתי באופן ברור וחד משמעי ולגבי יתר הליקויים – נוכח שלילת קשר סיבתי מפורשת ע"י המומחה).
...
התובעת טוענת, כי נוכח הסבריו שלהמומחה הרפואי ונוכח קביעתו המפורשת כי קיים קשר סיבתי בין עבודתה של התובעת לבין פגיעת ה- CTS בשתי ידיה כי יש לקבל את התביעה ולהכיר בפגיעה זו כפגיעה בעבודה.
" ועיין גם בעב"ל 345/06 המוסד לביטוח לאומי – מרדכי בוארון (15.5.2007) שם נפסק מפי כב' השופט פליטמן ובהסכמת יתר חברי המותב, כי: "בית הדין נוהג לייחס משקל רב לחוות דעתו של המומחה מטעמו, שכן האובייקטיביות של המומחה מטעם ביה"ד גדולה יותר ומבוטחת במידה מירבית מעצם העובדה, כי אין הוא מעיד לבקשת צד ואין הוא מקבל שכרו מידי בעלי הדין (ראה לעניין זה דב"ע 411/97 דחבור בוטרוס נ' המל"ל (לא פורסם), וכן עב"ל 341/96 מליחי נ' המל"ל, פד"ע לד' 377)" בנסיבות המקרה דנן, לא מצאנו הצדקה עובדתית או משפטית יוצאת דופן לסטות ממסקנות חוות הדעת של המומחה שהוגשה בתיק ומכאן שדין התביעה בכל הנוגע ל – CTS להתקבל וטענות הנתבע בסיכומיו להדחות.
סוף דבר: התביעה מתקבלת בכל הנוגע ל- CTS.
אנו קובעים כי הפגיעה של התובעת בידייה (CTS דו"צ) הינן תוצאה של תאונת עבודתה על פי תורת המיקרוטראומה.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2020 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

5.4 עבודתה של התובעת מבוצעת באופן בו ביד ימין – הדומינאנטית, אוחזת "ברנר" וביד שמאל אוחזת מכשיר הלחמה או מלקחיים.
תיסמונת זו הנה תהליך תחלואי רגיל (שכיח יותר בחולה סכרת, פעילות של בלוטת התריס, השמנה וכו') אך יכולה גם להופיע כמחלת מיקצוע אצל עובדי כפיים העובדים עם מכשירים רוטטים או לחילופין אצל עובדים אשר אופי עבודתם מצריך תנועות חוזרות ונישנות של כפיפה ויישור מרפק כף היד (קלדניות וכו').
האם ניתן לקבוע בסבירות של מעל 50% קיומו של קשר סיבתי בין עבודת התובעת לבין פגיעת ה-CTS דו"צ בידיה? האם השפעתה של העבודה על הווצרות הליקוי (CTS דו"צ) הנה לפחות בשיעור 20%? האם ניתן לומר שעבודתה של התובעת זירזה את הווצרות הפגיעה בידיה? בנוסף ובהנחה שמדובר בעבודה הכוללת כפיפה ויישור חוזרים ותכופים של מפרק כף היד, הנך מתבקש להשיב על השאלות כדלקמן: האם המחלה ממנה סובלת התובעת נכללת בגדר פריט 26 בחלק א' לתוספת השניה של רשימת מחלות המיקצוע לתקנות המל"ל (ביטוח מפני פגיעה בעבודה) ו/או לפריט 13 בחלק ב' לתוספת השניה של רשימת מחלות המיקצוע לתקנות המל"ל (ביטוח מפני פגיעה בעבודה).
בנסיבות המתוארות לעיל, טוענת התובעת, כי יש להכיר בפגיעת- CMC כפגיעה בעבודה ולמנות בהתאם מומחה רפואי נוסף לבחינת הקשר הסיבתי שבין תנאי עבודתה לבין פגיעה ה-CTS.
...
בתאריך 22.5.2016 הגישה התובעת תביעה לתשלום דמי פגיעה וביום 24.8.2016 נשלחה לתובעת הודעה מטעם הנתבע, בזו הלשון: "אנו מאשרים שקיבלנו את תביעתך למחלת מקצוע C.T.S דו"צ, אולם, לצערנו, עלינו לדחותה על פי הוראות סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי ומהנימוקים הבאים:
סוף דבר: התביעה מתקבלת בחלקה.
באשר לפגיעה של התובעת בתסמונת תעלה קרפאלית (CTS) דין התביעה – להידחות.
באשר לפגיעה באגודלים CMC – דין התביעה להתקבל ואנו קובעים שהפגיעה של התובעת באגודלים הינה תוצאה של תאונת עבודה על פי תורת המיקרוטראומה.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2021 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

החל משנת 2010 ועד היום, עקב פגיעה בכתפו הימנית (אשר הצריכה ניתוח בכתף זו), עבר לעשות שימוש בלעדי בעבודתו בידו השמאלית.
המומחה התבקש לבחון מהו הליקוי ממנו סובל התובע, האם קיים קשר סיבתי בין הליקוי לתנאי העבודה ומהו מנגנון הפגיעה, מה שיעור השפעת תנאי העבודה על הווצרות הליקוי לעומת גורמים אחרים, והאם מדובר במחלת מיקצוע.
אשר לקשר הסיבתי, המומחה פרט שהספרות המקצועית בשאלת הקשר הסיבתי בין משלח יד ושינויים שחיקתיים במפרק בסיס האגודל "אינה בתמימות דעים": מצד אחד הפנה למאמר סקירה השולל קשר תעסוקתי להתפתחות שינויים שחיקתיים במפרק בסיס האגודל, ויחד עם זאת ציין שהוכר בספרות קשר בין השפעת עבודה תוך הפעלת לחצים סופרה פיסיולוגיים על מפרק בסיס האגודל במקצועות כגון פיזיותרפיסטיים ומסג'יסטים, או במנח של קפיצת אגרוף או אחיזה של כלים במקצועות של עובדי כפיים/ עובדי צוורון כחול.
בתשובותיו ערך המומחה איבחנה בין פעולות הצביטה שנדרשות בעבודת התובע או בעבודת קלדנית לבין אלה המבוצעות על-ידי מסז'יסט או פיזיותראפיסט, וציין שהאחרונים מבצעים לחיצות על גוף המטופל בעזרת האגודל תוך הפעלת לחץ ישיר אקסיאלי על מפרק בסיס האגודל ומדובר בד"כ בעומסים של עשרות ק"ג כח בלחיצה.
גם לפי הגישה המקילה מבין השתיים, יוכר קשר סיבתי בין תנאי עבודה בהן מופעל לחץ סופרה פיזיולוגי על המפרק – לחץ שאינו אופייני לעבודתו של התובע.
פרופ' שטהל מטעם התובע קבע באישור הרפואי מיום 201.19 , בדומה למומחה, "שקיימים דיווחים בספרות המצביעים על קשר בין הופעת ההפרעה הניוונית בסחוס לבין מקצועות בהם הפועלים מפעילים לחץ על המפרק. הפעולות השונות המצריכות הפעלת לחץ וכוח על האגודלים גורמות לעומס יחסי גבוה על הסחוס במפרק CMC, לשחיקה ולבסוף להתפתחות תהליך נווני." בעוד פרופ' שטהל קבע שבתובע מתקיימים הגורמים ללחץ על מפרק בסיס האגודל הנובעים מתנאי העבודה יש לקשור בין ההפרעה לתנאי העבודה - המומחה מטעם בית הדין הסביר ונימק כי המחקרים העדכניים מצביעים על קשר סיבתי כאמור אצל עובדי צוורון כחול/ עובדי כפיים או עובדים המפעילים "לחצים משמעותיים" על המפרק, נסיבות שאינו מתקיימות בעניינינו.
...
לאחר ששקלנו את טענות הצדדים, מצאנו שדין התביעה להידחות, וכי יש בנסיבות המקרה לאמץ את חוות דעת המומחה.
מכיוון שלא מצאנו פגמים בחוות דעתו של המומחה, אין מקום להורות על מינוי מומחה נוסף או אחר, כאמור בהחלטה שניתנה בעניין זה ביום 27.12.20.
על יסוד התשתית העובדתית המוסכמת, ולנוכח חוות דעתו החד משמעית של המומחה לה יש לייחס משקל ראייתי מיוחד, אנו קובעים שלא עלה בידי התובע להוכיח שיש קשר סיבתי בין הליקויים במפרק בסיס האגודל והמפרקים הסובבים אותו בכף יד שמאל לבין תנאי העבודה.
סוף דבר – התביעה נדחית.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2022 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

ידה הדומינאנטית של התובעת היא יד ימין.
מינוי מומחה רפואי וחוות דעתו בהחלטתנו מיום 25.5.2021 מונה ד"ר אלון קובו, מומחה לכירורגיה של היד, לשמש מומחה יועץ רפואי (להלן: "המומחה"), לשם מתן חוות דעת רפואית בעיניין הקשר הסיבתי בין תנאי עבודתה של התובעת לבין מצבה הרפואי.
התבקשת להבהיר, לאחר עיון במאמרם שצורפו להחלטה, מהי האסכולה העדכנית לעניין קשר סיבתי בין עבודה בהקלדה על מחשב לבין תיסמונת CTS ו-CMC והאם קיימות אסכולות נוספות או שמא האסכולה מבטלת אסכולות קודמות או אחרות.
טענות הצדדים בסיכומיהם לאחר קבלת חוות דעת המומחה לטענת התובעת בסיכומיה מיום 5.7.2022 – כל עוד לא יצא חוזר חדש, אזי הנתבע מחויב לפי חוזר נפגעי עבודה מס 1412 מ-2005 אשר קובע כי יש קשר סיבתי בין עבודת התובעת לליקוי ממנו היא סובלת.
הספרות אליה מפנה התובעת היא ספרות מקצועית ישנה שאינה מעודכנת והתובעת אינה מתייחסת לתמורות ולשינויים שחלו בעולם הרפואה וכיום לא מוכר קשר סיבתי בין עבודת קלדנות לבין CTS.
...
] נדגיש, כי חוות דעתו של המומחה הינה מעמיקה ומפורטת ומפנה למחקרים העדכניים, ואנו סבורים כי יש לקבלה.
] בנסיבות אלה, על יסוד חוות דעתו של המומחה, התביעה נדחית.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו