קשר סיבתי בין תאונה למחלת סוכרת

טענות המשיב אין בנימוקי העירעור כדי ללמד על פגם משפטי שנפל בהחלטת הועדה, לה מסורה ההחלטה לעניין קביעת קיומו של קשר סיבתי בין תאונת העבודה ומחלת הסוכרת.

...

דיון הכרעה אקדים ואציין כי לטעמי דין הערעור להתקבל.

לטעמי, המקרה שבפני איננו נופל בגדר החריגים, ולא שוכנעתי כי בנסיבות העניין יש להורות על החלפת ההרכב.

סוף דבר: הערעור מתקבל.

עוד טען המערער, כי נפל פגם בהחלטת הועדה אף בשים לב לקביעתה בסיפא להחלטתה, לפיה אין היא יכולה לשלול את האמור במכתבו של ד"ר ליפו ולפיו מחלת הסוכרת הוחמרה בעקבות התאונה, וכי בנסיבות אלה, היה על הועדה, למצער, לקבוע קשר סיבתי מסוג החמרה בין מחלת הסוכרת לבין התאונה, בפרט בשים לב לכלל לפיו יש להפעיל ספק לטובת המערער.

...

המשיב הוסיף כי הוועדה מילאה אחר הוראות פסק הדין במלואן, וכי החלטת הוועדה מנומקת דיה ואין עילה להתערב בה. דיון והכרעה לאחר שעיינתי במסמכים המצויים בתיק ולאחר ששבתי ושקלתי את טענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הערעור להתקבל.

סוף דבר הערעור מתקבל.

המומחה מטעם הועדה קבע, כי מדובר בתהליך של החמרה באיזון הסוכרת אשר מופיע עם חלוף השנים, ודעתו היתה שונה מחוות דעתו של המומחה מטעם המערער ולפיה אין קשר סיבתי בין התאונה לבין מחלת הסוכרת.

...

לסיכום, ביקש המערער להורות על החזרת הדיון לוועדה בהרכב אחר, תוך צירוף מומחה לסוכרת להרכבה או שתתייעץ עם מומחה אחר בתחום.

לטענת המשיב, יש לדחות את הערעור היות ולא נפלה טעות כלשהי בהחלטת הוועדה.

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, בפרוטוקול הוועדה נשוא פסק הדין דנן ובחוות דעת המומחה מטעמה, שוכנעתי כי דין הערעור להתקבל במלואו, ואפרט.

אין בידי לקבל את טענת המשיב לפיה מדובר ב"החזרה ראשונה" היות ועסקינן במומחה שהתווסף להרכב הוועדה לפי פסק דין מיום 10.8.16.

לאור כל האמור לעיל, יש להשיב את עניינו של המערער לוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) בהרכב אחר שתדון בערר המערער.

המשיב ישלם למערער הוצאות משפט בסך 1,500 ₪ וזאת בתוך 30 ימים מהיום, שאם לא כן יישא סכום זה ריבית והצמדה מהיום ועד ליום התשלום בפועל.

טענת התובע לפיה יועץ המל"ל פרופ' וייס, נתן פרשנות שגויה לועדת רז ולפיכך החלטתו להעדר קשר סיבתי בין התאונה למחלת הסוכרת ממנו סובל אף היא שגויה, ובנגוד לחוות דעתו של פרופ' וינשטיין (המומחה מטעם התובע), אינה יכולה להוות עילה להתיר הבאת ראיות לסתור.

...

לטענת הנתבעת, יש לדחות את הבקשה.

" חוות דעת שניה של פרופ' וייס מיום 7.11.16 בעקבות פסה"ד של כב' השופטת כרמית פלד (נספחים 13-14 לבקשה): "נדרשתי לעיין מחדש בפרשנות לוועדת רז ע"י כבוד השופטת קרמית פלד (כך במקור י.ב.) מיום 10.2.16. סעיפים 7,8 של ועדת רז מיום 28.7.96 מתייחסים לקשר בין אירוע דחק וסוכרת סוג 2. סעיף 7 קובע במפורש שאין עדות שמצב דחק גורם לתחילת התהליך המביא לסוכרת סוג 2. הועדה קובעת בסעיף זה שסביר שמצב לחץ קיצוני יחשוף את המחלה הבלתי מאובחנת לאנשים בעלי רקע גנטי מתאים, מאחר ובסיטואציה זו עוסקים בהסקת מסקנות ללא נתוני מעבדה קיימים. משום כך, ועדת רז תחמה את הזמן הסביר בין 3 חודשים בין אירוע דחק וחשיפת סוכרת בלתי מאובחנת. משום כך אני דוחה את טיעוני ה... של בא כח המערער בדבר תוקף המלצת ועדת רז עד כדי 5 חודשים קרות אירוע הדחק כפי שהיה במקרה שלפנינו.

" בסיכום דיון ונימוקים נכתב כך: "היועץ מבקש את התיק לסיכום חוזר לאחר בדיקת כל הניירת ויסוכם בוועדה הבאה ללא נוכחות." מסקנות הועדה "בגלגול שלישי" בנושא הסוכרת מיום 22.9.19 בעקבות פסק הדין של כב' השופט הבכיר לובוצקי, נכתבו בהתייחס לחוות דעת יועץ הועדה ד"ר אהרון גליק: (נספחים 18-19 לבקשה): "היועץ עיין בחומר הרפואי הרב שבתיק בנושא הסוכרת חו"ד ד"ר חוליו ויינשטיין מ- 22/4/14 וחו"ד ד"ר וייס ולאור הממצאים של כמות הסוכר בשנת 2010 מעל הטווח העליון של הנורמה – 107 וכן ... משקל – 87.5 ק"ג. משמעו שכבר היתה לו סכרת IFG פתלוגי ולאור ח"ד של ועדת רז אשר תוכמת (כך במקור י.ב.) הקשר בין טראומה – דחק נפשי לבין התפתחות של סכרת הינה עד 3 חודשים וכאן מדובר ב 5 חודשים.

סוף דבר הבקשה נדחית.

התובע מבקש כי ייפסק לו פיצוי בגין פגיעה בכושר ההישתכרות לעתיד, וזאת בשל מחלת הסוכרת שחלה בה. משנקבע לעיל כי אין קשר סיבתי בין התאונה למחלה, ומשלא נותרה לתובע נכות אחרת כלשהיא בשל התאונה, אין בסיס לקביעת פיצוי כלשהוא לעתיד.

...

אין בידי לקבל טענה זו בנסיבות המקרה.

סיכומם של דברים; נוכח כל המקובץ המסקנה היא כי לא הוכח קשר סיבתי בין התאונה למחלת הסוכרת אצל התובע.

מתלושי השכר הבודדים שהוצגו לשנת 2016 נמצאנו למדים, כי במהלך השנים הרבות שחלפו מאז התאונה ועד היום המשיך התובע לעבוד ברציפות אצל אותה מעסיקה אצלה עבד ערב התאונה וכי שכרו לא נפגע.